האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

את נזקי הסריקה ניתן לחלק לשלושה: נזקים פסיכולוגיים, נזקים גופניים הנובעים מבדיקה חיובית שגויה (כולל איבחון יתר) ונזקים גופניים הנובעים מבדיקה שלילית שגויה. נזקים פסיכולוגיים בכל תוכנית הקוראת לאישה לעצור בנקודת זמן מסוימת ולבחון האם מקנן בגופה סרטן, ולעשות זאת באופן חוזר ונשנה, ותוך התייחסות לאיברים שונים בגוף, יש סיכון לנזק נפשי לחלק מהאוכלוסייה, שיש לו קושי להתמודד עם חיפוש המחלה. בנוסף, כ-%01 מכלל הנבדקות כיום מקבלות המלצה לבירור נוסף, שכולל בדרך כלל אולטרסאונד בלבד. עם זאת, המלצה כזאת, המעלה חשש שמא יש ממצא חשוד בבדיקה הממוגרפית, יכולה להיות אחראית למתח ניכר שיימשך עד שהבירור יושלם וימצא תקין (אצל %59 מהנשים שלהן הומלץ על בירור נוסף). נזקים גופניים הנובעים מבדיקה חיובית שגויה (כולל איבחון יתר) לבדיקות שבעקבותיהן מתעורר חשד לממאירות המתברר אחר כך כשגוי עלול להיות, מעבר למחיר הפסיכולוגי, גם מחיר גופני שיכול להיות משמעותי. בדיקות המשך יכולות להיות לא פולשניות (כמו אולטרסאונד או צילומים מיוחדים) אך עלולות להיות גם ) TRUCUT פולשניות (בדרך כלל ביופסיית ואפילו לערב ניתוחים מיותרים. החשש העיקרי בקטגוריה זו הוא איבחון גידולים שהפוטנציאל הממאיר שלהם הוא למעשה נמוך. אלו גידולים שלא היו מאובחנים בעתיד לולא התגלו בתוכנית סריקה והגם שהם עונים מורפולוגית על הגדרות ממאירות, לרוב לא פולשנית, הרי התנהגותם הקלינית אינה אגרסיבית והפוטנציאל המטסטטי שלהם הוא אפסי. בתוכנית סריקה יש חשש שנשים תאובחנה עם ממאירות, תעבורנה את הדרך הקשה של האיבחון, הטיפול הכירורגי ואולי אפילו טיפול כימותרפי או קרינתי כולל המרכיבים הנפשיים של התהליך, כאשר

מול תועלת. שיקול זה נסמך על מספר הנבדקות הצפוי, על שיעור הגידולים הצפוי ועל תוחלת החיים הצפויה. לגבי נשים בגילאי 04-94, יש עדות במחקרים בודדים לאפשרות של ירידה בתמותה, אך על מנת לממשה יש לסרוק אוכלוסיית נשים גדולה במיוחד תוך גילוי מספר גידולים קטן במיוחד (רק כרבע ממקרי סרטן השד הלא תורשתי מופיעים לפני גיל 05) - כלומר, יש פער גדול מאד בין מספר הנבדקות ומספר המפיקות תועלת מהבדיקה. למען הדיוק המדעי יש לציין שגיל החיתוך של 05 שנה נקבע מלאכותית, וככל הנראה תועלות זהות תתקבלנה אם תכללנה בתהליך הסריקה נשים כבר מגיל 84, למשל. יש קשר בין גיל הנבדקת לסמיכות השד כאשר בקרב נשים צעירות מאוד יש סמיכות שד גבוהה המגבילה את השימוש בממוגרפיה ככלי גילוי מוקדם אפקטיבי, ומשפיעה גם על כמות הקרינה הנספגת בשד, ולכן מקובל להימנע מבדיקה זו מתחת לגיל 04. בנשים מעל גיל 07 יש שיעור תחלואה גבוה, גידולים המוזנחים לעיתים בשל חוסר תשומת לב – מסיבה זו יש לסריקה פוטנציאל חיובי. עם זאת, בגיל המבוגר מתערבת שאלת תוחלת החיים הצפויה בשל נוכחות של מחלות אחרות שיכולות להיות מקצרות חיים או מרעות את איכות החיים, במיוחד כאשר אפקט הבדיקה צפוי להופיע כעשר שנים לאחר הביצוע, ולכן לעיתים בגבול תוחלת החיים הצפויה. בישראל נקבע גיל חיתוך של 47 שנה המאפשר להרחיב את חלון התועלת בהתחשב בתוחלת החיים הארוכה יחסית של האישה הישראלית. האם יש לצפות לתועלת דומה בנשים .4 בסיכון גבוה? המידע לגבי מקומה של הממוגרפיה בנשים הנמצאות בסיכון גבוה הוא דל. סיכון גבוה יכול לנבוע ממצב של נשאות גנטית, מסיפור של סרטן משפחתי

ללא ממצא גנטי, או מממצא אישי בשד בבדיקות קודמות. בנשים בסיכון גבוה ) BRCA על בסיס גנטי (מוטציות בגנים אין כנראה הגיון בביצוע בדיקות סריקה בעזרת ממוגרפיה. הדבר נובע משילוב של גורמים: צורך בבדיקה מגיל צעיר מאד וסמיכות שד גבוהה (הנובעת מנוכחות המוטציה או מהגיל הצעיר) ורגישות יתר לקרינה (בשל אופי המוטציה הגנטית), שאף נקלטת ביתר, בשד הסמיך, ובמיוחד לאור מספר הרב של הבדיקות התקופתיות הצפויות לאשה הנמצאת בסיכון גבוה במהלך חייה. MRI בנשים נשאיות מומלץ לבצע בדיקות שנתיות החל מגיל 03, אלא אם יש סיבה להקדימן. לבדיקות אולטרסאונד ובדיקות ידניות אין תועלת מוכרת בנשים אלו. בנשים עם סיפור משפחתי של סרטן השד וללא מוטציה גנטית, מומלץ להתחיל בבדיקת ממוגרפיה שנתית בגיל 04. בהיעדר עדות מדעית מחקרית מבוססת, ההמלצה על הקדמת גיל התחלת הבדיקה והגברת האינטנסיביות שלה על “דעת מומחים” בלבד, מתבססת על ההסתברות הגבוהה יותר לממצאים בנשים אלו. נשים שאצלן נמצא ממצא קודם של דיספלזיה או פירואדנומה חוזרת או מרובה, תבצענה סריקה בטכנולוגיה ובתדירות לפי החלטה קלינית פרטנית. הנזקים האפשריים בשנים האחרונות הוסבה תשומת לב ניכרת לצד האפל יותר של הערכת תוכניות סריקה והתערבויות אוכלוסייתיות אחרות. בכל המלצה לפעולה אוכלוסייתית יש, במידה מסוימת, משום ביטול טובת הפרט בפני טובת הכלל. בקרב כחצי מיליון הנבדקות בממוגרפיה בשנה בישראל תתגלנה בשנה נתונה “רק” כ-000,4 נשים עם סרטן (שחייהן של מספר משמעותי מהן יינצלו עקב הבדיקה), כלומר לכאורה 000,694 נשים נבדקו לריק.

14