דניאל בלנקו

לעשות עם החייםשלך?', אבל דני לא השיב. מבחינתו להמשיך לחיות ככה זה בסדר". לאחר שלוש שנים של מגורים משותפים ואחרי שרוני השלימה את התואר הראשון, דני ורוני נפרדו בפעם השנייה. אחרי הרבה שנים גילינו שבעצם כל צד הניח שהוא עוזב את הצד השני. "דני אמר לי שהוא לא רוצה לחיות איתי יותר ועזב לתל אביב, ואני הבנתי כבר די מזמן שגם אני לא רוצה לחיות כך, אם הוא לא הולך ללמוד או עושה משהו עם עצמו. נגמר לנו". חיי השוהים כאן המקום להגיד משהו על האופי המיוחד של דני: הטמפרמנט שלו שונה מזה של הישראלי הממוצע כמעט כמו שמונטווידאו רחוקה מתל אביב. למעשה, קשה למצוא תכונה אחת ישראלית טיפוסית בהתנהגות היומיומית של דני: לא ההתרברבות, לא הברברת, לא המעש הבלתי-פוסק. אצל דני אין "שופוני" ואין ניסיון לייצר שום דרמה, לא סביבו ולא בסביבתו. דני העביר את החיים בהתבוננות סקרנית על הסביבה, ובתקשור מקמץ במילים או באנרגיה מיותרת. "דני שוהה בסביבה, זאת הדרך הטובה ביותר לתאר אותו", אומרת רוני. "הוא לעולם אינו משתעמם. אין אצלו מושג כזה. גם אם ישב בבית עשר שעות, ובעשר השעות הללו לא יבצע שום פעולה אקטיבית יוצאת-דופן, הוא לא יחוש החמצה או צורך לעשות עם עצמו משהו. תן לו כוס יין טובה ומוזיקה – והוא לא יבקש ולא יחפש הרבה מעבר לכך". "אני מודה שכבר כשהם חזרו היה לי מוזר שהם ביחד", מספרת החברה רינת רוזנברג. "כי לכאורה הם כאילו ממש לא מתאימים, הפכים מוחלטים. רוני היא אדם מאוד 'אובר-אצ'יבר', תמיד מסמנת מטרה ורודפת אחריה. דני הוא 'אנדר-אצ'יבר'. הוא נראה כאילו אינו מתעניין במה שמתרחש מסביב, לא מתערב בשיחה, לא מסמן מטרות. אבל יש בכך גם להטעות כי דני, על אף האנרגיות הנמוכות שהוא משדר, מאוד ממוקד. גם כשעבד בספנקריט הוא לא סתם 'העביר' את הזמן, הוא ניסה לרכוש לעצמו מקצוע. בכל מקרה, בגיל צעיר כל כך, לא פשוט להתאים שני הפכים כאלה, והפרידה ביניהם נראתה לי הגיונית באותו הזמן. בעיקר אני חושבת שלרוני היה קשה עם האנרגיה הנמוכה הזאת". מתחת לשריון הקשקשים של הישיבה המפוזרת על הספה – "להימרח עם הזמן" יקראו לזה ישראלים רבים – מסתתר גם צד אחר של דני, שהחברים והמשפחה מהר מאוד התוודעו אליו: חקרנות וידענות מופלגים, נטייה בולטת לרדת לפרטים הקטנים ביותר, ויכולת התבוננות והסתגלות לסביבה שמעטים מסוגלים להגיע אליה. ה"מריחה" של הזמן והאהבה לעשייה-מינימלית, הסוו יכולת הסתגלות אינסטינקטיבית, של יצור אמפיבי המסוגל להתאים עצמו לאקלימים אנושיים

בלנקו 56