מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 14

מעט מדי, לא מאוחר מדי 1 הטיפול בהתעללות בילדים ומה צריך ואפשר לעשות

Shutterstock

2 יצחק קדמן

מלאת שלושים שנה לנקודת הציון המשמעותית בישראל, למהפך בהתייחסות לתופעה – בעקבות אשפוזה של הילדה )1988( מורן, בת שלוש מטבריה, בגלל התעללות קשה שעברה ושהסתיימה במותה. מוות שהביא למהפכה של ממש בטיפול בנושא. עברו אפוא דור או שניים מאז חשיפת התופעה. עשרות שנים של ידע ומודעות, עשייה והתמודדות. חוסר עשייה מספקת והיעדר התקדמות והצלחות – הסברים אפשריים מדוע – כעבור עשרות שנים מאז "גילוי" תופעת ההתעללות בילדים בישראל ואחרי מחקרים ומאמרים רבים מספור, הקמת יחידות מיוחדות לטיפול בנושא, חקיקה מסועפת וייזום והפעלה של מיזמים רבים ומיוחדים – נדמה שאנו עדיין מגששים באפלה, ורגשות עזים של אכזבה ותסכול מלווים את חוסר ההצלחה במניעת התופעה או אפילו בצמצום היקפה? מדוע, אחרי שנים כה רבות מאז נתן רופא ילדים ל"מחלה" את ואבחן את קיומה, עדיין לא נמצאו למחלה "תרופה" או 3 שמה "חיסון" מתאימים?

התעללות בילדים קיימת מאז ומעולם, בכל התקופות ובכל החברות. במשך מאות שנים היא הוכחשה או שכלל לא ראו בה נחשפה הבעיה ככזו וכתופעה המצריכה 20- בעיה. רק במאה ה התייחסות והתערבות. בימים אלה אנו מציינים למעשה חמישים וחמש שנים לפרסום Kempe,( ) של ד"ר הנרי קמפה 1962( מאמרו החלוצי ,)Silverman, Steele, Droegemuller, & Silver, 1962 רופא ילדים אמריקני שהיה הראשון שקרא לתופעה בשמה – )2018( "סינדרום הילד המוכה". בד בבד נציין בשנה הנכנסת

מאמר זה הוא גרסה מקוצרת של מאמר רחב ומקיף יותר של המחבר (המאמר המלא מופיע באתר מכון חרוב). 1 ד"ר יצחק קדמן הוא מייסד ומנכ”ל לשעבר של המועצה לשלום הילד בישראל. 2

), שיש מגפה נסתרת של פגיעות מכוונות בילדים צעירים (רובם Kempe et al., 1962( ד"ר קמפה טען, במאמר מקצועי פורץ דרך שפורסם בכתב עת רפואי 3 בני פחות משלוש). "העצמות השבורות שלהם סיפרו את כל מה שהם לא יכלו לספר", קבע ד"ר קמפה וטבע את המונח "סינדרום הילד המוכה".

נקודת מפגש I 10