האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

אפידימיולוגיה

האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר)

• לאחר ייעוץ גנטי שבו הוגדרו עם סיכון מעל %02 להיות נשאיות מוטציה, ושאינן שייכות לקבוצה אתנית בה יש שכיחות למוטציות המוכרות. שיעורי האבחון בבדיקות מעקב Eur בשנת 7002 התפרסם מחקר בעיתון , בו פרסמו הכותבים תוצאות מחקר Radiol במהלכו נבדקו 175,3 נשים בסיכון גבוה לסרטן שד עקב סיבה תורשתית, ב-256,9 בדיקות. מתוכן נמצאו 861 נשים שאובחנו כחולות בסרטן שד. שיעור האבחון במהלך הבדיקות, של נשים שנמצא כי הן חלו בסרטן השד, עמד על %7.1 מידי שנה, כאשר אצל %94 מהן, קוטרו של הגידול היה פחות מ-1 ס"מ, ל-%28 היה סרטן חודרני, ו-%94 מהן אובחנו כחולות בסרטן בדרגה 3. רק אצל %91 מהנבדקות, נמצאו בלוטות לימפה נגועות במחלה. שיעור הנשים שנבדקו בבדיקה גופנית ואובחנו כחולות עמד על %61, ואילו בבדיקת האולטרסאונד אובחנו %34 מהן כחולות בסרטן השד. נראו %18 מהגידולים. בדיקת MRI בבדיקת ה- סריקה זו מעלה את הרגישות לממצאים בשד, אך היא פחות ספציפית, ועלולה לגרום לביצוע בדיקות נוספות מיותרות, לצורך אפיון הנגע. משתנה MRI בנוסף, בגיל צעיר תמונת ה- בהתאם לתקופה במחזור החודשי, ולכן צריך לתזמן את הבדיקה לפי שלב המחזור בו נמצאת האשה. תזמון הבדיקות וגיל הנבדקות הזמן בין הבדיקות נקבע לפי קצב הצמיחה של סרטן השד. ההערכה המקובלת היא כי משך הזמן הממוצע, הדרוש לסרטן שד להגיע לגודל של 1 ס"מ, הוא כחמש שנים. נדרשים עוד שנה ושבעה חודשים על מנת שהגידול יוכפל מסנטימטר אחד לשניים. צריך לזכור שהמילה ממוצע, מתייחסת הן לגידולים המתפתחים בקצב מהיר, והן לכאלה שקצב הגדילה שלהם איטי יותר.

שכיחות סרטן השד העולה עם הגיל, לבין רקמת השד. נוסף על כך אצל מרבית הנשים המבוגרות, השד פחות סמיך, ולכן קל יותר לאבחן גושים בבדיקת ממוגרפיה. אצל נשים צעירות, שלהן מבנה שד סמיך, הממוגרפיה פחות יעילה. ישנן גם נשים מבוגרות שלהן מבנה שד סמיך, ובנוסף על כך, טיפול הורמונלי תחליפי, שניתן לעיתים לנשים בגיל המעבר, מעלה את צפיפות רקמת השד. בבדיקת הממוגרפיה ניתן לאתר בקלות הסתיידויות, במיוחד כאשר ישנם צברים של סידן באיזור הגידול הסרטני. אולם, במקרים בהם השד סמיך, איתור גידול ללא שקיעת סידן באמצעות בדיקה זו, הנו בעייתי. במקרים כאלה, יש צורך בשיקול דעת משותף לרופאי ההדמיה ולכירורגים, על מנת שישקלו כל מקרה לגופו, ויחליטו האם ניתן לסמוך על המעקב באמצעות ממוגרפיה. נוסף על כך ראוי לזכור, כי נשים צעירות עם מוטציה גנטית המעלה את הסיכון לגידול בשד, חשופות יותר מנשים אחרות לשינויים בשדיים, שנגרמים כתוצאה מבדיקת הממוגרפיה. מדובר בכמות קרינה מזערית בלבד, אך מצטברת. מסיבה זו צריך לחשב את כמות הקרינה אליה נחשפות נשים עם מוטציה גנטית, במהלך חייהן. – בדיקה זו מהווה )US( בדיקת אולטרסאונד השלמה לבדיקת הממוגרפיה, באיזורים צפופים ברקמה הפיברוגלנדולרית התקינה של השד (ולא ככלי נפרד לסקר). בנוסף, בדיקת האולטרסאונד משלימה את הבדיקה הכירורגית, במקרים בהם ישנם גושים שצריך לברר ולאבחן מה טיבם. כיום קיימים בשוק לבדיקת כ ל השד. מדובר אמנם US מכשירי במכשירים רגישים מאוד, אך הם טרם הוכחו ככלי סקר יעיל. של השד מומלצת MRI בדיקת – MRI בדיקת לסריקה תקופתית, ונמצאת בסל הבריאות לנשים בריאות אשר הן: BRCA1 • זוהו כנשאיות של מוטציות בגנים , . BRCA2 . PTEN ,p53 • נשאיות מוטציה בגנים

ביצוע בדיקות המעקב בקרב נשים בסיכון קשור לשכיחות סרטן שד לפי גיל. בעשור השלישי בחיים, הסיכון ללקות בסרטן שד נמוך מאד, ועומד על אחת ל-213,2 נשים. מגיל 04 מדובר על פחות מאחוז אחד מהנשים – אשה אחת מתוך 421 נשים, תחלה. בדיקות הסקר לאוכלוסייה בסיכון רגיל בישראל נקבעה לגיל 05, אז עולה הסיכון לחלות בסרטן השד לכ-%2, כלומר אחת מכל 45 נשים עלולה לחלות במחלה זו. בעשור השמיני בחייה של האשה, עלולה אחת משמונה נשים לחלות בסרטן השד. כיום ממליצים הגנטיקאים לבצע בדיקות מעקב לנשים בסיכון החל מגיל 52: פעם בשנה בדיקת ממוגרפיה ואולטרסאונד, ופעם . באופן זה כל שישה חודשים, MRI בשנה תתבצע אחת מהבדיקות. המלצה זו יעילה למדי, אך נשאלת השאלה האם היא מתאימה לכל אשה הנמצאת במעקב. לאור האמור לעיל, מוטב להתאים את הבדיקות ותדירותן, לכל אישה על פי מבנה השד, הגיל, הסיכון לחולי, טיב המכשור ומיומנות הבודקים אותה, כפי שמציעה האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן, לנשים בסיכון גבוה לסרטן שד. .1. Kolb TM, Lichy J, Newhouse JH. Comparison of the performance of screening mammography, physical examination, and breast US and evaluation of factors that influence them: an analysis of 27,825 patient evaluations. MD Radiology. 2002; 225(1):165-75. 2. Smith RA, Cokkinides V, Brooks D, Saslow D, Shah M, Brawley OW. Cancer Screening in the United States, 2011: a review of current American Cancer Society guidelines and issues in cancer screening. CA Cancer J Clin. 2011 Jan-Feb;61(1):8–30. Epub 2011 Jan 4. 3. Autier P, Boniol M, Gavin A, Vatten LJ. Breast cancer mortality in neighbouring European countries with different levels of screening but similar access to treatment: trend analysis of WHO mortality database. BMJ 2011 Jul 28;343:d4411. 4. Nyström L, Andersson I, Bjurstam N, Frisell J, Nordenskjöld B, Rutqvist LE. Long-term effects of mammography screening: updated overview of the Swedish randomised trials. Lancet 2002 Mar 16;359(9310):909–19. 4. Thomas DB, Gao DL, Ray RM, et al. Randomized trial of breast self-examination in Shanghai: final results. J Natl Cancer Inst. 2002 Oct 2; 94(19):1445-57. 5. Cook NR, Rosner BA, Hankinson SE, Colditz GA. Mammographic screening and risk factors for breast cancer. Am J Epidemiol. 2009 Dec 1;170(11):1422–32. 6. Sardanelli F, Podo F. Breast MR imaging in women at high-risk of breast cancer. Is something changing in early breast cancer detection? Eur Radiol. 2007 Apr;17(4):873-87. Epub 2006 Sep 29. רשימת ספרות

39