תחרות הסיפור הקצר של עמק חפר - תשפ"ד 2024
2024 - יוני 13 תחרות הסיפור הקצר של עמק חפר - השנה ה-
11
'ליטופי האבדון' חגלה 17 בת מאיה אוחנה
"אני רוצה להתאבד." "תמלא את הטופס."
המזכירה של בית החולים הסתכלה על דין במבט ריק, בעודה מגישה לו דף מקומט ממגירה שנמצאה לידה. דין הביט במזכירה הממשיכה להקליד במחשב, לא מייחסת חשיבות למילים שנזרקו באוויר לפני שבריר שנייה. הוא הרכין את ראשו אל הטופס והתחיל למלא אותו. ראשו הסתחרר ממחשבות טורדניות ששרטו את תת המודע שלו, דבר שהפריע לו למלא את הטופס בצלילות. בסוף הדף היה כתוב בדיו מרוחה "אנו מקווים שנוכל לעזור לך לראות את האור בקצה המנהרה." משום מה, דווקא אחרי שקרא את המילים הללו, דין הרגיש שאין שום אור ושום קצה למנהרה החשוכה שהוא נמצא בה. דין סידר את תקליטיו בחדר בית החולים, החדר שבזמן הקרוב יהיה לו כ"בית", משהו שאפילו קירות חדרו הישן לא הצליחו לספק. על אף שהתבקש להביא חפצים מעטים בלבד, דין לא יכול היה להוריד מרשימתו את תקליטיו. משהו בתוכו אמר לו שמוזיקה היא הסיבה שהוא עדיין בחיים, ואולי תהיה הסיבה שהוא ימשיך להיות בחיים במקום מת שכזה. "להתראות, אהובי", אמרה אימו, נפרדת ממנו לתקופה לא ידועה של זמן. "אל תשכח לסדר את החדר כל יום ולהתעדכן מה קורה בלימודים כשאתה לא שם. אני יודעת שאתה נוהג להסתבך בהשלמת החומר הנלמד, אבל זה חשוב לעתיד שלך." היא יצאה מהחדר והשאירה את דין כלוא בתוך המילים חסרות ההבנה שהטילה עליו, כאילו לא הספיקו לו המחשבות שלו. דין התרגל מהר יחסית למקום החדש שמצא את עצמו בו. אולי זה היה מכיוון שסדר היום לא כלל שיעורים חסרי עניין בשעות לא נוחות, אלא שיעורים שדין עצמו בחר, בשעות
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker