תחרות הסיפור הקצר של עמק חפר - תשפ"ד 2024
נו סבתא! אפשר?
89
- הראל! בקול המשתדל להיות החלטי - אתה יודע שלא! מה פתאום בגן השעשועים, טלפון. לשם כך באנו לכאן? ומה יגידו הוריך? אני מגייסת אותם לנימוקיי הסירוב המהוסס שלי. ה"לא" שלי אינו משכנע דיו. איננו חוצה את רף השמיעה של נכדי האהוב. - אבל סבתא. תני לי! נו תני כבר. אני רוצה. נו. רק קצת, סבתא! ואני הרי יודעת מה זה הקצת הזה, עם מתיחת הזמן כמו מתיחה של מסטיק לעוס. הראל עקשן גדול, הקטנצ'יק ממיס אותי בדקה, עם הקול המתחנן. הילד החלטי ביותר, מתקרב ונוטה כולו לכיוון המכשיר הקטן ו"ענק" שבידי. 'מאין יבוא עזרי?' שוב אני 'מגייסת' את ההורים שאינם כאן עכשיו, לעוד ניסיון שנועד לכישלון. - הראלי, אתה יודע ש.. ההורים מרשים לך רק בשעה שש, ורק לחצי שעה. דיברנו על זה כבר ולא פעם אחת. 'מה באמת חשבתי לרגע קט שקול ההורים ישכנע?' - נו סבתא, רק קצת, אני רוצה! אז שזה יירד לי מהזמן. 'טוב, די, אני נשברת. נכנעת. אך אולי כן אוהבים אותי אי שם, כי: איזה מזל- אריאל, החברה מהגן מגיעה לכיוון הספסל שלנו - הראל, רוצה תופסת גובה? אבל, אתה התופס. 'תודה אלוהים, שוחררתי הפעם, שרדתי את 'מבצע- סבתא אומרת לא!' הפעם, הוכרזה הצלחה!'. מתיישבת לי תוך כדי פליטת אנחת רווחה. הנייד מוחבא, במצב שקט, בתיק. מביטה בעיניים חולמניות בילדים, עפעפיי צונחים מטה ומתחיל מאבק סמוי בין הירדמות קלה לערות. השיעור של גילי הסתיים, היא נועלת את נעלי ההתעמלות, ותוך כדי שהיא שותה מים, אני מציעה לה חטיף שוקולד שהבאתי עבורם בתיקי. הראלי חוזר אלי להפסקה קטנה של תשומת לב, גילי לידי, מתענגת על המתוק שנמס לה בפה. הראל מוותר על השוקולד, אבל בזווית עינו קולט את אימא של הילה ש' מביטה במכשיר הנייד שלה. כמובן מראה שמעלה אצלו את הדחפים החזקים והלא נשלטים למסך הקטן. - נו, סבתא ! עכשיו כבר אפשר, השעה שש! - לא, יש עוד כמעט חצי שעה עד שיהיה שש. - נו, סבתא אני רוצה להראות משהו לחברות שלי. מול טיעון - החברות, אני נשברת. שזו הזדמנות לחזק את שיקום היחסים שנשבר קודם. - בטח. רוצה לשחק! ואני תופס, אראה לכן מה זה.
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker