דניאל בלנקו

בניגוד להרבה חברים אחרים, גיא עוד הספיק לראות את דני זמן קצר לפני מותו. "הוא אמר לי שהוא היה בחוץ לארץ ולא הפסיק להשתין, אז הוא עושה בדיקות. אחרי זה לא תפסתי אותו ורוני אמרה לי שהוא חולה. נסעתי לבקר אותו במזכרת בתיה, והבאתי חולצה של הרולינג סטונס מההופעה שלהם בישראל. חשבתי שזה יכול לשמח אותו מעט. זה היה אולי שבוע לפני שהוא נפטר, ורוני ודני דיברו על כך

פ ר י ד ה ו ח ת ו נ ה

שהוא יכול לעבור טיפול ביולוגי, אבל בינתיים יתחיל כימותרפיה. ואז פתאום, בבת-אחת, הוא לא הרגיש טוב, נהיה חיוור ומאוד עייף ואמר שיש לו כאבים. הוא לקח תרופות ורצה לישון. אז נפרדתי ממנו ולא הנחתי לרגע שזו תהיה הפעם האחרונה שניפגש". רווק זמני אחרי חצי שנה עם גיא, דני עבר לגור עם אנה. עשרים שנה אחרי שחייהם המשפחתיים התנפצו באופן כה טראגי ומטלטל, אנה ודני חזרו להיות אח ואחות באותו הבית למשך קרוב לשנתיים. האם היה שם תיקון? "סוג של תיקון", אומרת אנה. "סוג של אישור לקשר החזק שתמיד היה בינינו". הם שכרו ביחד דירה בקרליבך מול הסינמטק. דני היה תחול-מחדש, כמו אחד המחשבים ִ כנראה במצב של א שתמיד טיפל בהם. הרי רוני לא באמת נעלמה, היא נותרה ברקע כל הזמן. לא ברור לגמרי מי נפרד ממי, אבל לאיש לא היה ספק שאולטימטום עיקש נצנץ ברקע: או שדני משנה במשהו את אורחות-חייו, או שלא תהיה הזדמנות נוספת. אולי משום כך, דני לא הרשה לעצמו להיראות או להתנהג כרווק פרוע, על אף ה"חופש" הכפוי. וגם הפתיחות היתרה של אחותו, לא תמיד התאימה

1996 , טיול ברמת הגולן

לתקופת ה"ריבוט" הזאת. "הוא היה רווק ואני הייתי רווקה. לכאורה יכולנו שנינו להתפרע. אבל דני היה תמיד דיסקרטי ואני תמיד לא. הוא לא הביא בחורות, ואילו אני הבאתי בחורים כל הזמן. דני גם הבהיר שיחזור לרוני. הוא לא פירט, אבל אמר בנחרצות 'עוד נחזור'. לא יודעת מה עשה ועם מי, אבל בבית הוא לא עשה כלום". וכמובן, דני גם קימץ במילים. "דני לא דיבר על כלום. בינתיים אני הייתי 'אול אובר דה-פלייס', רווקה אקטיבית, קיצונית, עד כדי רמה מסוימת של הפקרות. בלעתי את החיים, וגם הייתי מספרת לו הכול, ברמה של ה-כול. הוא לא אהב את הפתיחות

63