דניאל בלנקו

סבתא אנה וביאטריס

אנה, בתור הבכורה, קיבלה הנחיות: "הוא היה אומר לי 'אם יעצרו אותך ברחוב וישאלו אותך עלי, אל תגידי להם אף פעם על הפעילויות שלי או שיש לי ספרות או פמפלטים'. היה מקרה אחד עם שכנה בבניין שזרקה ראש של חזיר למטה, אולי בתור אקט אנטישמי, ואבא השתגע ואיבד את העשתונות, השתולל וצרח. הזמינו משטרה והוא נעצר לעשרים וארבע שעות. "אני זוכרת את האומללות של גסטון", מתארת אנה עוד, "הוא היה בוכה ומבטא במילים כמה אמא חסרה לו. פתאום היה שיר של הפלאטרס – הוא מאוד אהב מוזיקה, היו לו המון תקליטים, הביטלס, סנטנה, ג'ז, מוזיקה קלאסית – ואז הוא היה אומר 'או, זה היה השיר שלנו', ומתחיל לבכות. היה שם את המוזיקה שלו, שוכב על הספה ונראה גמור". "הוא סבל מאוד מהדיקטטורה שהייתה באורוגוואי", סיפר דני לאודי. "הוא היה קומוניסט, איש אקדמיה, ואיבד את מקום העבודה שלו. מהבחינה הזאת, אתה יודע, אתה הופך ממרצה סופר-סטאר לרדוף כזה. אובייקטיבית לא היה לו טוב. אתה יודע, אשתו התאבדה, שני הילדים קטנים, הוא איבד את העבודה שלו. הוא שתה, אני יודע שהוא שתה, כי אני זוכר אותו שיכור".

בלנקו 16

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker