האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

שדיים בכל MRI הבריאות להכליל בדיקת שנה, כבדיקת סקר לסרטן שד לנשים שקיבלו טיפול קרינתי לבית החזה בילדותן. יש להדריך את הרופאים המטפלים .3 הראשוניים ולפרסם את הנושא בקהילה, על מנת להגביר את המודעות לקבוצת סיכון זו המחייבת ביצוע בדיקות סקר במטרה לגלות את המחלה בשלביה הראשונים. סיכום על פי ההנחיות לביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד, נשים ששרדו סרטן בגיל הילדות לאחר טיפול קרינתי לבית החזה, צריכות להכלל בקבוצה הנמצאת בסיכון גבוה לפתח סרטן שד בגיל צעיר (במקביל לקבוצת סיכון עקב סיפור משפחתי או גנטי). מבחינה סטטיסטית הסיכון לפתח סרטן שד בגיל צעיר בקבוצה זו שווה לסיכון של חיובי, ולכן נדרשת BRCA קבוצת הנשים עם התייחסות שווה לקבוצה זו כמו ליתר קבוצות הסיכון, קרי ביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם על פי ההנחיות העולמיות שפורטו לעיל של השדיים אחת MRI (ממוגרפיה ובדיקת לשנה מגיל 52, או החל משמונה שנים לאחר מתן הטיפול הקרינתי). כמו כן מומלצת הדרכת הצוותים המקצועיים הראשוניים, ופרסום מתאים בקהילה לשם הגברת המודעות לקיום קבוצה זו. פעולות אלה יש בכוחן לגרום לאבחון המחלה בשלב מוקדם, ובכך להעלות משמעותית את סיכויי הריפוי.

סרטן השד. זוהי בדיקת הסקר היעילה ביותר עבור נשים צעירות (שלהן רקמת שד צפופה, כאמור) הנמצאות בסיכון גבוה לפתח סרטן שד. קיימת גם אפשרות לבצע , על מנת לשלול את MRI ביופסיה בהנחיית האבחנה באזורי האדרה בשד שעלולים .)False Positive( להראות כגידול על פי ההנחיות במדינת ישראל [7] בדיקת שדיים (הכלולה בסל הבריאות ונחשבת MRI לבדיקת סקר עבור נשים הנמצאות בסיכון) תתבצע במקרים הבאים: לנשאיות מוטציה גנטית • מוטציה גנטית: או מוטציות BRCA2 ו- BRCA1 של הגנים אושרה על ידי משרד p53 ו- PTEN בגנים שדיים כבדיקת MRI הבריאות בדיקת סקר. בדיקה זו מתאפיינת ברגישות גבוהה ולפיכך היא יעילה במיוחד בקרב נשים צעירות, אצלן מרקם השד צפוף יחסית (בדרך כלל). שהוגדרו עם סיכון • נשים לאחר ייעוץ גנטי מעל %02 להיות נשאיות מוטציה, ושאינן שייכות לקבוצה אתנית בה יש שכיחות למוטציות המוכרות. לנשאיות שחלו בסרטן • מעקב לשד שני, השד.  על פי ההנחיות העולמיות משנת 8002 ICCG - International Collaboration for) , ]8[ )Clinical Genomics Registry 2008 יש לבצע מעקב ארוך טווח אחר המחלימים מסרטן בגיל הילדות. לגבי נשים שקבלו בילדותן טיפול קרינתי לבית החזה במינון . 20Gy העולה על ביצוע המעקב ייעשה בשלוש דרכים: • מומלץ למטופלת להכיר את מבנה שדייה והשינויים החלים בהם. ככל שהמחלימה תכיר טוב יותר את גופה, היא תוכל להבחין בשינויים, אם קיימים, ולפנות לרופא/ה ולברר את טיבם. עד גיל 52, וכל • בדיקת כירורג שד כל שנה, חצי שנה אחרי גיל 52. • בדיקת ממוגרפיה ובדיקת תהודה מגנטית אחת לשנה החל )Breast MRI( של השדיים מגיל 52 או שמונה שנים לאחר מתן הקרינה.

למרות הנחיות ברורות אלו [8-01] פורסם בשנת 0102 [7] כי שיעורי ביצוע בדיקת הממוגרפיה בקרב מחלימות סרטן בגיל הילדות לאחר הקרנות לבית החזה, נמוכים באופן יחסי: %76 מהמחלימות שמטופלות במרכזים האונקולוגיים בצעו בדיקות מעקב, ורק %64 מהמחלימות שמטופלות בקהילה בצעו מעקב זה. קבוצת סיכון לא מוכרת מדי שנה מאובחנים בישראל כ-053 ילדים חולי סרטן [11] מתוכם כ-%28 מחלימים, והם מצטרפים לקבוצה של כ-000,3 מחלימים, שנמצאים במעקב בבתי החולים השונים בארץ. כ-%01 מהמחלימים, מהם %84 נשים, עברו הקרנות לבית החזה. נכון להיום ישנן כ-051 נשים הנמצאות במעקב. לקבוצה זו מצטרפות בכל שנה כ-41 נשים נוספות. נשים אלו נמצאות בסיכון גבוה לפתח סרטן שד לפני גיל 04, והן זקוקות למעקב קליני והדמייתי לצורך אבחון וגילוי מוקדם. קבוצה זו אומנם מוכרת בישראל כבעלת פוטנציאל גבוה לחלות בסרטן שד [21], אך היא כמעט שאינה מוכרת בקהילה בכלל ובקרב הרופאים המטפלים הראשונים בפרט. כיצד ניתן למזער את הסיכון הגבוה לחלות בסרטן שד לאחר טיפול קרינתי לבית החזה, ולשפר את האבחון המוקדם בקרב נשים אלו? יישום שיטות חדישות מדויקות יותר .1 , למשל שיטת לתכנון ומתן טיפול קרינתי Intensity Modulated Radiation - IMRT( בשיטה זו כמות הקרינה .)Therapy המגיעה לרקמות הסמוכות קטנה יותר, ובכך ניתן להפחית מהסיכון להופעת סרטן שני בשדה הקרינה. קבוצת המחלימות לאחר הקרנות לבית .2 חזה, צריכה להכלל כקבוצה הנמצאת בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד בגיל צעיר. סיווג זה נחוץ לצורך ביצוע סקר קליני והדמייתי לגילוי מוקדם של סרטן השד, אחת לשנה מגיל צעיר (במקביל לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון עקב סיפור משפחתי או גנטי). כמו כן, על משרד

36