דניאל בלנקו
, ושילמה על כך בהצתות חוזרות 90- (שהתפרסמה כסמל אנטי-דתי בשנות ה ונשנות של ג'יהאדי-כשרות שהתקשו להשלים עם החרפה במרכזה של העיר). איתי היה מזמין פילה בקר, דני היה מזמין את צלע החזיר המפורסמת. והיו כמובן הגיחות לסטייק לבן בפיתה במסעדת אסא בצומת לטרון. אורחים, חברים ומכרים זכו לסיור הלימודי הזה באחת מאבני הקולינריה המושחתת הבודדים ששרדו באזור השפלה לאורך כל כך הרבה שנים. את משפחת ממלוק דני לקח כפרויקט. הוא היה נחוש ללמד את הקיבוצניקים הנבערים, שרגילים לעוף מכובס וצלי קשה-כאבן, כיצד מטפחים ברוך ובהתחשבות את נתח הבשר שבצלחתם. "הוא הגיע מדרום אמריקה לבית-ממלוק בקיבוץ לארוחתשישי וחטףשוק", צוחקת רוני. "אנחנו אכלנו 'וול דאן', ככה אכלו אצלנו בשר. גם הסבירו לו שבשר אוכלים 'עשוי כמו שצריך', כלומר הורגים את החיה עד הסוף המר. אז דני לא חשב פעמיים, ובפעם הבאה הגיע לשם עם צ'וריסוס (נקניקיות חזיר
ספרדיות מתובלות). המשפחה הגיבה בחלחלה. הם אמרו לו 'מה אתה מביא את הנקניקיות האלה? זה לא נראה טוב'. אבל דני לא ויתר ולאט לאט הם למדו לאכול סטייקים, והפסיקו לשרוף את הבשר. לא שהפכו קרניבורים גדולים, אבל הבינו שכשדני נמצא לא כדאי לנפנף בעוף המכובס או בתבשיל הגולש. מתייחסים לבשר כמו שצריך ונותנים לו את הכבוד המגיע לו". "המחמאה הכי גדולה שקיבלתי ממנו אי-פעם הייתה כשלמדתי להכין סטייקים כמו שצריך", מספרת בגאווה נועה, אמא של רוני. "היו לי נתחים טובים וחתכתי אותם לקוביות ועשיתי על המחבת עם פלפל שאטה. והוא אמר 'יצא לך מאוד טעים'. ואני הסתובבתי גאה כמו טווס. ראיתי בכך את אות-הלגיון. כי
בלנקו 58
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker