סיפור חיי - סיפורה של קלרה אברבנל

תקופת המלחמה

. זה היה יום ראשון. לפתע הופיעו בשמים שני 12.5 , הייתי בת 1941 באפריל 6- כשפרצה המלחמה ביוגוסלביה, ב אווירונים עם צלבי קרס. הם טסו מאוד נמוך. אנשים ברחוב התחילו למחוא כפיים ולעשות שלום, כי האוכלוסיה הייתה הונגרית והייתה בעד הגרמנים. האווירונים עשו שני סיבובים ונעלמו. התברר שהם באו להפציץ, אבל כשראו שהאוכלוסיה מקבלת אותם בהתלהבות הם עזבו. ההונגרים, שנצלו את ההזדמנות של הפלישה הגרמנית ליוגוסלביה, חזרו וכבשו את החלקים שנלקחו מהם לאחר מלחמת העולם הראשונה והגיעו עד הדנובה. משך כעשרה ימים היו יריות ואנחנו עברנו שוב לשלטון ההונגרי עד .1944 כשפרצה המלחמה אבא הפסיק לעבוד. ההונגרי שהיה שותף שלו לא רצה שיגידו שהוא עובד עם יהודי. למרות זאת, רמת החיים שלנו לא ירדה. כנראה שהשותפות המשיכה, אבל אבא לא עבד בפועל. תלמידות יהודיות ונשארו 15 לאחר הכיבוש הגרמני הוציאו אותי מבית הספר במסגרת ה"נומרוס קלאוזוס". היינו בכיתה רק שתים, שהיו תלמידות מצטיינות. שלחו אותי לבית ספר לתפירה, לא אהבתי את זה בכלל. אבא הבין שאני אומללה, אז הוא התערב, והפעיל קשריו כקצין הונגרי לשעבר. אולי בגלל זה החזירו אותי לבית הספר. אצל היוגוסלבים התחילו ללמוד צרפתית בכיתה ז' כשפה שניה. עכשיו היינו תחת שלטון הונגרי, אז התחלנו ללמוד גרמנית כשפה שניה. כבר ידעתי לדבר ולכתוב בגרמנית, אבל אחרי המלחמה שכחתי הכל. למדנו גם לטינית, וזה היה קשה. המורה הייתה אנטישמית ולא נחמדה, היא נהגה באיפה ואיפה. כשחזרתי מהמחנה, שוב בחרתי ללמוד לטינית למרות שזה לא היה מקצוע חובה. הפעם הייתי ממש טובה. מאחר שאבא לא עבד הוא היה הולך לבית הכנסת יום יום. הוא גם נעשה גבאי. בבוקר, בדרכו חזרה, היה פוגש אותי בדרכי לבית הספר, ונותן לי לחמנייה טרייה וחמה. אחותי הפסיקה ללמוד בסוף כיתה ח'. שלחו אותה לבודפשט לחברה של אמא, שהיה לה סלון תפירה, שם היא ביקרנו אותה. היא שהתה שם שנתיים. 1942 גרה ולמדה תפירה. בשנת

1943 , קלרי

בבת מצוה של קלרי עם לוצי ומדי, 1942

נסעתי להונגריה, לדודה אילונה, אחות של אבא. ביליתי שם מאד יפה. לה הייתה בת נשואה ובן 43- ו 42 בקיצים של שנים. נורא פינקו אותי. היה שם בן שהתאהבתי 8- שנים והבן ב 10- שהייתה לו חברה. הבת הייתה מבוגרת ממני ב בו בביקור הראשון, ואחר כך התכתבתי אתו עד הביקור הבא. כשקיבלתי מחשב מצאתי את שמו ברשימת הנספים באושוויץ.

Made with FlippingBook Online document