דניאל בלנקו

י ש ר א ל ו נ ע ו ר י ם

קבוצת נרקיס, כיתה ו׳, דני עומד שני משמאל

"הוא היה סגור, אבל לא מתוסכל", היא מסבירה. "היו ילדים שממש שיתפו במה שעובר עליהם ועובדה היא שטיפלנו בהם יותר מאשר בו. הוא גם היה גבוה וחתיך אז תמיד היו בחורות שחיזרו אחריו. בדברים מסוימים, דני היה זורק זין, למשל בכל מיני מקצועות בלימודים שלא עניינו אותו, או בשעות מחנך, אבל הוא לא היה מפריע בשיעור. בבוקר היה לו קשה לקום, אבל הוא היה רחוק מלהיות עצלן. דני היה איש עבודה ותמיד שמח לעבוד בכותנה, ברפת, בכל מקום. כשהילדים לא חזרו בזמן מהביקור באחד הימים, הוא תבע את המושג 'מה זה פה, בית זונות?' וזה הפך להיות המשפט הקבוע שלו, אשר הושמע י בכל פעם שהבלגן הגדיש את ַ גם באוזנם של הילדים תמר ואית הסאה". "דני היה מאד טוטאלי כבר אז", מאשרת גם ליבנה. "או שעות בלי שום 24 שהסתדרת איתו ואז יכולת לבלות איתו ביחד בעיה, או שלא הסתדרת איתו ואז לא דיברת איתו בכלל. אין לי

ספק שהיו כאלה שהוא לא אהב. היה לו צד נאסטי, אבל לא בקטע של רוע, אולי קצת התנשאות. הוא היה עוקצני כלפי אנשים שלא אהב, והיה מראה את חוסר חיבתו, אבל לא באופן מרושע. למעשה, הוא היה אחד האנשים הטובים שהכרתי. היה לו לב רחב, למרות הציניות. "מה שמוזר הוא שדווקא בכיתות הגבוהות יותר תמיד שמו איתי ואיתו בחדר ילדי חוץ חדשים. לא היו ברורים לי השיקולים. דני ואני היינו כל כך מגובשים יחד, שהיה קשה להכניס סיכה באמצע. ולהכניס פתאום גורם שלישי לחדר זה לא הגיוני.

29