האגודה למלחמה בסרטן - במה - גיליון מס' 22 - ינואר 2018

התפתחות, מניעה וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

מדובר במצב של APC מוטציה חדשה בגן מוזאיקה. עם זאת, יש לזכור כי איכות וכמות הדנ"א שניתן להפיק מרקמות אלה לעיתים אינה מספקת לצורך ריצוף ובדיקת חסרים/ הכפלות בגן ואינה מהווה חלק מהליך האבחון .]1[ השגרתי של המחלה אבחון טרום לידתי וטרום השרשתי APC כאשר ידוע על נשאות למוטציה בגן 50% אצל אחד ההורים, ישנו סיכון של להעברת המחלה לילדים. היות ומדובר במחלה אשר עלולה להתבטא כבר בילדות, וההמלצות למעקב הן מסוף העשור הראשון- תחילת העשור השני לחיים, קיימת אפשרות לבצע אבחון טרום לידתי בעובר במהלך ההיריון, בבדיקת סיסי שליה או מי שפיר. כיום ישנה אפשרות נוספת, והיא ביצוע אבחון טרום השרשתי, שדורש היריון שיושג באמצעות הפריית מבחנה. אבחונים מסוג זה מעלים שאלות אתיות ומעוררים מחלוקת בקרב הקהילה הרפואית, כיוון שמדובר במחלה שברוב המקרים מתבטאת בבגרות

ושמופעה וריאבילי. יש המטילים ספק אם ממלאת אחר APC נשאות למוטציה בגן כל הקריטריונים הנדרשים לאבחון טרום .]9 ,8[ השרשתי ו/או טרום לידתי סיכום האבחון הגנטי של פוליפוזיס אדנומטוטי משפחתי הינו תהליך מורכב, בייחוד לאור העובדה שגיל ההסתמנות הקלינית במקרים הקלאסיים הינו תחילת גיל ההתבגרות. האבחון הגנטי במצבים אלו משתלב בתוך התהליך הקשה של התמודדות המשפחה עם האבחנה, והחשש לבני משפחה נוספים בסיכון, שמתעצם כאשר מתקבלת "חותמת" של אבחנה גנטית. תהליך כזה דורש שיתוף פעולה מרבי בין כל הגורמים המטפלים במשפחה, מרופא הילדים/המשפחה, ועד הגסטרואנטרולוג, הכירורג, היועץ הגנטי וכמובן תוך עירוב גורמים פסיכו-סוציאליים שיסייעו למטופל ולמשפחה בהתמודדות עם האבחנה הלא פשוטה של תסמונת זו. אבחון מוקדם יאפשר מניעה של סרטן, ובהתאם לרצון המשפחה יכול גם למנוע הישנות התחלואה בהמשך הילודה.

רשימת ספרות 1. Jasperson, KW, Patel SG, Ahnen DJ. APC-Associated Polyposis Conditions. In: Pagon RA, Adam MP, Ardinger HH, et al. (eds.) GeneReviews® [Internet]. Seattle (WA): University of Washington, 1993. [updated 2017 Feb 2]. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/ NBK1345. [Accessed 19 June, 2017]. 2. Leoz ML, Carballal S, Moreira L, et al. The genetic basis of familial adenomatous polyposis and its implications for clinical practice and risk management. Appl Clin Genet. 2015 Apr 16;8:95-107. 3. Grover S, Kastrinos F, Steyeberg E, et al. Prevalence and phenotypes pf APC and MUTYH mutations in patients with multiple colorectal adenomas. JAMA. 2012 Aug 1;308(5):485-92. 4. Nieuwenhuis MH, Vasen HFA. Correlations between mutation site in APC and phenotype of familial adenomatous polyposis (FAP): a review of the literature. Crit Rev Oncol Hematol. 2007 Feb;61(2):153-61. 5. Ballhausen W. Genetic testing for familial adenomatous polyposis. Ann N Y Acad Sci. 2000;910:36-49. 6. Rozen P, Shomrat R, Strul H, et al. Prevalence of the I1307K APC gene variant in Israeli Jews of differing ethnic origin and risk for colorectal cancer. Gastroenterology. 1999 Jan;116(1):54-7. 7. Provenzale D, Gupta S, Ahnen DJ, et al. Genetic/ familial high-risk assessment: colorectal version 1.2016, NCCN clinical practice guidelines in oncology. J Natl Compr Canc Netw. 2016 Aug;14(8):1010–30. 8. Clancy T. A clinical perspective on ethical arguments around prenatal diagnosis and preimplantation genetic diagnosis for later onset inherited cancer predispositions. Fam Cancer. 2010 Mar;9(1):9-14.Epub 2009 Jul 31. 9. Brandt AC, Tschirgi ML, Ready KJ, et al. Knowledge, attitudes, and clinical experience of physicians regarding preimplantation genetic diagnosis for hereditary cancer predisposition syndromes. Fam Cancer. 2010 Sep;9(3):479-87.

47