תחרות הסיפור הקצר של עמק חפר - תשפ"ד 2024

44

'מוטי בזוקה' יובל מלחי - אביחיל

קוראים לי מוטי בזוקה. הכל התחיל כשהייתי ילד והיינו מסלקים לדוד מהמכולת בזוקות. לא גנבנו בירות כמו שאול והחברה שלו. רק בזוקות. אז לי תמיד היו בזוקות בכיס וככה כולם התחילו לקרוא לי מוטי בזוקה. הסיפור הזה קרה לפני איזה חודש. וגם לפני המון שנים. בטח לא תאמינו אבל בספר התורה כל מילה אמת. למדתי באורט קריית מלאכי, נו... הבית ספר המקצועי. אהבתי להתעסק עם מנועים אבל לא ללכת ממש לבית ספר. מי צריך היום להגיע, הכל במחשב. וחוץ מזה, מה, אני איינשטיין? בית ספר היה שמח שלא באתי כי עשיתי הרבה בלגן. הם אפילו הפסיקו להתקשר לאמא שלי. בבית ספר שלי כולם ידעו גם התלמידים וגם המורים שאף אחד לא מתעסק עם מוטי בזוקה. סיימתי עם ציונים לא משהו אבל לפחות גמרתי שתים עשרה שנים שזה הרבה יותר משעשו חלק מהחברים שלי. מריק עובד צבע עם אבא שלו, שימי יש לו כבר דוכן בשוק רמלה לוד. אלה הסתדרו. רק כואב הלב על אלון שנהרג בתאונת אופנוע. בכיתה י' התבאסתי שקיבלתי צו ראשון. חשבתי אולי יוותרו לי. לא רציתי צבא ואז התחילו לדבר איתי על גולני, צנחנים. נבהלתי ואמרתי להם בשום פנים ואופן לא קרבי. במיונים אמרתי לבחורה שאו שאני ג'ובניק או שאני לא עושה. הולך לכלא מצידי. ההיא ניסתה להפחיד אותי, לספר לי כל מיני סיפורים. חשבה נפלה על ילד. רציתי ג'ובניק, להיות קרוב לאוכל של אמא, לחברים, לחברה שלי ליטל. מה יש לי לחפש באמצע המדבר, מה אני גמל? בסוף, הצבא הסכים. עשיתי טירונות ג'ובניקים עם עוד כמה שבורים. סיימתי וקיבלתי להיות עובד כללי בג'וליס, מחנה עמנואל, ככה קוראים לו היום. מטר מהבית.

2024 - יוני 13 תחרות הסיפור הקצר של עמק חפר - השנה ה