מודל מעשי ליישום זכות הילד להשתתפות במערכת הגנת הילד

8 . חשוב לאפשר כל ביטוי רגשי של הילד ולתת לו לגיטימציה. ילדים יכולים להגיב לבשורות קשות בדרכים שונות. ייתכן שילדים יקפאו ולא יגיבו, ייתכן שילדים יהיו נסערים, ישתוללו ויתפרעו. ילדים יכולים לפרוץ בבכי. הם יכולים לצחוק ולבקש להמשיך לשחק. בראי הטראומה כל תגובה היא לגיטימית וכל תגובה היא בסיס להמשך התערבות עם הילד. חשוב לתת לו לבטא את תחושותיו בספונטניות ובאותנטיות, לתת לתחושות לגיטימציה ולשדר שאנחנו כאן איתו כדי לעזור לו, ושאיננו משאירים אותו לבד. דרכי התמודדות מומלצות "כאן מותר לך לספר ולהגיד הכול"; "אני כאן כדי להקשיב לך ולעזור לך בכל דבר שאוכל".

"זה ממש בסדר להרגיש ככה". "מותר לך לבכות/לצעוק/לצחוק". "אנשים שונים מתמודדים עם דברים קשים בדרכים שונות".

9 . הצורך להכיל אמביוולנטיות. במקרים רבים שילדים נפגעים, ובייחוד אם באופן מתמשך ובתוך המשפחה – הם נמצאים בתוך מערכות יחסים מורכבות וסבוכות, שיש בהן גם פגיעה או הזנחה וגם היבטים חיוביים של תמיכה, דאגה ואהבה. מחקרים מראים שילדים שנפגעו בתוך המשפחה עדיין אוהבים את הוריהם הפוגעים, וגם ההורים הפוגעים אוהבים את ילדיהם. לכן, על העובדת הסוציאלית לחוק הנוער להיות מסוגלות להכיל אמביוולנטיות – גם פגיעה וכאב, כעס והאשמה, אך גם אהבה, תמיכה, דאגה, ורצון להישאר ביחד. לאור זאת, חשוב להיות מוכנים למורכבות של רגשות. הרגשות שיביעו הילדים לא תמיד יהיו צפויים ולעיתים אף סותרים (למשל געגועים לאדם שפגע בהם באופן קשה). דרכי התמודדות מומלצות נרמול והכללה לילדים אחרים יכולים לסייע: "מההיכרות שלי עם ילדים, הרבה מרגישים כך – את הגם וגם". "אני יודעת שלצד זה שאבא פגע באימא ואתה מתאר לי שאתה כועס עליו, אתה גם רוצה לראות אותו. זה מובן מאוד שתתגעגע אליו".

50