מכון חרוב - ניתוח מודלים של מרכזי הגנה בעולם

ניתוח מודלים של מרכזי הגנה בעולם

המלצות לגבי ישראל מוגש למכון חרוב

2013 מאי

MSW נכתב על ידי רויטל ארגוב- מרכזת הקמת שני מרכזי ההגנה הראשונים בישראל (בירושלים ובתל השומר) לשעבר מנהלת מרכז ההגנה בתל השומר

סיון תשע”ג 2013 מאי

“The tree of knowledge & the tree of life are planted in their hearts” “עץ הדעת ועץ החיים נטועים בליבם”

תוכן 4 מבוא ................................................................................................................................ 4 מרכזי ההגנה בארה”ב....................................................................................................... 6.................................................... ) NCA, 2004 הסטנדרטים המקצועיים של מרכזי ההגנה בארה”ב ( 6....................................................................................................... עקרונות העבודה במרכזי ההגנה 7............................................................................. סוגי המבנים הארגוניים של מרכזי ההגנה בארה”ב 9.................................................................................................. ההבדלים בין מרכזי ההגנה בארה”ב 9.............................................................................................................................. סקירת ההבדלים 11....................................................................................... מן המחקר - יתרונות רבים למרכזי ההגנה 12........................... ) Walsh, Jones& Cross, 2003 ( המלצות לשיפור בהתנהלות מרכזי הגנה בארה”ב 13 ................................................................................... Children House מודל “בית הילדים” 13.......................................................................................................................... מדינות סקנדינביה 14....................................................................................................................... בתי הילדים באיסלנד 17....................................................................................................................... בתי הילדים בנורבגיה 20........................................................................................................................ בתי הילדים בשבדיה 26......................................................................................... היבטים משותפים לבתי הילדים בשבדיה 26........................................................................................................ שונות בין בתי הילדים בשבדיה 26 מרכזי ההגנה בקנדה ....................................................................................................... 27.................................................................................................... שירותים שניתנים בתום החקירה 29 מרכז ההגנה בטורקיה ..................................................................................................... 33 מרכז ההגנה באוסטרליה ................................................................................................ 34 התפתחות מרכזי ההגנה באירופה ................................................................................... 35........................................................................................................... תיאור המצב במערב אירופה 36............................................................................................................ תיאור המצב במזרח אירופה 38......................................................................................................................... מרכז ההגנה בפולין 39...................................................................................................... מרכז ההגנה בזאגרב- קרואטיה 41 מרכזי הגנה נוספים או מתוכננים בעולם .......................................................................... 41 סיכום ............................................................................................................................. 43 המלצות לגבי עבודת מרכזי ההגנה בישראל ..................................................................... 45 המלצות לגבי אנשי מקצוע והקהילה................................................................................ 47 בביליוגרפיה ....................................................................................................................

1

ניתוח מודלים של מרכזי הגנה בעולם

מבוא , מהנטסוויל- Bud Cramer רעיון הקמתם של מרכזי ההגנה לילדים נהגה לראשונה ויושם על ידי פרקליט מחוז בשם אלבמה, ארה”ב, ששאף למזער את הטראומה המשנית שגורמת המערכת לילדים נפגעי התעללות ולבני משפחתם. בהליכים שהיו נהוגים טרם הקמת מרכזי ההגנה (והנהוגים כיום במקומות בהם לא הוקמו מרכזים כאלה), המערכת אילצה את הנפגעים לעבור הליכי חקירה בידי גורמים שונים, לחזור על תיאורי הפגיעה שוב ושוב, ולהיות חשופים לפגיעות נוספות במהלך תהליכים אלה. תהליכים אלה פגעו רגשית בנפגעים ובבני משפחתם, עד כדי קורבנות משנית, ארכו זמן רב, ופגעו באיכות התיק מבחינה משפטית. . מטרת המרכז הראשון הייתה 1985 על מנת לתקן מצב זה הוקם מרכז ההגנה הראשון בהנטסוויל- אלבמה בשנת הפחתת הטראומה המשנית לילדים נפגעי התעללות ולבני משפחותיהם, על ידי סיפוק מערך חקירתי- הערכתי- אבחנתי תחת קורת גג אחת. מערך כזה, השם את הקטין וצרכיו במרכז, מביא לקיצור זמן ההליכים, מספק מענה מקצועי הולם ומיומן יותר ומביא לידי ביטוי את כל מגוון אנשי המקצוע העוסקים בילדים נפגעי עבירה. עבודה זו נועדה לסקור את המודלים השונים של מרכזי ההגנה הקיימים בעולם, ומכך ללמוד ולהסיק לגבי הבניית המודלים של מרכזי ההגנה בישראל, הן הקיימים: בירושלים ובבית חולים תל השומר, והן העתידים לקום : בבאר שבע, חיפה, אשקלון, נתניה, נצרת וצפת. (להלן: חוק מרכזי 2008- חוקקה מדינת ישראל את חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, התשס”ח 2008 בשנת ההגנה), המתייחס להקמה ולהפעלה של שמונה מרכזי הגנה (“מרכזי סיוע”) בכל הארץ, כחלק מאחריות המדינה כלפי קטינים נפגעי עבירות מין או אלימות. בעבודה זו ייסקרו המודלים השונים הקיימים בעולם: בארה”ב, במדינותסקנדינביה (שבדיה, נורבגיה ואיסלנד), באוסטרליה, טורקיה, מזרח אירופה (פולין, קרואטיה). כן נסקור את התפתחות התפישה המתהווה היום במערב אירופה (אנגליה) ואשר עתידה לשנות את פני השירותים בחלק זה של העולם. בשנים האחרונות חלה תנופה רבה בהבניית מודל מרכזי ההגנה בעולם, והמודל ממשיך לתפוס תאוצה גם במדינות שונות באפריקה (זמביה). בסוף העבודה יובאו המלצות לגבי מרכזי ההגנה בישראל. ההמלצות מבוססות על סקירת הספרות העדכנית והנרחבת המובאת בעבודה, על תובנות משיחות אישיות עם אנשי מקצוע שהיו שותפים להקמת מודלים שונים בעולם (בארה”ב ובטורקיה), ועל ניסיוני כשותפה להקמת שני מרכזי ההגנה הראשונים בישראל, (בירושלים ובבית חולים תל השומר) בין .2009-2012 , וכמנהלת מרכז ההגנה בבית חולים תל השומר בין השנים 2000-2009 השנים אני תקווה כי העבודה תסייע לקובעי המדיניות בישראל לגבש ולפתח את מרכזי ההגנה מתוך תפישת מצוינות ועל פי סטנדרטים מקצועיים גבוהים, תוך מתן שירות דינמי וקשוב לצרכים השונים והמשתנים של אוכלוסיית הנפגעים, הקהילה בה הם נמצאים והמערכות השונות המעניקות שירותים והנוגעות לאוכלוסיה זו. 2013 רויטל ארגוב, מאי מרכזי ההגנה בארה”ב בהנטסוויל, אלבמה. 1985 נוסד בשנת ) national children advocacy center ( NCAC מרכז ההגנה הראשון בארה”ב, ה- , אשר שאף לשפר את אופן ההתייחסות המקצועית של המערכות Bud Cramer המרכז נוסד ביוזמת פרקליט המחוז דאז, העוסקות באבחון, בהערכה ובחקירה של ילדים ובני נוער נפגעי התעללות מינית. פעולות אלה נתפסו, אותה העת, כיוצרות פגיעה נוספת בילדים נפגעים, בשל האופן בו בוצעו – בצורה מפוצלת ולא מתואמת. בעשרים השנים האחרונות, התפתח רעיון מרכז ההגנה והתרחב לכדי יצירת מודלים שונים המותאמים לתפישות המקצועיות, הפוליטיות, התרבותיות והחוקיות במדינות שונות בעולם, לרבות בישראל.

2

טרם הקמת מרכזי ההגנה נאלצו הילד ומשפחתו לכתת רגליהם משירות לשירות ולספר שוב ושוב מחדש את שקרה לילד, בכל פעם על מנת שאותו גורם מקצועי יוכל להבין, דרך העדשה המקצועית שלו, את שהתרחש. תהליך זה גרם לא אחת לטראומה משנית לילד, כאשר נאלץ לחזור ולשחזר את הפגיעה ולחוות אותה בסיפוריו שוב ושוב. מכיוון שהיה מפוצל בין גורמים שונים. לזמן משמעות שונה בחייו של ילד ארך זמן רב בנוסף, תהליך האבחון והחקירה מבחייו של מבוגר. חודשים בודדים עבור ילד הנם כשנים עבור מבוגר. ככל שמשך הזמן החולף מעת חשיפת הפגיעה ועד להערכת מצב הילד ולטיפול בו ארוך יותר, כך הפגיעה עלולה להיצרב עמוק יותר בנפשו של הילד.

ובסופו של לפגיעה באיכות תיק החקירה זאת ועוד, הימשכות תהליכי החקירה והבירור ופיצולם בין גורמים שונים גרמו גם דבר לעיוות דין, הן לילדים הנפגעים והן לחשודים בפגיעה.

”, משום שמעבר המידע וההמלצות בין הגופים נפלו בין הכיסאות הפיצול בטיפול במקרה הביא גם לכך שילדים רבים “ השונים היה רחוק מאופטימאלי. כתוצאה מכך, הן ההערכה המקצועית והן דרך קבלת ההחלטות לקתה בחסר והילד לא קיבל את הטיפול הראוי. , נועד להפחית טראומה בקרב ילדים ובני נוער נפגעי התעללות מינית, על ידי כך NCAC המודל שהציע מרכז ההגנה, ה- שמספק מענים מתואמים, רב תרבותיים, רב מקצועיים ומהירים לילדים הנפגעים. התפישה הפילוסופית שעמדה בבסיס הקמת המרכז היתה, שההתערבות של המערכת במקרים של התעללות בילדים צריכה לספק תגובה לצרכים האישיים של .) Chandler, 2000 הילדים ובני משפחתם ולתת את המענה הטוב ביותר, תוך מיקסום המומחיות של השירותים השונים ( במסגרת המרכז מגיעים הילדים ובני משפחתם למקום שנבנה למענם; הילד נדרש לספר פעם אחת בלבד מה קרה Snell, 2003; Walsh, Cross, Jones, לו; ואנשי המקצוע השונים מגיעים, ביחד, להחלטות ולהמלצות לגבי ההמשך. ( .) Simone & Kolko, 2007

התפתח גם כמרכז NCAC בעוד שמודלים של עבודת צוות רב מקצועי בהיבט של חקירות ילדים פותחו גם קודם לכן, ה- ארצי להכשרה ולמתן תמיכה טכנית ומקצועית למגוון אנשי מקצוע.

, שנוצר ופותח כמענה קהילתי העומד בזכות עצמו, ולא כגוף ממשלתי, הפך עם השנים לאב טיפוס NCAC מודל ה- להתפתחות של מרכזים נוספים ברחבי ארה”ב.

כיום בנוסף, זהו ארגון ששם לעצמו למטרה לקדם מודלים ומצויינות כתגובה להתעללות בילדים דרך פיתוח שירותים, חינוך ומנהיגות, הן בארה”ב והן בעולם.

. ) National Children’s Alliance ( NCA כיום, מאוגדים כל מרכזי ההגנה בארה”ב תחת ארגון גג אחד, ה- במטרה לתמוך בקהילות ולקדם שיתופי פעולה מקצועיים סביב הנושא של ילדים ובני נוער 1988 ארגון גג זה הוקם בשנת נפגעי התעללות. הארגון מספק, בין השאר, הכשרות לאנשי מקצוע, מעניק תמיכה ומסייע בפיתוח מקצועי, בהתאמה .) Chandler, 2000 למאפייניו של המרכז ולשלב בהתפתחותו (

מהם עונים על הקריטריונים המלאים של חברות בארגון הגג 600 . מרכזי הגנה ברחבי ארה”ב 900- כיום קיימים למעלה מ והיתר ונמצאים בדרגות שונות של חברות בארגון, בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים.

מרכזי ההגנה שנבנו על פי הסטנדרטים של ארגון הגג ובהתאם למבנה הארגוני של המרכז באלבאמה הם המודל הנפוץ ביותר.

3

ניתוח מודלים של מרכזי הגנה בעולם

במקור, נבנו מרכזי ההגנה במטרה להעניק שירות לילדים נפגעי התעללות מינית. אולם כיום, מרבית המרכזים הרחיבו את אוכלוסיית היעד שלהם והם מעניקים שירות גם לילדים נפגעי התעללות פיזית, ילדים עדים לאלימות וילדים הסובלים .) Newman & Dannenfelser, 2005; Pulido & Gupta, 2002 מסוגי טראומה אחרים (

כמו כן, מתוך ראייה כוללנית של טובת הילד, ומתוך הבנת הקשר שבין אלימות במשפחה להתעללות בילדים, מרכזי ההגנה נוהגים כיום להעריך באופן מעמיק יותר את מצב המשפחה וההורים, על מנת להגן טוב יותר על הילד, באמצעות ההורה.

טרם סקירת הסוגים השונים של המבנים הארגוניים והמקצועיים של מרכזי ההגנה בארה”ב, נביא להלן בתמצית את . NCA רשימת הסטנדרטים של מרכזי ההגנה בארה”ב, כפי שהוגדרו על ידי ארגון ה- ) NCA, 2004 הסטנדרטים המקצועיים של מרכזי ההגנה בארה”ב: ( – על המרכז להיות מקום נוח, פרטי, ידידותי לילדים ובטוח עבור ילדים, הן פיזית והן מרכז מותאם וידידותי לילדים .1 מבחינה פסיכולוגית. – במרכז צריך להיות צוות רב מקצועי שיהיה מוכן לתת מענה למקרים של התעללות בילדים. על צוות רב מקצועי .2 צוות כזה לכלול נציגים של הגופים הבאים: רשויות אכיפת החוק, הרשויות להגנת הילד, התביעה, גורמי בריאות הנפש, גופים רפואיים, גופי ייעוץ וסינגור לקורבנות וצוות פנימי של מרכז ההגנה עצמו. – לכל מרכז צריך להיות גוף מנהל, הדואג לארגון המרכז ולמימונו. גוף מנהל ומארגן .3 – צוות המרכז צריך להיות מסוגל לתקשר ולהעניק שירות למגוון האוכלוסיות התאמה רב תרבותית ומגוון תרבותי .4 המרכיבות את הקהילה המקומית. – המרכז צריך להיות כשיר לאסוף ראיות בצורה ניטראלית, מקצועית ותוך ביצוע בדיקות מדעיות ואיסוף ראיות .5 מניעת חקירות כפולות וחוזרות. – על המרכז להעניק ללקוחותיו הילדים הערכה רפואית וטיפול רפואי, בתוך המרכז או בהפנייתו, הערכה רפואית .6 מחוצה לו. – כחלק מהמענים במרכז, יש להעניק לילדים שירותי בריאות הנפש (טיפול על סוגיו השונים), התערבות טיפולית .7 בתוך המרכז או בהפנייתו, מחוצה לו. )- יש להעניק לילדים לקוחות המרכז שירותי תמיכה Victim Support/Advocacy ( שירותי תמיכה בקורבנות .8 בקורבנות וייעוץ, בתוך המרכז או באמצעות ספקים חיצוניים, במהלך החקירה ובהליכים המשפטיים שלאחר מכן. – יש לבצע הליכי בקרב, דיון והיוועצות בקשר למקרים במרכז, לחקירות ולשירותים הדרושים לכל ילד, Case Review .9 על בסיס קבוע. - יש לבנות מנגנון לבקרה ולמעקב אחר התקדמות הטיפול בכל מקרה ותוצאותיו. מעקב אחר מקרים .10 עקרונות העבודה במרכזי ההגנה: אנשים מתחומי: משטרה, פרקליטות, חקירות ילדים, 6 )- הצוות מורכב מלפחות Hornor, 2008 ( צוות רב מקצועי .1 רווחה, בריאות הנפש, רפואה, ושירותים אחרים שמכוונים להפחתת הטראומה בקרב ילדים. בדרך כלל מדובר בצוות קבוע קטן, ויתר אנשי הצוות מגיעים על פי קריאה, לחקירות ילדים ולהתייעצויות, על פי הצרכים והמשאבים הקיימים. אופי הצוות הקבוע משתנה ממרכז למרכז, בהתאם לאופיו. לדוגמא: במרכזים הממוקמים בבתי חולים יהיו בדרך כלל רופאים, אחיות ועובדים סוציאליים של בית החולים באופן קבוע. במרכזים הממוקמים בפרקליטות – יהיו לרוב, באופן קבוע, פרקליטים ועורכי דין להגנת הילדים. במהותו, הצוות הרב מקצועי שואף להפחית טראומה לילד ומשפחתו, לשבור את מעגל האלימות ולהעלות את אחוזי ). מעבר לכך, מטרה מרכזית נוספת היא לשפר את התקשורת בין הסוכנויות Jackson, 2004 תפיסת הפוגעים ( השונות על ידי שיתוף במידע בזמן אמת. בדרך זו, הלקוחות מקבלים מידע והתייחסות שוטפים בזמן אמת, שמותאמים לצרכיהם ולהתקדמות התהליך. כל מרכז מחליט עבור עצמו מהי הדרך האפקטיבית והמשתלמת ביותר להבטיח שכל השירותים הדרושים יסופקו על ידו תחת קורת גג אחת. הדרך יכולה להיות באמצעות שותפויות עם הגורמים בקהילה, או באמצעות תשלום ישיר לאנשי הצוות של השירותים השונים, עבור עבודתם במרכז.

4

- הילד נחקר פעם אחת, על ידי חוקר מיומן. אם יש צורך בהשלמת חקירה, היא תיערך בהמשך חקירת ילדים אחת .2 החקירה באותו יום, או בסמיכות לכך. החקירה מתועדת, מוקלטת ומצולמת. החקירה הזו משמשת את שאר השירותים בעבודתם. ) מתקיימים הן בשלבי ההפניה למרכז, והן Pulido & Gupta, 2002 ( שיתופי פעולה עם אנשי המקצוע בקהילה .3 לאורך התהליך במרכז ולאחר סיומו. המרכז יוצר שיתופי פעולה באמצעות תיאום ותקשורת, התייעצויות רב מקצועיות, הכשרות שהמרכז מעניק לשירותים שונים, תמיכה בצוות עצמו ותמיכה בשירותים מחוץ לקהילה. - אנשי המקצוע מתייעצים זה עם זה בהתאם לצורך, בכל שלב התייעצויות תכופות ביחס לכל שלב בתהליך .4 בתהליך. באופן כזה, יש סינרגיה של מידע בזמן אמת, המאפשרת קבלת החלטות משותפת בזמן קצר. - מתבצעת כהמשך ישיר לחקירת ילדים, כתמיכה בחקירת הילדים וכדרך לעיבוי בדיקה רפואית כללית/ משפטית .5 ואימות הראיות. בדיקות רפואיות (בין אם בתוך המרכז או בבית חולים מקומי) חייבות להתבצע על ידי מומחה. כל מרכז מפתח לעצמו נהלים בהתייחס לאוכלוסיית היעד שמופנית לבדיקה רפואית. הנהלים מושפעים מן הצרכים ומן המשאבים (לדוגמא: האם יש מספיק רופאים שיכולים לבדוק כל ילד, או רק כאלה שמדווח לגביהם על פגיעות מיניות, האם רק בהתייחס לחדירה, פגיעות פיזיות וכו’). - לעיתים השירותים הטיפוליים הערכת מצב המשפחה והפנייה לגורמים מסייעים, תומכים ומטפלים בקהילה .6 יינתנו במרכז ולעיתים מחוצה לו. על פי תפישה העכשווית של מובילי המדיניות של מרכזי ההגנה בארה”ב, יש לשלב טיפול הן במרכז עצמו והן דרך הקהילה. הצוות הרב מקצועי של המרכז עושה הערכה להורים הלא פוגעים ולמלווים של הילד ולאחיו. כך מבטיחים שלכולם תהיה נגישות לטיפול מתאים. רמות: 2- מעורבות אנשי הטיפול שנמצאים במרכזי ההגנה מתבטאת ב - בדרך כלל, מתקיימת הפרדה בין התהליך המשפטי לטיפולי. ברוב המקרים המטפל רמת הטיפול הפרטני בילד .1 של הילד אינו מעורב בתהליך ההתחלתי של החקירה, מתוך הצורך לשמור על מקום מקצועי נקי. אך לעיתים, אנשי הטיפול (פסיכולוגים, פסיכיאטרים) מעורבים במקרים, בדרך של העדה בבתי משפט, כתיבת תסקירי קרבן וכיו”ב. - מומחיות סביב סוגיות של התפתחות הילד ותגובות ייעוץ לצוות המרכז בנושאים שדורשים מומחיות טיפולית .2 טראומתיות של ילדים, יכולה לעזור לחוקר ילדים להגדיר את השאלות בהתאמה למצב הילד, ולעזור לצוות להבין את תגובות הילד ואת צרכי המשפחה. הייעוץ של המומחים נעשה בדרך כלל כחלק מההתייעצויות הראשוניות סביב המקרים. - המרכז מייעץ ותומך באנשי מקצוע מתן ייעוץ לאנשי מקצוע ולהורים בתחום התעללות בילדים ומניעתה .7 בקהילה. תמיכה זו יוצרת שינוי בדרך עבודתם, ברמת המקצועיות שלהם וביכולתם לפתח שירותים מותאמים לילדים נפגעי התעללות. מתן ייעוץ ישיר להורים (בין אם בצורה אנונימית, בטלפון או במפגש במרכז טרום הגשת התלונה), מקל עליהם להתמצא בסבך המקצועי והבירוקראטי, חוסך להם ולאנשי המקצוע זמן, ומאפשר קיצור תהליכים בדרך לקבלת הטיפול המותאם לילד. סוגי המבנים הארגוניים של מרכזי ההגנה בארה”ב: , לשעבר המנהלת של NCA , חברה בועד המנהל של ה – Janet Fine (תת פרק זה מבוסס על מידע שנמסר מידי הגב’ – המשרד לסיוע לקורבנות של מסצ’וסטס) MOVA

הפירוט שלהלן מתאר את סוגי המבנים הארגוניים של מרבית מרכזי ההגנה המצויים כיום בארה”ב.

מכלל המרכזים בארה”ב) – 57% - (כ . ארגון עצמאי שלא למטרות רווח 1 מרכזים אלה עובדים באופן עצמאי, במקום שנשכר או נבנה לשם כך. - ארגון זה נשלט על ידי מועצת מנהלים, שלוקחת אחריות על התחום הפיננסי, על המדיניות ועל השליטה בארגון זה דרכי הפעולה של המרכז.

5

ניתוח מודלים של מרכזי הגנה בעולם

מועצת המנהלים שוכרת את המנהל והיא הממונה עליו. המנהל אחראי לפעילות השוטפת של המרכז כולל כח אדם, תקציב, וכל הקשור למתן השירות. באופן אידיאלי, מועצת המנהלים ביחד עם המנהל ובמשותף עם שותפים בקהילה, יוצרים את החזון, את המטרות, ואת הקוים המנחים לפעילות המרכז ולתכנית האסטרטגית. סוג זה של ארגון מאפשר לשמור על ניטראליות, היות והארגון “שייך” לקהילה ולשותפים המקצועיים. החיסרון במבנה זה נוגע לחוסר הבהירות בגבולות התפקיד בין מועצת המנהלים לבין מנהל המרכז והצוות, כאשר הראשונה מתערבת לעתים בסוגיות מקצועיות. - המבנה הארגוני העצמאי מאפשר למרכז ליהנות הן ממימון ציבורי והן מתרומות פרטיות וזהו אחד היתרונות המימון הבולטים של מבנה זה. האתגר הוא לבנות צוות שיהיה מחויב גם לעיסוק בגיוס תרומות. לעתים התפקיד מוטל על מועצת המנהלים, לשמחתם של מרבית המנהלים שאין להם ההכשרה המתאימה לכך. זמנים פיננסיים קשים (למשל קיצוץ במענקים פדרליים), יכולים כמובן להחליש את ארגון מסוג זה באופן משמעותי. – עצמאותם של מרכזים מסוג זה באה לידי ביטוי במבנה הנפרד והמעוצב במיוחד לצרכי הילדים. עם זאת, עצמאות היבט זה מהווה גם חסרון, שכן האחריות למימון הוצאות המבנה נופלת כולה על המרכז. - . מרכז הכפוף לממשלת ארה”ב, כחלק ממשרד התובע הראשי או מהמשרד לשירותי ההגנה על ילדים 2 - מכלל המרכזים) 17% (כ : בדרך כלל, הפרקליט הנבחר או מנהל השירותים להגנה על ילדים הוא שיעמוד בראש מרכז כזה השליטה בארגון ויקבל את ההחלטות ביחס לחזון ולמטרות של מרכז ההגנה. זה מכתיב כמובן את האורינטציה של המרכז. הקהילה עשויה לתפוש את מרכז ההגנה כחלק ממערכת אכיפת חוק או ממנגנון ההגנה על ילדים. אחד החסרונות הבולטים במבנה ארגוני כזה הוא הקשר למערכת הפוליטית ולבחירות ופעילות המרכז מושפעת מהגורם הנבחר העומד בראש הרשויות הרלבנטיות וממשך כהונתו בתפקיד. תלות זו יכולה לפגוע ביציבות של המרכז לאורך זמן. - המרכזים הללו ממומנים בידי תקציבי הפעולה של המשרדים הרלבנטיים, תקציבים מדינתיים ופדראליים. על המימון מנת להרחיב את תקציביהם, למימון פרויקטים שונים, ציוד וכיו”ב, מקימים המרכזים גופים שלא למטרות רווח, מעין “אגודת ידידי המרכז”, וגופים אלו מגייסים עבורם כספים נוספים. - לעיתים הסוכנות הממשלתית מארחת את המרכז בתוך הבניין שלה או במבנה ששייך לה בקרבת מיקום ומבנה מקום, או שאותה סוכנות שוכרת עבור המרכז מבנה כדי להבטיח שהמרכז יהיה מותאם לילדים. הימצאות המרכז בתוך מבנים של מערכת אכיפת החוק, כגון בית משפט, עלולה להקשות ולהוות חיסרון, היות ומטופלים במקום גם מקרים רבים נוספים שלא קשורים למרכז. חיסרון נוסף הוא היטמעות מרכז ההגנה בתוך השירות הגדול יותר, על כל המשתמע מכך מבחינה פוליטית. ענין האבטחה במוסדות ציבור של מערכת אכיפת החוק (כגון משמר בתי המשפט) יכול להוות יתרון וחסרון – ליצור אצל הילדים חרדות, או מאידך להשרות עליהם בטחון. חשוב לקחת נתון זה בחשבון ולהכין לכך את הילד והמשפחה. מכלל המרכזים)- 17% - ) מרכז תחת “ארגון מטריה” אחר (כ Umbrella 501c3 ( .3 הכוונה למרכזי הגנה שהוקמו כיחידה בתוך עמותות או ארגונים עצמאיים קיימים (כגון מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית, מרכזים למניעת אלימות וכיו”ב). בזמנים כלכליים קשים, ניהול ארגון עצמאי שלא למטרות רווח היא משימה קשה, שיוצרת תחרות מול קהל מוגבל ומול משאבים מוגבלים. פיטורי אנשים או שותפות במשאבים הפכה לנחוצה והרחבת המענים שמעניק הארגון נתפסה כפתרון יעיל. כמו כן, עמותות קיימות ראו לעתים בהענקת שירותים של מרכז הגנה כהמשך ישיר לשירותים שהן מעניקות לאוכולוסיות היעד שלהן (כגון לבגירים שורדי גילוי עריות, לילדים עדים לאלימות במשפחה ולמתבגרים הסובלים מחיזור אלים). הצורך ההדדי לאיגום משאבים הוליד את האיחוד הין מרכזי הגנה לשירותים קיימים אחרים. מבנה זה טומן בחובו יתרונות וחסרונות. איגום המשאבים הוא כמובן היתרון, בעוד החיסרון בא לידי ביטוי בצורך להגדיר גבולות ברורים ולשמור על המקום המקצועי הייחודי של כל יחידה בארגון. - עובדי מרכז ההגנה במודל זה כפופים לכללים ולנהלים המחייבים את שאר עובדי ארגון “המטריה” שאליו השליטה הם משתייכים. ייתכנו מקרים בהם למרכז ההגנה יהיו נהלים נוספים או אחרים.

6

בנוסף, ייתכן שלמרכז ההגנה תהיה ועדה מייעצת משל עצמו, שכוללת חברים מהצוות הרב- מקצועי, והם אלה שינחו את הפיתוח המקצועי ואת הטמעת הנהלים של מרכז ההגנה בפועל. לסוג כזה של מרכז ייתכן ותהיה פחות אוטונומיה, אך מאידך הוא יוכל לתת מענה כוללני יותר לטראומה ולהחלמה של נפגעים מתוך מודל ביו-פסיכוסוציאלי. - מועצת המנהלים של ארגון “המטריה” הוא זה שבונה את התקציב לארגון הכולל, כולל מרכז ההגנה. זו המימון עלולה להיות בעיה וחיסרון, כשהתקציבים מעטים וכאשר מרכז ההגנה אינו בסדר עדיפות ראשון בין תכניות אחרות מבחינת גיוס המשאבים. הארגון עשוי גם לייסד דרך לגייס תרומות שהן רק לטובת המרכז עצמו. - כאשר המרכז מהווה חלק מארגון גדול יותר, הם עשויים לחלוק חברי צוות וחדרים לייעוץ, לחקירה, מיקום ומבנה להמתנה,למשרדים, להכשרה וכו’. דבר זה עשוי להוות יתרון וחיסרון. זה מאפשר מיקסום המשאבים, אך מאידך יכולה להתקיים תחרות על המקום הפיזי והעדר של מקום מיוחד ופרטי לילדים. מכלל המרכזים)- 9% - . מרכז הגנה בתוך בית חולים- (כ 4 מבחינה היסטורית, היחידות להגנת הילד בבתי החולים היו יחידות לא כדאיות מבחינה כלכלית, שכן חברות הביטוח נהגו לתת החזר רק בעבור שעות בדיקה וטיפול של ממש ולא מימנו את השעות הרבות האחרות בהם עסקו הרופאים ואנשי הצוות בפעולות שאינן רפואיות גרידא לשם הגנת הילדים. אתגר זה ניצב גם בפני מרכזי ההגנה שהוקמו בתוך בתי החולים. חשוב היה למצוא דרך להביא לכך שאופן המימון לא ישפיע על עבודת המרכז. כאשר מרכז ההגנה מתמקד בהיבטים הרפואיים של הפגיעה ויש בו דגש על בדיקות, טיפול והחלמה, המרכז עשוי להיות “נחשק” מבחינת בית החולים. מובן, כי הימצאות המרכז בתוך בית החולים עשויה להוות יתרון עבור ילדים, שכן מאפשרת ליותר ילדים להיבדק ובצורה יסודית יותר וכך להבטיח את שלומם הפיזי והנפשי. - מרכזי הגנה בבתי חולים כפופים לנהלים, לכללים ולתפישות המחייבים את כלל המועסקים בבית החולים. השליטה ייתכנו בנוסף גם נהלים ותפישות נפרדות שיהיו ספציפיים לניהול מרכז ההגנה. לסוג כזה של מרכז תהיה פחות אוטונומיה, אולם הוא מאפשר להעניק התיחסות נרחבת יותר לטראומה מתוך מודל ביו-פסיכוסוציאלי. - בית החולים הוא זה שבונה את התקציב לארגון הכולל, כולל למרכז ההגנה. זו עלולה להיות בעיה וחיסרון, המימון כשהתקציבים מעטים, וכאשר מרכז ההגנה לא נמצא ראשון בסדר עדיפות מבחינת גיוס המשאבים. - יש בתי חולים (במיוחד כשמדובר בבתי חולים לילדים) שיש להם יחידות מיוחדות ידידותיות לילדים מיקום ומבנה המשמשות כמרכז הגנה. עם זאת, היחידות בדרך כלל ממוקמות בתוך בית החולים, מה שמחייב את הילדים להיחשף לתופעות הכלליות הנראות בבתי חולים וזהו אספקט שיש לתת עליו את הדעת כאשר בוחרים במודל זה ובמיקומו של המרכז. ההבדלים בין מרכזי ההגנה בארה”ב: ככלל, מרכזי ההגנה חולקים את אותה הפילוסופיה. למרות זאת, המודל הנבחר שונה ממקום למקום, שכן מרכז ההגנה משקף במהותו את הקהילה בה הוא נמצא, מבחינת מיקום, סוגי אוכלוסייה, נהלי וקשרי העבודה הנהוגים, הפוליטיקה .) Chandler, 2000 הארגונית והמשאבים הקיימים ( ישנם כמה הקשרים בהם מרכזי ההגנה שונים זה מזה. חשוב להבין זאת, היות והשונות תגדיר את אופי המרכז ואת השירות שהוא מעניק, ולפיכך את הישגיו. סקירת ההבדלים: - כל מרכז עורך את סדר העדיפויות שלו ביחס למטרותיו. המטרות השונות מבטאות את • הבדלים במטרות המרכזים התפישות הפילוסופיות השונות של כל מרכז. שונות במטרות נובעת גם משונות במבנה ובהרכב צוות המרכז. כך, מרכז שנמצא בבית חולים ומורכב מאנשי צוות רפואי, ייתן דגש רב יותר לביצוע בדיקות רפואיות, לעתים לכל ילד. מרכז המסונף למשטרה או לפרקליטות ישים דגש על הפן החקירתי ויעדיף אולי להעניק את הטיפול מחוץ למרכז. . המודל הנבחר הוא זה המתאים ביותר לקהילה בה הוא נמצא. אין מודל אחד מועדף או מוצלח יותר

7

ניתוח מודלים של מרכזי הגנה בעולם

-יש מרכזי הגנה שאוכלוסיית היעד שלהם היא רק קרבנות תקיפה מינית, ויש • הבדלים בהגדרת אוכלוסיות היעד: 200-5000 כאלה שמספקים שירותים לכל סוגי ההתעללויות, כולל הזנחה. מספר הילדים שכל מרכז משרת נע בין .) Mott McDonald, 2011 ילדים בשנה ( - חלק מהמודלים מספקים רק מקום נעים לחקירת ילדים, בעוד שאחרים • הבדלים בשירותים שהמרכז מספק מציעים שירות מקיף, הכולל בדיקות רפואיות, טיפול נפשי וכו’ .) Walsh, Jones, & Cross, 2003 ( - הבדלים בהיקף האוכלוסיה ושונות באוכלוסיה (עירונית או כפרית) יגדירו • הבדלים במאפיינים דמוגרפיים וגיאוגרפיים את המרכז. באזורים כפריים האתגר הוא לתת שירות למקומות רחוקים שבדרך כלל קשה לתת להם שירותים. בערים גדולות האתגר הוא לתת שירות מתואם בין גורמים רבים ושונים, בו זמנית, לאוכלוסייה בעלת צרכים שונים ומגוונים. - בארה”ב המדינות אינן בנויות • הבדלים במאפיינים הפוליטיים, המבניים והארגוניים של הקהילה בה נמצא המרכז בצורה אחידה מבחינת מבנים פוליטיים, כלכליים, חוקיים ומוסדיים. הבדלים אלה מגדירים תהליכי קבלת החלטות ומשפיעים על יצירת הקשרים המקצועיים והבניית שיתופי הפעולה. - מרכזי ההגנה שונים במבנה שלהם. חלקם עצמאיים לחלוטין, בעוד יש • הבדלים במבנה הארגוני של מרכזי ההגנה כאלה שנמצאים תחת שירותים קיימים, כמו בתי חולים ומשרדי פרקליטות או רווחה. לשונות זו יש השפעה על מידת מעורבות המרכז, על דרכי ההפניה אליו ועל פיתוח השירותים הניתנים בו. לדוגמא: במרכז בתוך בית חולים, המרכיב הרפואי הוא קריטי, וכמחצית הילדים שמופנים אליו מבית החולים הם .10-15 . לעומת זאת, מרבית הילדים שהופנו למרכז עצמאי שנמצא בקהילה היו בני 6 מתחת לגיל - חשוב להבין את השלב בו נמצא המרכז מבחינת הפיתוח. ככל שהמרכז • הבדלים בשלב הפיתוח בו נמצא המרכז מפותח יותר מבחינה מקצועית, הוא יכול לתת יותר שירותים ליותר ילדים, ולפיכך יקבל יותר תקצוב וכוח אדם. - תהליכי הפניית הילדים שונים ממרכז למרכז. ישנם מרכזים שאליהם מופנים ילדים • הבדלים בתהליכי הפניית ילדים ממקומות שונים, לעומת מרכזים שעיקר ההפניות אליהם הן מהרווחה ומהמשטרה. דרכי ההפניה יוכרעו פעמים רבות על ידי החוק באותה מדינה. ככל שמקורות ההפניה רחבים יותר, יטפל המרכז במגוון רחב יותר של מקרים ותהיה בו שונות בשירותים. - רמת המעורבות, שיתוף הפעולה והקשרים הבין • הבדלים בשיתופי הפעולה בין שירותים ובקשרים המקצועיים מקצועיים שונים ממרכז למרכז. הדבר נובע מהשונות במנהיגות של כל שירות שותף, מרמת המעורבות הכספית, ומההיסטוריה של היחסים שנרקמו בין השירותים השונים לאורך השנים, עוד טרם הקמת המרכז. דבר זה משפיע על סוגי השירותים ורמת השירותים הניתנים למשפחות, ולפיכך על תוצאות התהליך במרכז. - המבנה הארגוני של המרכז, משאביו ותפישותיו הערכיות • הבדלים ביחס לביצוע בדיקות רפואיות לילדים והמקצועיות יגדירו את מיקום הבדיקה הרפואית מבחינה מקצועית. ישנם מרכזים שכלל לא מבצעים בדיקות בתוך המרכז, אלא מפנים למרכזים רפואיים, וישנם מרכזים שנמצאים בתוך מרכזים רפואיים, ובהם הבדיקות הרפואיות הן חלק שגרתי מהערכת מצב הילד. לסיכום ההבדלים ניתן לומר , כי ישנה תפיסה פילוסופית אחת המהווה בסיס לכל מרכזי ההגנה וכי קיים מודל עקבי ושיטתי המאומץ בידי קהילות שונות בארה”ב. עם זאת, לא קיים “מתכון” אחיד למרכז הגנה וכל אחד מהמרכזים מתפתח אחרת, מנוהל ומופעל אחרת וכפועל יוצא מכך – משיג הישגים אחרים. התפתחות מרכזי ההגנה תלויה במאפייני הקהילה בה הם נמצאים. השונות המרכזית בין מרכזי ההגנה באה לידי ביטוי בהיקף ואופי השירותים הניתנים בו. גם שוני בשותפים הלוקחים חלק בהפעלת המרכז יש לו השפעה של ממש על אופן התנהלות מרכז.

לפיכך, כל הערכה והשוואה בין מרכזי הגנה צריכה לקחת בחשבון שונות זו.

?- קשה לענות על שאלה זו באופן נחרץ. מהו המרכז שנותן את התוצאות הטובות ביותר

עם זאת ברור, כי מרכז ההגנה שנותן את התוצאות הטובות ביותר לילדים ומשפחות הוא זה ששם את טובת הילד במרכז ושהעבודה בו נעשית בשיתוף פעולה. לכן ניתן לראות במרכז הגנה מן המודל הראשון שנסקר לעיל (מרכז עצמאי, כגוף ללא מטרות רווח) כמרכז ההגנה הטוב ביותר עבור ילדים, כי הוא ערוך לתת לילדים את מירב השירותים מידי צוות קבוע, .) Hornor, 2008 היושב במקום ועובד בשיתוף פעולה (

8

מן המחקר - יתרונות רבים למרכזי ההגנה: מרכזי הגנה 4 המחקר המקיף ביותר שבחן את יתרונות מרכזי ההגנה, נערך באוניברסיטת ניו המפשייר. המחקר השווה בין שונים ובין מקרים שטופלו בקהילה, שלא במרכזים, במטרה לבדוק את השפעת מרכזי ההגנה על ילדים, הורים, מערכות וקהילות.

Walsh, Cross מרכזים, ומקהילות ללא מרכזי הגנה (, 4- מקרים של התעללות מינית מ 1000 במסגרת המחקר נבחנו .) Jones Simone & Kolko, 2007

מהמחקר עלו היתרונות הבאים: - במרכזי הגנה יש, באופן משמעותי, עבודת צוות רב מקצועי רבה • במרכזים מתקיימת עבודת צוות רב מקצועי נמוכים 52% מהמקרים נעשתה עבודת צוות, לעומת 81% – יותר בהיבט החקירתי. בקהילות שבהן יש מרכז הגנה, ב בהרבה בקרב מקרים שטופלו שלא במרכז הגנה. - בדיקה רפואית משפטית היא • במרכזים מתבצעות יותר בדיקות רפואיות משפטיות במקרים של פגיעות מיניות חלק מהסטנדרטים של מרכזי ההגנה, וחלק מההליך החקירתי. המחקר מצא אומנם כי ילדים שטופלו ונחקרו במרכז .)21% לעומת 48%( ההגנה נבדקו בבדיקה רפואית משפטית באחוזים גבוהים יותר מילדים שנחקרו בקהילה מאפייני הילדים שנבדקו רפואית היו: בנות, ילדים צעירים מאוד, מקרי אונס עם חדירה, ילדים שנפצעו פיזית במהלך ההתעללות, ילדים שיש להם מערכת תמיכה של הורה/מלווה וילדים לבנים. מאשר בקהילה. 4 בפגיעות שאינן מיניות נמצא שילדים נבדקו רפואית במרכזי הגנה פי מטרות: 3 לבדיקה רפואית משפטית שעות מהפגיעה, יש סיכוי גבוה יותר 72 • איסוף ראיות כחלק מעיבוי תיק החקירה (כאשר הבדיקה נערכת בתוך למצוא ממצאים) • בדיקת הפגיעות והפציעות ומצב הגוף בכלל, כדי להחליט איזה טיפול רפואי נדרש • היבט הרגעתי למטופלים ולהוריהם, לגבי מצבו הפיזי של הילד התפישה המקצועית כיום היא, לבדוק גם ילדים שהסיכוי למצוא אצלם ממצא הוא נמוך, ולו רק כדי לוודא שלא פוסחים על כלום, וחשוב מכך- על מנת להרגיע את הילד לגבי שלמות גופו. מהילדים שהגיעו למרכזי ההגנה הופנו לטיפול נפשי, לעומת 60% - • מרכזי ההגנה מפנים יותר ילדים לטיפול נפשי בלבד מהילדים שטופלו בקהילות ללא מרכז הגנה. 22% קיבלו טיפול במרכז עצמו. 31% ,60%- מתוך ה יצויין בהקשר זה, כי מחקרים אחרים הראו כי קיימת עדיפות למתן טיפול נפשי במרכז עצמו, שכן הדבר מגביר את הסיכוי שהילדים יגיעו ויקבלו את הטיפול, לאור היכרותם עם המקום וקיומם של יחסי אמון עם המטפל. בנוסף ,הצוות הרב מקצועי במרכז יכול לתת למטפל של הילד רקע טוב יותר אודות מצבו הרגשי. במרכזי ההגנה, מבחינת תהליך החקירה והטיפול. הילדים תיארו הורים ומלווים של הילדים היו שבעי רצון יותר • עצמם כמפחדים פחות. - כל מרכזי ההגנה במחקר נחשבו מרכזי ההגנה מעלים את רמת הידע והמודעות להתעללות בילדים בקהילה • כמובילים בקהילה וכבעלי מומחיות בתחום ההתעללות בילדים. הם סיפקו לקהילה שירותים נוספים בתחום, כגון: הכשרות לאנשי השירותים השונים, ייעוצים מסוגים שונים, פעילויות שקשורות למניעת התעללות, וחינוך לקהילה בנושאי הזנחה וטיפול לא ראוי בילדים. - מוטיב הזמן הוא קריטי בחיי ילדים, ועוד יותר • במרכזי ההגנה התהליך עד להגשת כתב אישום היה קצר יותר קריטי כאשר הילד נמצא בהליך משפטי אשר מלחיץ אותו ואינו מאפשר לו להמשיך בחייו. ההנחה הנה, כי יש למשך ההליכים המשפטיים השלכות על תהליך השיקום והחזרה לחיים של ילדים. יום, כפרק הזמן המירבי הרצוי להליך 180 בארה”ב (לשכת עורכי הדין), הגדירו פרק זמן של Bar Association ה- .) Stround, Martens & Barker, 2000 יום ( 378 משפטי שנוגע להתעללות בילדים. במציאות, הזמן הממוצע עומד על מתוך המחקר עלה, שמקרים שטופלו במרכזי הגנה היו מהירים יותר בתהליך קבלת ההחלטה האם להמשיך ולהגיש ימים עד להחלטה אם להגיש כתב 60 מהמקרים שהתנהלו במרכזי ההגנה, עברו עד 69% - כתב אישום או לא. ב בלבד מהמקרים שנחקרו בקהילות ללא מרכזי הגנה. 20% אישום, וזאת לעומת

9

ניתוח מודלים של מרכזי הגנה בעולם

- קשה מאד להשיב על השאלה האם יש יותר כתבי במקרים שטופלו במרכזי הגנה הוגשו יותר כתבי אישום • אישום כתוצאה מהטיפול במרכז ההגנה. יש גורמים רבים שמשפיעים על קבלת ההחלטה האם העבריין יועמד לדין (המשטרה, הפרקליטות, הסניגוריה, בית המשפט), ולכן, קשה לבודד את השפעת מרכז ההגנה בהיבט זה. ) נמצא שהתהליכים במרכז ההגנה השפיעו והביאו Joa & Edelson, 2004 ( 2004- למרות זאת, במחקר שנערך ב מקרים 51 מקרים שטופלו במרכז ההגנה לבין 50 להגשה של יותר כתבי אישום על ידי הפרקליטות. המחקר השווה בין שהתנהלו מחוץ למרכז, כאשר המקרים שווים מבחינת גילאי הנפגע וקרבתו לפוגע ומבחינת סוג וחומרת העבירה . בקרב מקרי המרכז היו, באופן משמעותי, יותר מקרים שהסתיימו בהגשת כתבי אישום, יותר מקרים של קבלת . עולה מן המחקר עוד שלמרכזי הגנה עם מעורבות חזקה אחריות על ידי פוגעים ויותר מקרים בהם הנאשם הורשע של משטרה ופרקליטות יש השפעה על התוצאות המשפטיות: יותר הרשעות, פחות הוצאות מהבית ויותר הערכות .) Snell, 2003 רפואיות ( יש לזכור כי, רק אחוז קטן מהמקרים שמגיעים למרכזי ההגנה אכן עוברים בפועל הליך משפטי מלא. הסיבה העיקרית לכך היא, שבהרבה מקרים עדויות הילדים אינן מספיקות (בהיעדר עדויות תומכות) ורוב כתבי האישום מסתיימים בעסקאות טיעון, כך שרק מיעוט מהפוגעים אכן נענשים באופן מרבי. אחריות המרכז היא לספק את המענה המקצועי ההולם ביותר על מנת לאפשר להליכים המשפטיים להתנהל לטובת הילד, כאשר מרכז ההגנה רואה עצמו כספק שירות וכמקדם את זכות הילדים להליךכיחקירה ותמיכה תקינים, ופחות מונע מהרצון להעניש אשמים. : במימוש זכויות הילד להליך משפטי יעיל ותקין נוסף על היתרונות שהוזכרו לעיל, למרכזי ההגנה חשיבות מכרעת גם , מתוך כך שהם אמונים על טובת למרכזי ההגנה יש תפקיד חשוב בהצפת סוגיות שמחייבות פתרונות חקיקתיים .1 הילד ומנהלים הרבה מאד מידע תחת קורת גג אחת. גם לקיצור ההליכים הראשוניים מרגע שילד חשף את הפגיעה יש חשיבות ותפקיד מכריע בהכנת התיק ובהגנה על זכויותיו של הקטין. ובהכנה לעדות. נמצא שלילדים קל מרכזי ההגנה בארה”ב עובדים בצמידות למשפחות ולילדים, בליווי משפטי .2 יותר לשתף פעולה במרכזים, לעומת תחנות משטרה, בשל תחושת המוגנות. דבר זה משפיע על איכות העדות שהם נותנים ומקדם חשיפה טובה יותר של האירוע, בחקירת הילדים ולאורך ההליך המשפטי. :) Boyes, 2011 ( מודל מרכז ההגנה נמצא כ”יעיל מבחינה משפטית” .3 - מתייחס לעומס הגדול המוטל על מערכת אכיפת החוק ולכך שהמרכזים מאפשרים יעיל מבחינה בירוקרטית • למערכת להיות נגישה יותר ולתת מענה הולם למקרים של התעללות בילדים. - קיימת כדאיות כלכלית בשירותים הניתנים לילדים נפגעי התעללות במודל אחד, לעומת יעיל מבחינה כספית • מודלים אחרים - מודל מרכז ההגנה מבטיח שהזכויות הבסיסיות של ילדים הוגן מבחינת התייחסות לזכויות הנפגע והפוגע • שחושפים התעללות נשמרות. הן נשמרות ומוענקות לילדים בצורה המותאמת לכל ילד וילד ולצרכיו. זאת, לצד כיבוד זכויות הפוגע. - הטיפול במרכזי ההגנה מבטיח שמשך ההליך, לרבות איסוף הראיות, הבדיקות, החקירות וכו’, יהיה • הליך מהיר קצר יותר. חרף היתרונות הרבים שנמצאו במרכזי ההגנה בארה”ב, ניתן למצוא בספרות גם ביקורת ביחס אליהם והמלצות באשר לשיפור השירות הניתן בהם. ) Walsh, Jones& Cross, 2003 המלצות לשיפור בהתנהלות מרכזי הגנה בארה”ב: ( - מבחינת טובת הילד. אם מרכזי ההגנה צריכים להדגיש יותר את הערך המוסף שיש בעבודת הצוות הרב מקצועי .1 יינתן שירות טוב יותר, יעילות המרכז תהיה גדולה יותר. ביקורת זו מבטאת תפישה נרחבת יותר ביחס לתפקידי המרכז, בהשוואה לתפישה הבסיסית הראשונית של מרכזי ההגנה, שראתה במרכז מקום שמטרתו להפחית את מספר החקירות של ילדים בכך להפחית טראומה משנית וכו’. – השירותים השונים צריכים להתאים את עצמם יש לשפר את שיתופי הפעולה בין אנשי המקצוע השונים במרכז .2 לשינויים שמתרחשים כל הזמן. למרות שעבודת הצוות הרב מקצועי במרכז רבה יותר לעומת העבודה בקהילה, עדיין יש צורך לתחזק באופן שיטתי את שיתופי הפעולה ואת ההתאמה לקהילה, שכן ארגונים משתנים, אנשי מקצוע עוברים ממקום למקום ונולדים ארגונים חדשים.

10

- שכן מחקרים הראו שבמרכזי יש להגדיל ולבסס את המעורבות של המשטרה והפרקליטות בעבודת המרכז .3 הגנה שיש בהם מעורבות רצינית של משטרה ופרקליטות יש שיפור בתוצאות משפטיות. - יותר ויותר מומחים סבורים יש להגדיר קריטריונים מסודרים ונרחבים יותר לביצוע בדיקות רפואיות משפטיות .4 כיום, שיש להרחיב ולבצע בדיקות רפואיות-משפטיות לכל הילדים המגיעים למרכז, ולו רק כדי לוודא שמצב הילדים שפיר, וכדי להרגיע אותם ואת הוריהם. יש להרחיב את המחקר בנושא זה ולהגדיר סטנדרטים ברורים. - על פי מחקרי ההערכה שנערכו, בעוד שרוב המלווים יש לשים דגש רב יותר על נוחות להורים ולילדים בתהליך .5 וההורים היו מרוצים מאוד מהתנהלות ההליכים במרכז ההגנה, היו הורים וילדים שרצו יותר מעורבות בהבנת תוצאות מהילדים ציינו כי לא היו מרוצים מהחקירה. יש לתת את הדעת על נתונים אלו. 15%-20% , החקירה. כמו כן - מרכזי ההגנה שונים יש להבנות סטנדרטים להערכת תוצאות של עבודת המרכז ולא רק סטנדרטים לתהליכים .6 באופן מהותי אחד מהשני בשירותים שהם מספקים, בסוגי האוכלוסיות שהם משרתים, בדפוסי ההפניות, במעורבות השירותים שמחוץ למרכז וכו’. שונות זו באה לידי ביטוי גם בתוצאות ובהישגים של כל מרכז. יש לתת את הדעת גם לתוצאות ולבצע הערכה שלהן, ולא להסתפק בהערכת התהליכים בלבד. Children House מודל “בית הילדים” מדינות סקנדינביה בשני העשורים האחרונים החלה להתפתח מודעות בקרב רוב החברות האירופיות לתופעה של התעללות מינית בילדים, ולסיכון הגדול שהתופעה הזו מציבה לאיכות החיים ולהתפתחות התקינה של ילדים ושל החברה ככלל. מתוך כל המאמצים שהמדינות השקיעו במיגור התופעה עלתה ההבנה, כי המפתח לטיפול בתופעה הנו חשיפת סיפור ההתעללות בידי הילד. בהיעדר תימוכין רפואיים (ממצאים כאלה קיימים רק במקרה אחד מתוך עשרה) עלה הצורך להתמקד בתהליך חקירת הילד, כממצא יחיד בדרך להרשעה.

ברוב מדינות אירופה, האחריות להתמודדות עם פגיעות מיניות בילדים מחולקת בין מספר שירותים: - אחראים על הבטחת שלומו ובטחונו של הילד, ועל תמיכה בו מבחינה טיפולית • שירותי הרווחה - צריכים להיות מעורבים באבחון ובטיפול בהיבטים הרפואיים-פזיולוגיים • שירותי הבריאות - אחראית על החקירה הפלילית ועל תפיסת העבריין • משטרה - אחראית על הליך העמדתו לדין וענישתו של העבריים. מערכת המשפט •

ילדים נאלצו ללכת 1998 כל שירות נדרש להעריך לצרכיו את עדות הילד, על פי קנה המידה המקצועי שלו. עד לשנת משירות לשירות ולספר את סיפורם שוב ושוב. תהליך זה גרם לפגיעה נוספת בילדים בידי המערכת.

UN קבעה וניסחה איסלנד תהליכי עבודה בנוגע לילדים נפגעי פגיעות מיניות, על פי קו מנחה של האו”ם ( 1998 בשנת . תהליכים אלו הופעלו בידי בתי הילדים. CAC ) ובהשראת המודל האמריקאי של ה - CRC

התפקיד המרכזי של בתי הילדים היה לקבץ יחד את העוסקים בתהליכי חקירות ילדים, כך שהחקירות יתבצעו על ידי מומחים לעניין, בניהול שופט, תוך שנציגי משטרה ופרקליטות, נציג ההגנה, נציג לזכויות הילד והעו”ס של הילד צופים בחקירה.

הראיון והחקירה מתבצעים במקום ידידותי לילדים ונציגים שונים כאמור צופים בו. החקירה מוקלטת גם לצרכים רפואיים וטיפוליים, שאף הם מסופקים בבית הילדים.

בתשע מדינות באירופה, היות Best Practice האמריקאי, כ- CAC תפישה זו נחשבת כיום, בנוסף לקווים המנחים של ה- והיא מכירה בחשיבות הגישה המקצועית לילדים נפגעי התעללות מינית, משלבת בתוכה היבטים של חוק, רפואה ורווחה, הכל תוך אווירה נעימה ונהלים שמותאמים לכיבוד זכויות הילד על פי עקרונות אמנות האו”ם הנוגעות לילדים.

11

ניתוח מודלים של מרכזי הגנה בעולם

המודל הסקנדינבי הרחיב את המודל האמריקאי בכך שבתי הילדים מעניקים מקום מכבד גם לזכויות הפוגע, Mott ( היות וצופה בראיון/בחקירת הילדים גם סניגורו של החשוד ולעיתים החשוד עצמו, כל זאת בניהול שופט .) McDonald, 2011

זכה המודל בפרס הצטיינות של עבודת הצוות הטובה ביותר. ISPCAN 2006 בכנס

מדינות סקנדינביה אימצו את המודל האמור בהתאמה למבנה השירותים בכל מדינה.

להלן תובא סקירה של מרכזי הגנה בשלוש מדינות: איסלנד, נורבגיה ושבדיה. מרבית “בתי הילדים” בסקנדינביה מצויים בתחומן של מדינות אלו. בתי הילדים באיסלנד , כשירות ציבורי ללא עלות, עבור ילדים נפגעי התעללות מינית 1998 בית הילדים הראשון נפתח באיסלנד בריקייויק בשנת ובני משפחותיהם.

בית ילדים נפתח בכל אחד משבע המחוזות בריקיאוויק והוא הוקם בקהילה, באזור מגורים.

איסלנד הייתה המדינה הראשונה מבין מדינות סקנדינביה שאימצה את המודל של בית הילדים, וממנה יצאה הבשורה לשאר מדינות סקנדינביה.

הרקע להקמה היה שילוב של מספר גורמים ובעיקר עלייה במודעות הבינלאומית לגבי ניצול ילדים ופגיעה בילדים. העלייה . כתוצאה מכך, נערך מחקר באיסלנד 1996 במודעות באה לידי ביטוי בקונגרס בשטוקהולם שעסק בנושאים אלה בשנת באשר לתופעת ההתעללות המינית בילדים. מהמחקר עלה, שכמות הילדים הנפגעים גדולה יותר מכפי ששיערו. 1997 בשנת המחקר הצביע על מספר סוגיות שדרשו התייחסות: • קיימת פגיעה מהותית בטובת הילד נפגע ההתעללות, כתוצאה מכך שהוא נחקר מספר פעמים בידי אנשי מקצוע שונים • אין תפישה מערכתית המשלבת הסתכלות מקצועית מקיפה לגבי טובת הילד, היות ואין שיתוף פעולה בין הרשויות השונות המעורבות בטיפול בהתעללות בילדים • אין מספיק אנשי מקצוע בשירותים השונים, שהם בעלי הכשרה ספציפית בהתייחס להתעללות בילדים, הן בהיבט החקירתי והן בהיבט הטיפולי תוצאות המחקר הביאו לדרישה ציבורית להבניית אסטרטגיה טובה יותר מצד הממשלה להתייחסות לתופעת ההתעללות להקים קבוצה של אנשי מקצוע, שתבחן מודלים 1997 המינית בילדים. כתוצאה מכך, החליטה ממשלת איסלנד בשנת קיימים בעולם להתמודדות עם בעיות אלה. Gudbrandsson, הקבוצההתרשמהמהמודלשלמרכזי ההגנהבארה”ב והחליטהלייבאו, בהתאמותהנדרשות, לאיסלנד ( .) 2010; 2012 שותפים להקמת בתי הילדים וניהולם: , והוא פועל תחת היחידה להגנת הילד- בתוך המשרד לעניינים חברתיים. 1998 בית הילדים הראשון החל לפעול בשנת

בנוסף שותפים בו: המשטרה, פרקליטות המדינה, בתי חולים, שירותים חברתיים מקומיים ועובדים סוציאליים העוסקים .) Gudbrandsson, 2002 בהגנת הילד (

12

) Gudbrandsson, 2010; Farestveit, 2012 מטרות בתי הילדים באיסלנד: ( מתואמת ומשותפת של הרווחה, המשטרה, הפרקליטות, גורמי משפט ורפואה, לבסס עבודת צוות רב מקצועי • בהתייחס לחקירות ילדים שנפגעו מינית, מתוך הבנת חשיבות השותפות לטובת הילד , על ידי גורמים שונים במקומות שונים למנוע חקירות חוזרות של ילדים • , על מנת להפחית חרדה מילדים ובני משפחתם, במקום ידידותי לילדים • לבצע עבודת צוות תחת קורת גג אחת, בהתייחס לתהליכי החקירה ולבדיקה הרפואית, ובכלל מותאמים לילד ומשפחתו, בתוך המרכז או מחוצה לו לבצע הערכה ולתת טיפול ותמיכה • והקניית ידע זה לקהילה ולשירותים בה להעמיק ולבסס ידע לגבי ילדים שנפגעו מינית • כפי שהוגדרו על ידי אמנת זכויות הילד של או”ם, כל זאת לצד כיבוד לשמור על טובת הילד הנפגע וזכויותיו החוקיות • זכויות הפוגע

) Gudbrandsson, 2002; Farestveit, 2008 אוכלוסיית היעד של בתי הילדים באיסלנד: ( , נפגעי התעללות מינית בלבד. 3.5-18 ילדים ובני נוער בגילאי לא נחקרים, אך יכולים להגיע לבית הילדים לצורך ייעוץ וקבלת טיפול. 3.5 ילדים מתחת לגיל

התהליך בבית הילדים כולל שלושה שלבים: . שלב ההכנה: 1

(באיסלנד יש חובת דיווח על פי חוק, כאשר היא חלה גם על פסיכולוגים ראיון ראשוני במקרה של דיווח לרווחה • ועורכי דין והיא גוברת על חובת חיסיון מקצועי)- שירותי הרווחה המקומיים אחראים לטפל במקרים של פגיעות מיניות, והם אלה שמבקשים את התערבות בית הילדים. במקרים של פגיעות מיניות, כאשר יש צורך בחקירת ילדים, הילד נדרש למסור את העדות בפני שופט. תהליך זה Report יכול להתבצע בבית הילדים, אם השופט מחליט כך. (באיסלנד, רק פגיעות מיניות נחקרות בניהול שופט ( ). השופט הוא זה שמחליט, תוך כדי התהליך, האם לחקור את הילד, או רק לנהל את החקירה. זכותו 11/2008 לתשאל את הילד. השופט למעשה מתיר לאנשי המקצוע- קרי לנציג פרקליטות ולנציג הנאשם, וגם לנציג הילד, לתשאל את הילד. יש שאלות שהשופט מתיר, ויש שאלות שאינו מתיר. במקרים שהרווחה תחליט שאין מקום לחקירה, יופנו הילדים לבית הילדים לשם ביצוע תהליכים אחרים (דיבוב, הערכה כללית). ) Gudbrandsson, 2002 ( : המקרים בהם ייעשה דיבוב מוקלט • לבקשת הרווחה, כאשר חשיפת המקרה על ידי הילד מאד שטחית או עמומה • כאשר הפוגע אינו מוכר לילד (גיל האחריות הפלילית באיסלנד) 15 • כאשר הפוגע הנו קטין מתחת לגיל במקרים אלה ייעשה דיבוב במרכז על ידי איש מקצוע של המרכז, כשנציג רווחה יצפה בכך. הדיבוב מוקלט ומתועד כמו עדות. שירותי הרווחה יכולים גם להפנות מקרים של ילדים שנפגעו מהתעללויות אחרות, אולם תהליכי החקירה יהיו שונים. - בין אם על ידי הרווחה או גורמים אחרים, המשטרה עורכת תשאול תשאול ראשוני במקרים של דיווח למשטרה • ראשוני לגבי המקרה (לא של הילד), ושולחת את הבקשה לחקירת ילדים לשופט. השופט בוחר זמן ומקום לחקירת/שימוע הילד, ומפעיל שיקול דעת האם לזמן מומחה לחקור את הילד בהתאם Farestveit, למקרה. לעיתיםהשופט יסתפק באנשי המקצוע בביתהילדים, ולעיתים ידרושלהביאאישמקצועמבחוץ ( .) 2008 ; 2012 ) Farestveit, 2008 ( . שלב החקירה: 2 : חקירת הילדים נעשית בבית הילדים על פי בקשת השופט, במהירות האפשרית. חדרי החקירות חקירת ילדים • ממוקמים בדרך כלל בנפרד מחדרי הטיפול. החדרים מאד קטנים, מרוהטים בהתאם לצרכים של ילדים קטנים (כסא ושולחן קטן), והמבוגרים ישבו תמיד בגובה העיניים של הילדים, על מנת ליצור אצל הילדים תחושת ביטחון.

הילד נמצא לבד עם החוקר בחדר. החקירה מותאמת להתפתחות הילד מבחינה קוגניטיבית. הילד מודע למצלמת הווידאו ולמשמעות שלה, והוא רשאי לשאול אם אינו מבין משהו.

13

ניתוח מודלים של מרכזי הגנה בעולם

השופט, שוטר, נציג רווחה, פרקליט, עו”ד לזכויות הצפייה בחקירה מתרחשת בחדר מיוחד כאשר בחקירה צופים • הילד (“מסנגר”) וסניגורו של החשוד. לעיתים יצפה בחקירה גם החשוד עצמו, אך זה נדיר. : השופט הוא זה שמנהל את החקירה, מחליט ומגדיר איזה שאלות מותר לשאול את הילד ואיזה התנהלות החקירה • לא. במידה ומישהו מהצופים בחקירה מעוניין לשאול שאלה, הוא מעביר אותה לשופט. החקירה מתנהלת על פי פרוטוקול מסודר וקבוע. חוקרי הילדים הם בדרך כלל פסיכולוגים, עובדים סוציאלים וקרימינולוגים. אנשי המקצוע שחוקרים ילדים הוכשרו לכך . אותו אדם מנהל את כל החקירות הנוגעות לאותו ילד. Child Investigator בארה”ב ומוגדרים כ- חוקר הילדים רשאי לעשות הפסקה מתודית במהלך החקירה, לצאת מהחדר ולשאול את הצופים בחקירה אם יש להם שאלות נוספות ואז הוא ישלים את החקירה. לאחר החקירה, יש לילד שעה פנויה להסתובב בבית הילדים, עד שיתבצעו השיחה הטיפולית והבדיקה הרפואית או תהליך אחר. עותקים: לשופט, למשטרה ולבית הילדים. 3- החקירה מוקלטת ונמסרת ב הקלטת של חקירת הילדים מיועדת גם לצורך הערכה ובניית תכנית טיפול. בדיקה רפואית: הבדיקה הרפואית מתבצעת בבית הילדים, לבקשת המשטרה או הרווחה, לאחר חקירת הילד .) Farestveit, 2008; Gudbradsson, 2002 ( הבדיקה מתבצעת על ידי רופא ילדים, אחות וגניקולוג, ככל האפשר באופן ידידותי לילדים: רופא הילדים- בודק את הגוף מבחינת התפתחות תקינה והזנחה. אחות- לוקחת דגימות שתן. גניקולוג- בודק את איברי המין. . מעבר לגיל זה, הילד יכול להחליט אם להיבדק בבית הילדים או ללכת 14 חדר הבדיקות מתאים לילדים עד גיל להיבדק במקום מיוחד לבדיקת נפגעי תקיפה מינית. הבדיקה הרפואית אינה נעשית בצורה גורפת, ולא כל הילדים נבדקים. הבדיקה הרפואית תתבצע אם כפועל יוצא מהסיפור שהילד סיפר בחקירת הילדים עולה הצורך בכך. . שלב הייעוץ וטיפול: 3 הילד וההורה הלא פוגע מקבלים ייעוץ משפטי מיד • שיחה ייעוצית בנושא החוק ושיחה וטיפולית עם הילד והוריו: לאחר חקירת הילדים ו/או הבדיקה הרפואית. השיחה הטיפולית תתרחש לאחר מכן בסמיכות. המטפל של הילד אינו האדם שחקר אותו, והוא מקבל אינפורמציה על הילד ועל הפגיעה לפני שפוגש את הילד. הראיון הראשוני עם הילד יתקיים תמיד בבית הילדים. לאחר הראיון הראשוני, יוחלט האם לבדוק את הילד והאם לספק לו טיפול נפשי במרכז או מחוצה לו, בהתאם לצרכיו. : יתחיל לאחר תום ההליכים החקירתיים, ייעשה שימוש בקלטת החקירה לצרכי הערכה וקביעת תכנית טיפול נפשי • טיפול. פגישות בהתאם לצרכי הילד, על ידי איש מקצוע שמומחה לטיפול בפגיעות מיניות. ישנה 3-30 הטיפול כולל בין אפשרות לקבל טיפול בבית הילדים או מחוצה לו, בהתאם לבקשת ההורים. על פי החוק באיסלנד, לילדים נפגעים זכות לטיפול מתאים בקהילה. ההורים יכולים תמיד לפנות למטפל בבית הילדים להדרכה או לטיפול. TF-CBT – Trauma-Focused Cognitive השיטה הטיפולית הנהוגה לטיפול בפגיעות מיניות באיסלנד היא . Behavioral Therapy לעיתים, הצוות של בית הילדים מגיע לקהילה ומעניק את הטיפול במסגרות הקהילתיות. נתונים מחקריים אודות פעילות בתי הילדים באיסלנד :) Farsteveit, 2012 שנות פעילות וניסיון, סוכמה פעילות בתי הילדים כך, בהשוואה למצב שהיה לפני כן ( 13 לאחר ומסודרים לטובת הילד נהלי עבודה מקצועיים • מתקיימים בפועל

לילד מזעור בטראומה המשנית • נראה לילדים שירותי טיפול מתאימים • ניתנים השונים מידת אמון גדולה יותר בין השירותים • ניכרת

14

בקרב הציבור לנושא מודעות גדולה יותר • קיימת ליכולתן להתמודד עם תופעת ההתעללות המינית בילדים אמון רב יותר ברשויות באשר • ניכר מתן על פגיעות מיניות בילדים עלייה בדיווחים • ניכרת בהיבטים המשפטיים לאחר תום התהליך בבית הילדים. סחבת • מאידך, קיימת התהליך עד למשפט יכול לקחת שנה. בהיבט הסטטיסטי: • מקורות הפניה לבית הילדים- רוב ההפניות מגיעות מהרווחה 6-8 – • הגיל הממוצע של הילדים שמגיעים לבית הילדים והלאה, אחוז הבנות 9 • מין הילדים שמגיעים לבית הילדים- בגילאים הצעירים בנים ובנות נפגעים באחוזים דומים. מגיל הנפגעות גדול יותר הינן בנות 12 • טיפול- רוב אוכלוסיית המטופלים עד גיל

1998-2011 פעילות בתי הילדים בשנים

ממוצע לשנה

מספר ילדים

182

2367

חקירות ילדים בדיקה רפואית

23

300

102

1320

טיפול נפשי

בתי הילדים בנורבגיה ” הנורבגי. ארגון זה Save The Children בתי הילדים בנורבגיה הוקמו בהשראת בתי הילדים באיסלנד, וביוזמת ארגון “ הציף את הנושא מול הממשלה הנורבגית. טענת אנשי המקצוע היתה שלעיתים קרובות הילדים וצרכיהם אינם באים לידי .) Archard & Skivenes, 2009 ביטוי בתהליך המייגע של חקירה ואיסוף ראיות (

כתוצאה מכך, הוקמה ועדת מומחים, אשר החליטה לאמץ את מודל בתי הילדים באיסלנד ולהקים בתי ילדים כדוגמתם . 2007 בנורבגיה. בית הילדים הראשון הוקם בשנת

הפכה לחלק מפרויקט “נקודת מפנה”, אשר הממשלה הנורבגית החליטה לקדם 2009 הקמת בית הילדים באוסלו בשנת . 2008-2011 כנגד תופעת “האלימות בבית” בין השנים

The rights of the כתוצאה מכך, הוחלט לצרף גם בוגרים בעלי צרכים מיוחדים לאוכלוסיית היעד של בתי הילדים ( .) child, 2008

השותפים להקמת בתי הילדים: The rights of the משרד הבריאות, משרד הרווחה- ובתוכו המשרד לעניני ילדים, המשטרה, הפרקליטות ובתי משפט ( .) child, 2008

15

ניתוח מודלים של מרכזי הגנה בעולם

המבנה הארגוני: - המשטרה אחראית על בתי הילדים, והם ממוקמים בקרבה לתחנות המשטרה. דבר זה מבחינה אדמיניסטרטיבית • היה טוב ומתאים לשלב ההקמה, שבו המרכזים תוקצבו בסעיף נפרד מתקציב המשטרה. אולם כיום נוטים לשנות

מבנה זה, על מנת שמרכזי ההגנה לא ייבלעו בתקציבה הכללי של המשטרה. - ככלל, עובדי בתי הילדים כפופים למשרד המשפטים. מבחינה מקצועית •

עם זאת, ישנם בתי ילדים בהם המשטרה מעסיקה באופן ישיר את אנשי המקצוע בבית הילדים. ישנה ועדת היגוי הכוללת נציגים של כל השותפים בהפעלת הבית והם כולם נפגשים על בסיס קבוע. שירותי הרווחה העירוניים הם חלק מן השותפים, שותפות שבאה לידי ביטוי בהתייעצויות ובמעקב אחרי הילדים והמשפחה בתום התהליך בבית הילדים. ) Stefansen, Gundersen & Bakketeig, 2012 ) Statens Barnehus Oslo, 2009 מטרות בתי הילדים: ; חיזוק זכויותיהם החוקיות של ילדים לקבל טיפול והתייחסות הולמת, להם ולמשפחתם. התפישה היא, שבית מטרת העל: הילדים יספק הגנה משפטית טובה יותר לילדים שנפגעו, ויספק ניהול מקרה טוב יותר, כמו גם תמיכה וייעוץ, היות וכל הגורמים משתפים פעולה תחת קורת גג אחת. מטרות נוספות: . קידום מוגנות, בריאות וחקיקה לטובת ילדים נפגעים 1 . חקירה על ידי שופט 2 . הפחתת הטראומה והעול מילדים והורדת הלחץ שיוצר ההליך המשפטי, על ידי תיאום בין אנשי הצוות השונים ושיתופי 3 הפעולה ביניהם . ארגון עזרה וטיפול באופן מיידי 4 . פיתוח שיתופי פעולה וזרימת אינפורמציה בין השותפים 5 . פיתוח והטמעת ידע בתחום ההתעללות בילדים 6 אוכלוסיית היעד: נפגעי אלימות מינית או פיזית, ילדות ונערות קורבנות מילה, נישואין בכפייה, 3-18 המרכז מטפל בילדים ובני נוער בני אלימות על רקע כבוד המשפחה וילדים עדים לאלימות במשפחה. המרכז מעניק משירותיו גם לבוגרים בעלי צרכים מיוחדים הסובלים מפיגור, ואשר הינם קרבנות לאלימות במשפחה. נחקרים בבית הילדים, אך רק על ידי המשטרה ולא על ידי שופט. 16-18 בוגרים בני בפועל, רוב הפניות מגיעות למרכז מהמשטרה, ועוסקות באלימות במשפחה על ידי אחראי ובפגיעות מיניות בילדים מתחת .16 לגיל ההליך בבית הילדים: שלבים: 3- ההתנהלות בבית הילדים בנורבגיה מורכבת מ . שלב ההכנה- 1 : רוב המקרים מופנים מהמשטרה. • הפניית המקרים כאשר יש חשדות עמומים או לא ברורים, המקרים מטופלים קודם ברווחה, ורק לאחר מכן מופנים למשטרה, כאשר החשד מתבסס. המשטרה מפנה את הבקשה לחקירת ילדים לבית המשפט. בית המשפט מעביר עותק מהבקשה לחקירת ילדים לבית הילדים. - בתי הילדים מעניקים ייעוץ, לציבור הרחב ולאנשי מקצוע, באופנים שונים, הן בטלפון כהתייעצויות אנונימיות, ייעוץ • והן בייעוץ בבית הילדים עצמו להורים ואנשי חינוך במקרים של פגיעות מיניות, בכלל, ובין קטינים, בנושאי אלימות במשפחה בפרט. הצוות המייעץ מורכב מאנשי רפואה, פסיכיאטר לילדים ונוער, אנשי רווחה, משטרה, מטפלים מתחום בריאות הנפש ומטפלים מהמרכז למניעת אלימות. אנשים אלה מגיעים לבתי הילדים ומעניקים ייעוץ אחת לכמה זמן.

16

גם לפני חקירת הילד בידי שופט ולאחריה. היוועצות פנימית • בית הילדים מזמן להיוועצות זו מוזמנים גורמים נוספים, כמו נציגי רווחה וארגונים, על מנת לשקול את צרכיו המיוחדים של הילד וליצור מוגנות עבורו, לפני החקירה, במהלכה ולאחריה. איש מקצוע אחד קבוע מלווה את ההורים והילד מתחילת התהליך ועד סופו. - החוק בנורבגיה הגדיר את בית המשפט כאחראי על ניהול הליכי החקירה של ילדים נפגעי התעללות . שלב החקירה 2 ושל נפגעים מבוגרים הסובלים מפיגור שכלי. עד להקמת בתי הילדים, התנהלו החקירות הללו בבתי 16 עד גיל המשפט. באחריות שופטים, בשיתוף חוקרי משטרה שמנהלים לעתים את החקירה, לבקשת השופט. 16 - חקירת ילדים עד גיל • המשטרה יוזמת את הבאת הילד לבית הילדים, אך לצורך חקירת ילד בבית הילדים היא זקוקה לאישור בית המשפט. החקירה נעשית בידי שוטרים שמומחים בחקירות ילדים ועברו הכשרה מיוחדת לצורך כך. - השוטרים לא לובשים מדים, והם יושבים בחדר לבד עם הילד, חקירת הילדים מתבצעת בחדר מיוחד בבית הילדים • לעיתים בנוכחות מתורגמן. חדר החקירות מצויד במצלמה המשדרת את החקירה לחדר הצפייה הנמצא בקומה אחרת. שופט, עורכי דין- מטעם הילד בחדר הצפייה במרכז יכולים לצפות בחקירה (בהתאם להחלטת השופט) • ומהסניגוריה וכן אנשי מקצוע מבית הילדים אשר מעריכים תוך כדי חקירה את מצבו של הילד. החקירה מוקלטת לצרכי המשפט, ולעתים מתקיימות הפסקות מתודיות לצורך השלמת חקירה בעקבות שאלות ששואלים הצופים. החקירה נמשכת בין שעה וחצי לשעתיים, בהתאם לצורך. השופט יכול לשאול את השאלות באופן ישיר. , אינם זוכים לחקירה בידי שופט, והם נחקרים על ידי המשטרה בלבד בבית הילדים. 16 בני נוער מעל גיל - הבדיקות הרפואיות מתבצעות בבית הילדים בתום החקירה, באחריות של בית החולים המצוי בקרבת • בדיקה רפואית מקום. הבדיקות מבוצעות על ידי רופאים מומחים ואחיות, בחדרים שמצוידים לשם כך. הרופאים מגיעים למרכז פעם-פעמיים בשבוע, בתיאום עם המרכז. . שלב הייעוץ וטיפול- 3 איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, שצופה אף הוא בחקירה, יוצר קשר עם ההורים והילד לאחר החקירה, וביחד הם מגדירים מהו הטיפול הנחוץ עבור הילד. הערכת צרכים נעשית לכל הילדים ובני המשפחה שמעורבים בהליך המשפטי וטיפול מוצע לכולם, על מנת להבטיח את מוגנות הילד. התפישה היא, שיכולת ההורים להתמודד, לתמוך ולעזור לילד היא המפתח למוגנות שלו. לכן, מתקיימות שיחות יעוץ וטיפול גם עם בני המשפחה. - המשימה הטיפולית של אנשי בית הילדים היא לתפור לכל ילד טיפול בבית הילדים, הפנייה לטיפול בקהילה ומעקב “טיפול על פי מידה”. מעורבות אנשי בריאות הנפש בטיפול נעשית בהתאם לצורכי הילד. שעות טיפול לילד, וכן מציע מעקב ותמיכה עד אשר סוכנות אחרת בקהילה נכנסת לתמונה. 15 בית הילדים מציע עד הטיפול יכול להיות פרטני או קבוצתי. ) Statens Barnehus Bergen, 2011 בעיות בהפעלת בתי הילדים בנורבגיה: ( 49- זמני המתנה ארוכים מאד מרגע שילד חושף את הפגיעה ועד לקיום שימוע על ידי שופט- זמני ההמתנה הם בממוצע יום. 51 - יום. על פי החוק הנורבגי, צריכים לעבור מקסימום שבועיים מהדיווח עד לשימוע. בפועל עוברים כ 90

אין מספיק אנשי מקצוע שמיומנים בטיפול בפגיעות מיניות. היעדר קווים מנחים שמגדירים את עבודת הצוות במרכז. ריבוי מקרים מול משאבים מועטים.

) Statens Barnehus Bergen, 2011 פירוט אודות בתי הילדים בנורבגיה: ( מרכזים כאלה ברחבי נורבגיה. 8 בתי הילדים הם שירות כלל ארצי וקיימים כיום באוסלו. 2009 בברגן ובהאמאר. בית הילדים הגדול ביותר הוקם בשנת 2007 שני בתי הילדים הראשונים נפתחו בשנת

17