האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

אונקולוגיה

האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר)

[7] . מכאן שייתכן כי יש BRCA מוטציה ל- שגרתית גם בקרב MRI מקום לבצע הדמיית נשים אלה. מאידך, מאז 5891, נצפתה ירידה של %3 בהיארעות סרטן שד קונטרלטרלי בארצות הברית, בקבוצת הנשים אצלן הגידול חיובי לרצפטורים להורמונים, ככל הנראה בשל השימוש הנרחב בטיפול הורמונלי משלים [8]. משום כך יש צורך במחקרים נוספים, על מנת להגדיר אוכלוסיות נוספות רוטיני. MRI שיפיקו תועלת מביצוע המסקנה מכל הנאמר עד כה, בהתייחס לנשים שלהן היסטוריה אישית של סרטן שד ללא גורמי סיכון ברורים אחרים, היא כי נכון להיום, לפי המידע העומד לרשותנו, אי אפשר להמליץ כבדיקת מעקב שגרתית. MRI על ביצוע סיום הטיפול הקרינתי או הכימי במפגש בין הצוות המטפל למטופלות, הוא נושא המעקב האקטיבי אחר הופעת גרורות. בהקשר זה עולות מספר שאלות נפוצות כגון: "כיצד אדע שאני נקייה ממחלה", ו-"כיצד לבצע מעקב על מנת לוודא שהסרטן לא התפשט לאזורים אחרים בגוף". הדיעה הרווחת בקרב מטופלות רבות, בני משפחותיהן ואף חלק מהצוותים המטפלים היא, כי היות שקיימים טיפולים חדשים וטובים לנשים עם סרטן שד גרורתי, הרי שישנו יתרון משמעותי לזיהוי הישנות מחלה גרורתית, מוקדם ככל האפשר. ההנחה היא כי בביצוע הבדיקות וקבלת תוצאות תקינות, רמת המתח והחרדה של המטופלות תפחת מחד, ומאידך, אם וכאשר תזוהה מחלה גרורתית בשלבים ראשוניים - טיפול מוקדם בה יאריך את תוחלת החיים וישפר את איכותם, על ידי דחיית סימפטומים הקשורים למחלה. בעקבות זאת עולה הבקשה לביצוע בדיקות לסמני סרטן, ובדיקות הדמייה MRI , ו- CT , PET-CT מתקדמות כגון בדיקת כבדיקות סקר ללא אינדיקציה קלינית. עם זאת, לפי הנחיות האיגודים האונקולוגיים המקצועיים בארצות הברית ובאירופה כולל (כנס St. Gallen וכנס ASCO , NCCN , ESMO מעקב וזיהוי מחלה גרורתית אחד הנושאים שעולים באופן תדיר עם

בתפקוד היומיומי, והן באיכות החיים של המחלימות. דוגמאות לתופעות אלו כוללות אודם, בצקת, כאבים בשד ובבית השחי בצד המנותח, פגיעה עצבית בזרוע בעקבות הניתוח והקרינה, פגיעה עצבית בכפות הידיים והרגליים בעקבות הטיפול הכימי (נוירופתיה בעקבות טיפול בכימותרפיה ממשפחת הטקסנים) ופגיעה לבבית בעקבות הטיפול הכימי (אנתרציקלינים) או הביולוגי (טרסטוזומאב/הרצפטין). מעבר למצוקה הפיזית, רבות מהתופעות שתוארו, מעוררות חרדה רבה בקרב המטופלות וחשש כי התסמינים מעידים על הישנות המחלה. גם כאן מוטלת על הרופא המטפל החובה לעקוב באופן מכוון אחר קיום תסמינים אלו, לאבחן ולהבדיל ביניהם לבין סממנים אמיתיים להישנות מחלה, להסביר את מהותם למטופלת, להרגיעה, ולטפל בהם בהתאם ליכולתו. במצבים בהם נבצר ממנו לטפל בתסמינים, יש להפנות את המטופלת למומחים אחרים. ניטור וגילוי מוקדם של הישנות מקומית, או סרטן שד ראשוני חדש נשים שעברו טיפולים שונים בשל סרטן שד מקומי, נמצאות בסיכון מוגבר להישנות גידול מקומי בשד או בבית השחי האיפסילטרלי, או שהן עלולות לסבול מהופעת גידול קונטרלטרלי. מספר מחקרים הראו כי גילוי מוקדם של הישנות סרטן שד מקומי, תורם משמעותית להפחתת התמותה. Houssami במחקר רטרוספקטיבי גדול, וחבריו השוו הישרדות בקרב 440,1 מטופלות לאחר גילוי הישנות סרטן שד איפסילטרלי או קונטרלטרלי מקומי, בשלב אתסמיני לעומת שלב תסמיני. הם העריכו כי היתרון ההישרדותי של גילוי המחלה בשלב אתסמיני נע בין %72-%74 [3]. במטא-אנליזה של מחקרים רטרוספקטיביים שנערכו על ידי וחבריו, וכללו 362,2 מטופלות, השוו Lu החוקרים מעקב קליני לעומת מעקב הדמייתי ואבחון הישנות הסרטן, בשלב תסמיני לעומת אתסמיני. החוקרים העריכו

כי גילוי מוקדם יפחית את אחוז התמותה המוחלט בקרב %71-%82 מהמטופלות [4]. למרות שהמחקרים הללו אינם מחקרים פרוספקטיביים, הדיעה המקובלת כיום גורסת כי גילוי מוקדם של חזרה מקומית, מפחית את שיעורי התמותה, ולפיכך ההנחיות הן לבצע הדמייה שנתית של השד, ללא הגבלת גיל או משך המעקב. ההנחיות של האיגודים הבינלאומיים לגבי הדמיית השד בקרב )ASCO, NCCN( מחלימות, כוללות ביצוע ממוגרפיה מדי שנה, כאשר על הממוגרפיה הראשונה להתבצע כשישה חודשים לאחר סיום הקרינה לשד, ולא לפני כן. בישראל נוהגים אונקולוגים וכירורגים רבים לבקש גם בדיקת אולטרסאונד של השד, יחד עם הממוגרפיה, להעלאת רגישות הבדיקה, למרות שאין עדיין מחקרים ברורים המוכיחים את היעילות של צירוף שתי הבדיקות כבדיקות סקר, בהקשר זה. של MRI מה מקומה של בדיקת השדיים כמעקב רוטיני בנשים לאחר סרטן שד? רגישה יותר מממוגרפיה לגילוי MRI בדיקת נגעים ממאירים בשד אך הסגוליות (ספציפיות) שלה פחותה מזו של ממוגרפיה. עובדה זו גורמת לכך שערך הניבוי החיובי של הבדיקה נמוך יותר במטופלות שאינן בעלות סיכון גבוה, והוא מוערך בשיעור של כ-%04, המתבטא .)60%~( בביצוע ביופסיות רבות ומיותרות על פי ההנחיות העדכניות של אגודת הסרטן האמריקאית יש תועלת ברורה לביצוע מעקב רק לנשים אצלן הסיכון MRI באמצעות להישנות הגידול מוערך בשיעור העולה על %02 על פי ההיסטוריה המשפחתית [5]. מומלץ לעקוב גם אחר נשאיות עם מוטציה , וכן אחר מטופלות p53 או BRCA בגנים שנחשפו בעבר לקרינה לחזה [6]. ממחקר עדכני עולה כי הסיכון לפתח סרטן שד קונטרלטרלי אצל נשים עם היסטוריה של סרטן שד (שלהן קרובת משפחה אחת מדרגה ראשונה עם סרטן שד דו-צדדי) ושאינן נשאיות , היה גבוה כמעט כמו אצל נשאיות BRCA ל-

129