מוכרחה להשאר בחיים - סיפורה של שיינדל

סיפורה של שיינדל • מוכרחה להישאר בחיים

ירושלים’. מאוחר יותר עבר הבימוי לידי משה גילדנמן, שהיה ברוך כישרונות: שחקן, נגן ומחבר מחזות. הוא הנציח את עצמו ואת החוג במחזה מחיי קוריץ: ‘מלך השנוררים’. בגמר ההצגה היו הצופים נשארים לרקוד עד השעות הקטנות של הלילה, והשמחה הייתה רבה. החוג הדרמתי של קוריץ לא היה אלא חוג חובבים, אבל שמעו הלך לפניו בכל הסביבה, והוא הוזמן להציג גם בעיירות אחרות. ההפקה האחרונה של החוג הייתה של המחזה ‘המכשפה’ מאת גולדפדן. היא הועלתה ערב המלחמה, והמשיכה גם בימי הכיבוש הרוסי. רבות מן ההצגות של החוג תועדו וצולמו, אולם התיעוד אבד בתקופת הכיבוש הגרמני ולא נותר ממנו זכר. אף שזרעי הרעיון הציוני נבטו לאורך כל היסטוריית הגלות, ניתן להצביע על התעוררות משמעותית של מבשרי הציונות החל מאמצע המאה התשע עם הופעת ספרו 1896 עשרה. הרעיון הציוני קיבל דחיפה נוספת בשנת של בנימין זאב הרצל, ‘מדינת היהודים’, שקרא במישרין להקמת מדינה יהודית. הייתה זו תקופה של עליית הלאומיות באירופה. לאומים רבים, ובהם היוונים, האיטלקים והפולנים, ייסדו תנועות לאומיות כדי לתת ביטוי פוליטי ומדיני לייחודן האתני והתרבותי. תנועות אלו השפיעו על עליית הציונות בעיקר במערב אירופה ובמרכזה. תהליך דומה החל גם במדינות מזרח אירופה, אך החברה במדינות אלו הייתה פחות סובלנית. עם זאת, גילויי האנטישמיות הרבים והפרעות שנערכו ביהודי מזרח אירופה היו סימן ברור עבור רבים מהם שהם לא יצליחו להיקלט בחברה המזרח אירופית. היו מהם שהיגרו למערב, אחרים היגרו אל מעבר לים, במיוחד לארצות הברית, ומעטים מביניהם התארגנו תחת ארגון ‘חובבי ). אנשי 1904–1881( ’ ציון’ ועלו לארץ בעלייה שכונתה ‘העלייה הראשונה העלייה הראשונה הניחו את היסוד להתיישבות החדשה בארץ ישראל. תנועות הנוער הציוניות

140