מודל מעשי ליישום זכות הילד להשתתפות במערכת הגנת הילד

כמו כן, חשוב להסביר לילד מה מהדברים שהוא יאמר לכם יישאר אצלכם, על מה חל חיסיון, ואיזה מידע אתם כן תעבירו הלאה (למשל שהילד נפגע). ההסבר יכול לסייע להפחית את החרדה והחשש של הילד ביחס לשיח. הסבר ודוגמאות יש לשאול בעיקר שאלות פתוחות. יש לתת תוקף ונראות ולהכיל אמביוולנטיות, כפי שיפורט בהמשך. מוצע להתייחס לארבעת מוקדי הליבה הבאים: 1 . איך הילד תופס, רואה ומבין את הדברים (למשל: "אתה יכול להסביר לי מה אתה חושב על מה שקרה עם ההורים שלך?"). 2 . מהם העמדות והרצונות של הילד? מה חשוב לו? למשל: "השופט החליט שאתה עובר לגור עם משפחה אחרת. מה הדברים שחשוב לך שאני אדע לקראת המעבר שלך?" או "מה אתה חושב על ההחלטה של השופט?" 3 . מה הילד מרגיש? יש לתת תוקף ונראות לרגשות הגלויים והחבויים של הילד. למשל: "מה אתה מרגיש ביחס למה שקרה במשפחה שלך?" או "אני מרגישה שאתה כועס מאוד על מה שהסברתי לך, תוכל לספר לי מה מכעיס אותך?" 4 . יש לתת מקום ותוקף לחששות ולדאגות של הילד. למשל: "מה הכי מדאיג אותך ביחס למצב במשפחה שלך?" 5 . סיכום השיח: חשוב לסגור את השיח עם הילד. המטרה בשלב זה היא לוודא שהילד אינו נשאר עם שאלות, עם דברים שלא אמר או דברים שאינם ברורים. בשלב זה חשוב גם לחזק את הילד על מהלך השיח ועל ששיתף אותנו במחשבות וברגשות שלו. מטרה נוספת, בייחוד אם השיח כללה שיתוף בתכנים מורכבים, היא לבנות גשר באופן הדרגתי שיעבור מתוכני השיח להשתלבות הילד בהמשך שגרת היום שלו.

34