האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

קבוצות בסיכון

האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר)

קבוצת סיכון לסרטן השד לפני גיל 04: נשים שהחלימו מסרטן בילדות לאחר הקרנות לבית החזה ד"ר מוניק פרץ-נחום

מנהלת מרפאת מעקב ארוך טווח של המחלקה להמטו-אונקולוגיה ילדים, ביה"ח לילדים מאייר, הקריה הרפואית לבריאות האדם, רמב"ם, חיפה

מבוא טיפול קרינתי, אחד מאמצעי הטיפול כנגד מחלת הסרטן, מהווה גורם סיכון להתפתחות סרטן שני בשדה הקרינה. הסיכון הוא יחסי למינון וסוג הקרינה שניתנו לחולה. מסיבה זו נשים שחלו בסרטן בילדותן וקבלו טיפול קרינתי לבית החזה, מהוות קבוצת סיכון להתפתחות סרטן שד, ועלולות לפתח את המחלה כעבור פרק זמן שנע בין 01 ל-51 שנה לאחר קבלת הטיפול הקרינתי. הדבר נכון בעיקר לגבי חולות לימפומה מסוג הודג'קין. הישרדות לאחר מחלת סרטן בילדות מרבית חולי הסרטן - כ-%08 - שחלו בילדותם, והחלימו, נחשבים למחלימים. להגדרה זו עונים מי שאובחנו בעברם כחולי סרטן, טופלו, והם נקיים ממחלה ממארת פעילה, כחמש שנים לפחות לאחר האבחנה. יחד עם זאת, אצל כ-%05 מהמחלימים עלולים להופיע סיבוכים מאוחרים רבים כתוצאה מהטיפולים בעבר, גם כעבור 52 שנה לאחר ההחלמה. מסקירת הספרות העולמית בנושא עולה כי בשנת 0102 בארה"ב, אחד מ-006 ילדים חלה במחלה ממארת, ואחד מ-052 צעירים בטווח הגילאים שנע בין 51-04 החלים ממחלת הסרטן בילדות [1].

דיווח סטטיסטי נוסף [2] משנת 9002 חושף כי המחלימים ממחלת הסרטן בצפון אירופה מהווים %1.0 מהאוכלוסייה ולהם סיכון יחסי של %9.5 להופעת סרטן שני. )Relative Risk( במחקר [3] שפורסם בשנת 9002 על ידי קבוצת )Childhood Cancer Survivors Study( CCSS- גוף מחקרי העוקב אחר מחלימים ממחלת הסרטן בילדות מ-72 מרכזים רפואיים בקנדה וארצות הברית, במטרה לבדוק מה הן ההשפעות ארוכות טווח של הטיפולים במחלת הסרטן בתקופת הילדות, התגלה כי בקרב 853,41 מחלימים ממחלת הסרטן בילדות, הסיכון להופעת סרטן שני במהלך 03 שנה הינו %3.9, עם שכיחות גבוהה במיוחד לפתח סרטן שד, עור, עצמות ובלוטת המגן. הנחיות למעקב וגילוי מוקדם הסיכון להופעת סרטן שד לאחר הקרנות לבית החזה בילדות הוא %02 לעומת %31 באוכלוסייה הרגילה [4]. נשים שעברו טיפול קרינתי בגיל בו מתפתחים השדיים (לפני גיל 02) עלולות לפתח את המחלה כ-8 שנים לאחר מתן הטיפול הקרינתי. הסיכון גבוה יותר בקרב נשים שחלו בלימפומה מסוג הודג'קין וטופלו בהקרנות לבית החזה במינון גבוה [5-6]. הגיל החציוני (הגיל שמחצית האוכלוסיה מתחתיו והמחצית האחרת מעליו) של הופעת סרטן השד לאחר הקרנות לבית החזה בילדות הוא 23-53.

קיימים כיום שלושה אמצעי הדמיה המאפשרים גילוי מוקדם של סרטן השד:

1. בדיקת ממוגרפיה:

בדיקת הסקר המקובלת למרות שיעור של )False Negative( תוצאות שליליות מעל %51, בעיקר עבור נשים צעירות עקב מבנה שד צפוף. הקריטריונים לביצוע בדיקת ממוגרפיה לנשים צעירות מגיל 05 (לנשים הנמצאות בסיכון רגיל ההמלצה היא לבצע בדיקה זו להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד, לבצע בדיקת ממוגרפיה פעם בשנה, החל מגיל 04, או בהתאם להמלצת הרופא. לנשים הנמצאות • ממאירויות אחרות: במעקב בשל ממאירות במעי הגס, השחלה או הרחם, מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה על פי שיקול דעתו של הרופא המטפל, בדרך כלל מגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר. בדיקה 2. בדיקת אולטרסאונד שדיים: משלימה לממוגרפיה המתאימה במיוחד לנשים הנמצאות בסיכון גבוה, לרבות נשים עם רקע משפחתי, נשאיות של מוטציות PTEN ונשאיות הגנים מסוג BRCA 1/2 בגנים . P53 או של השדיים: )MRI( 3. בדיקת תהודה מגנטית לבדיקה זו רגישות גבוהה (מעל %59) לגילוי מגיל 05, אחת לשנתיים) כוללים: ההמלצה לנשים • סיפור משפחתי:

ה

35