מודל מעשי ליישום זכות הילד להשתתפות במערכת הגנת הילד

חשוב לזכור ששיח עם הגורמים במערכת הגנת הילד אשר אמונים על ההתערבות עם הילד, הוא מרכיב קריטי בהמחשה לילד כי הוא נמצא לצד אנשים שהוא יכול לסמוך עליהם. לכן ישירות, דיוק ותגובות אותנטיות הם חשובים ביותר. נוסף לכך, חשוב לשים לב כי תגובה של ילדים עשויה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, הן מילוליים והן בלתי מילוליים. לכן חשוב להיות ערניות למסרים השקטים הבאים לידי ביטוי בשפת הגוף ובניואנסים שתוארו לעיל. למשל: "אני מבינה שממש לא קל לך עם השאלות שאני שואלת ובא לך לצאת מהחדר. יש משהו שאולי יכול להקל עליך?" סייעו בוויסות. ניתן ללמד את הילד תרגילים שיסייעו לו לווסת את רגשותיו – תרגילי נשימה או דמיון מודרך. שבו מול הילד על הרצפה (אפשר גם לשכב על הרצפה). אם לא מתאפשר, שבו על כיסא כששתי הרגליים, של הילד ושל העובדת הסוציאלית, מונחות במלואן על הרצפה (אפשר להוריד נעליים). הדריכו את הילד לבצע נשימות עמוקות עם שאיפת אוויר דרך האף והוצאה דרך הפה. עודדו ביטוי של הרגשות שעולים. לדוגמה: "ספר לי מה אתה חושב עכשיו / מה אתה מרגיש?"; "מותר לך לבכות"; "דיברנו עכשיו על דברים קשים, מה יכול לעזור לך עכשיו?"; "מה היית רוצה לעשות עכשיו?" יכולות השיח של ילדים מתפתחות עם הגיל, אך כבר בגיל שנתיים־שלוש אפשר לנהל שיח ראשוני באמצעות כלים יצירתיים ולשאול את דעתו של הילד בנושאים שונים. אפשרו חבר טלפוני – הכניסו אדם נוסף שהילד עשוי לרצות לדבר איתו. בשלב החביון אפשר לנהל שיח ישיר יותר עם הילדים ולשאול אותם שאלות פתוחות. הילדים בגילים אלה נמצאים כבר במעגלים רבים יותר ומצליחים לרוב להפיק מידע רחב יותר. כמו כן, בגילים אלה כבר אפשר וכדאי להיעזר בילד למיפוי ולהבנה של המערך המשפחתי ושל צרכיו במסגרתו. לצד יכולות השיח המתפתחות, ילדים בגילים אלה עשויים להביע התנגדות ממשית לשתף פעולה בשיח. בדומה לכך, כבר בגיל ההתבגרות חשוב קודם כול להקשיב לנערות ולנערים; ההשתתפות היא ברמת המשא ומתן ויש צורך לעיתים להשתמש בכלים מעולם הגישור. נשאף לתת לילד את מרבית ההזדמנויות והמרחבים האפשריים להשמיע את קולו, רצונותיו וצרכיו, בהתאם לגילו, להתפתחותו ולמרכיב הקריטי של התפתחות מוסרית, אשר מתערערת ישירות בעת חשיפה לאירועים טראומטיים.

7 . התאמה לשלב התפתחותי. דרכי התמודדות מומלצות

49