מוכרחה להשאר בחיים - סיפורה של שיינדל
בזהות בדויה: שמי ז’ניה • 9 פרק
לא כולם היה בני מזל כמונו. רבים מתושבי וילה נרצחו, ובהם גם הבבושקה שלי, שתעלת המים שבה הסתתרה עם בתה ונכדיה ועוד כמה עשרות אנשים נחשפה. הכפר היה שרוף עד היסוד. איוואן שרד, וגם ביתו עדיין עמד על תילו. בניגוד לבתי הכפר האחרים, שהיו עשויים עץ, ביתו היה עשוי לבנים. זה היה הביטוי היחידי לעושרו, שבו התרברב בפני ברונק. קברנו את בבושקה. רחצתי את פניה, הסרתי מראשה את המטפחת השחורה, שכעת היה בה חור קטן, עדות לכדור הרובה שקיפד את חייה, וכרכתי אותה לראשי, למזכרת.
“איני זקוק לך יותר”, אמר לי איוואן אחרי שקברנו את בבושקה. באותו רגע הבנתי שעלי למצוא לי מקלט אחר.
61
Made with FlippingBook Annual report