האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

מעקב אחר נשים בסיכון מוגבר לסרטן שד ד"ר תמי קרני כירורגית בכירה, מנהלת המכון לבריאות השד במרכז הרפואי אסף הרופא, צריפין ומרפאת השד אסיא מדיקל בית חולים אסותא, יו"ר לשכת האתיקה הר"י

מבוא אבחון מוקדם של סרטן השד מוריד את הסיכון לתמותה ממחלה זו. על מנת לאתר גידול סרטני בשלביו המוקדמים, יש לבצע בדיקות מעקב אחר נשים הנמצאות בסיכון מוגבר לפתח את המחלה. נשאלת השאלה כיצד לאזן בין הצורך בביצוע בדיקות המעקב, התורמות לשקט הנפשי ותחושת הביטחון של האשה, לבין שמירה על השגרה. וחבריו )Kolb( בשנת 2002 פרסמו קולב [1] מאמר שסוקר תוצאותיהן של 582,72 בדיקות שנעשו ל-031,11 נשים, עם מבנה שד שהתגלה כסמיך בבדיקת ממוגרפיה קרי, רקמת שד בלוטית ורקמת חיבור רבה ביחס לרקמה שומנית. נשים אלו עברו בנוסף לממוגרפיה, גם בדיקת אולטרסאונד. נמצא כי רגישות הממוגרפיה עמדה על %87, ואילו רגישות האולטרסאונד היתה %57 בלבד. הספציפיות של בדיקת הממוגרפיה היתה %99, ושל האולטרסאונד %79. מנתונים אלה עולה, כי הממוגרפיה מאתרת רק כשלושה רבעים מהגידולים בשדיים, אולם כאשר קיים חשד לבעיה כלשהי בעקבות הבדיקה, מדובר במרבית המקרים (%99), בבעיה אמיתית. גם בדיקת האולטרסאונד, כאשר היא מתבצעת בידיים מיומנות, נחשבת למדוייקת עבור נשים בריאות הנמצאות בסיכון של אוכלוסייה כללית, לאיתור מוקדם של סרטן שד. ואכן, הנתונים הסטטיסטיים במדינת ישראל מצביעים על כך שתכנית הסקר יעילה, ותורמת לאיתור מוקדם של כשלושה רבעים מחולות סרטן השד בארץ. סוגיית רגישות הבדיקה הנה אחת השאלות העולות בהקשר זה: מצד אחד כאשר מדובר בנשים הנמצאות בסיכון מוגבר לסרטן שד,

הרגישות הרצוייה הנה רגישות גבוהה. מנגד, רגישות כזו מורידה את רמת הדיוק: במקרים בהם תוצאות הבדיקה אינן ברורות דיין, ואנו נוטים לראות "צל הרים כהרים", נערכות לעיתים בדיקות מיותרות, כמו למשל בדיקות ביופסיה. עם זאת ראוי לציין, כי אפשר להתייחס אל הבדיקות האחרות, כאל אמצעי נוסף בעזרתו ניתן לראות תמונה ברורה יותר של המצב. פעמים רבות מציינות הנבדקות, כי הן מעדיפות להיבדק בבדיקה מיותרת שתוצאותיה תקינות, מאשר להימנע מבדיקה שיכולה להצביע על קיומו של גידול בשלבים מוקדמים. נושא נוסף בסוגייה זו, הדורש התמודדות מסוג שונה, מתייחס למצבן הנפשי של נשים הנתונות במעקב רפואי, שכן רבות מהן שרויות במתח וחרדה שמא תחלנה בסרטן השד. תחושות אלה מתגברות בזמן ההמתנה בין ביצוע הבדיקה ועד קבלת תשובה פתולוגית השוללת אפשרות של קיום גידול ממאיר. מדובר במצב המהווה טראומה נפשית לא קלה. תחושות אלה של מתח וחרדה עלולות להתגבר לאור העובדה שבדיקות המעקב השונות נערכות מספר פעמים בשנה. לעיתים כתוצאה מכך, נפגע מהלך החיים השגרתי של האשה במישור הקוגניטיבי, במישור האישי משפחתי ובמישור הכלכלי: האשה נאלצת להיעדר ממקום העבודה, לספוג הפסדים כלכליים כתוצאה מכך, או אפילו לאבד את מקום עבודתה. יש לזכור שכל התהליכים הללו מתרחשים אצל אשה שנמצאת אמנם בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, אך היא עדיין בריאה. לאור זאת, חשוב לאבחן מי היא הנבדקת, וכיצד תצליח לנהל חיים נורמליים, למרות בדיקות המעקב התכופות שעליה לעבור. בנוסף כדאי לבדוק האם בדיקות רבות, או

מנגד, מרווחים סבירים בין הבדיקות השונות, יקלו עליה. על מנת להתמודד עם הסוגיות הנזכרות לעיל נדרש תכנון קפדני של המעקב על מנת שיהיה מדוייק, ואמין ושיתבצע בתדירות סבירה, התלוייה בקצב צמיחת הסרטן, תוך שמירה כאמור על איכות חייה של האשה. סוגי הבדיקות הנדרשות ישנן מספר בדיקות מעקב שמטרתן איתור גידולים אצל נשים שנמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד: בדיקה כירורגית, בדיקת ממוגרפיה ובדיקת אולטרסאונד. הבדיקה הכירורגית - רגישות בדיקה זו תלויה בגודל השד, במרקם שלו, וגודלו של הגידול הסרטני. בבדיקה ידנית שמתבצעת על ידי כירורג מיומן, יעריך הרופא את מרקם השד וכן את היכולת שלו לחוש בגושים חשודים בשד, לאור גודלו ומרקמו. נוסף על כך, בבדיקה זו יחוש הכירורג לאיזה עומק ניתן להגיע, או שמא השד נוקשה מידי ולא ניתן למישוש. כאשר ניתן להרגיש את רוב השד, יש טעם להמשיך בבדיקות כירורגית. במקרים בהם קיים גוש סרטני, קל יותר להרגישו במהלך המישוש שכן גוש מסוג זה הנו שטחי וקרוב לעור. הבדיקה אינה כרוכה בסיבוכים, ולפיכך ניתן לבצעה לפחות פעם בשנה. ישנם רופאים הממליצים על ביצוע בדיקה ידנית על ידי כירורג שד, פעמיים בשנה. בדיקת ממוגרפיה – זוהי בדיקה המתאימה בדרך כלל לנשים בגיל מבוגר יותר, אז הרקמה החיבורית והבלוטית מתחלפות ברקמה שומנית, שהיא "שקופה" יותר בממוגרפיה. מסתבר כי ישנה קורלציה בין

38