מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 15

שירלי בן-שלמה

כיצד אנשי הטיפול מקבלים את הגישה הזאת? לרוב אנשי המקצוע שמחים מאוד על ההתפתחות, מאחר שלאורך זמן לא ניתנו מענים לילדים פוגעים מינית, רק לנפגעים. במקרים שבהם אנשי מקצוע היו בקשר גם עם הפוגע וגם עם הנפגע, היה קשה עוד יותר לקבל מצב זה. יש אנשי מקצוע שעבורם התפיסה שיש לראות בילד הפוגע גם נזקק לטיפול וילד במצוקה אינה קלה להפנמה. בספרות מוכרות תפיסות חברתיות שונות של אנשי מקצוע בהקשר זה. התפיסות נעות בין הגישה שלפיה פגיעה מינית בין ילדים מבטאת צורך טבעי וסקרנות של הילדים – ובכך יוצרת הכחשה שילדים יכולים לפגוע מינית, ובין הגישה שלפיה מתן טיפול לילדים עם התנהגות מינית פוגעת צריך להיות זהה לטיפול במבוגרים שעוברים עבירות מין. בפועל, בטווח הארוך ילדים עם התנהגות מינית לא מותאמת אשר טופלו בצורה מתאימה, לא יהיו בסיכון גבוה יותר לביצוע עבירות מין כשיתבגרו, בהשוואה לאוכלוסיות קליניות אחרות. ממצאים אלה נותנים מקום להרבה תקווה. העמדות השונות של אנשי מקצוע מובנות, וברור לנו שעל הרקע הזה צריכה להיעשות עבודה רבה עם המטפלים, ובכלל זה בהכשרות למטפלים בילדים עם התנהגות מינית לא מותאמת. על ההכשרה לכלול פיתוח של אמפתיה אצל המטפל כלפי ילד שפגע מינית, לא פחות מסיוע לילד עצמו לפתח אמפתיה כלפי אחרים. האם בפועל יש טיפול באותו מרחב גם בפוגע וגם בנפגע? האם המטפלים נדרשים להחזיק "גם וגם"? כאמור, אנחנו בשלבי פיתוח. יש לנו היום מרכזים טיפוליים שבהם מטפלים בקטינים נפגעים מינית וגם בילדים עם התנהגות מינית לא מותאמת. לרוב, ככל שמדובר בילדים צעירים יותר, יש מטפלים שעוסקים בכל קשת המקרים, אך לא כולם. במרכזים המשולבים מקפידים על עבודה שיוצרת אבחנה מותאמת בין האוכלוסיות על-פי צורכי הילד; כאשר מדובר בילדים צעירים, לרוב אפשר לשלב את הטיפולים יחד באותו מרחב, וכשמדובר בילדים בוגרים יותר, הטיפול לרוב מטרת-העל, כמובן, היא שהילד לא ישתמש עוד בהתנהגות מינית לא מותאמת או פוגעת, מתוך הבנה שהתנהגות זו פוגעת לא רק באחר אלא גם בילד עצמו. בדרך כלל, לילדים המופנים לטיפול יש קשיים רגשיים, משפחתיים ו/או חברתיים בבסיס ההתנהגות, והטיפול נותן מענה למצוקות אלו – באופן דומה לטיפולים רגשיים אחרים בילדים. בקרב ילדים עם התנהגות מינית לא מותאמת יש כאלה שנחשפו לתכנים מיניים בלתי מותאמים לגילם, ובכלל זה פורנוגרפיה, והטיפול ייתן מענה נעשה בימים שונים ובהפרדה פיזית ברורה. מה המטרות בטיפול בילדים אלו?

גם להשפעות ולהשלכות של חשיפה זו. האם יש גישה טיפולית מובילה בהקשר זה? יש בשימוש מגוון רחב של מודלים טיפוליים, אך נראה כי עבודה טיפולית הממוקדת בטראומות של הילד ובקשיים, עם התייחסות ישירה לגורמים המחזקים את התנהגותו של הילד, היא הרווחת ביותר. כמו כן שוררת הסכמה רחבה על כך שעבודה מערכתית הכרחית לסיוע לילד – והכוונה היא לעבודה משותפת עם ההורים ועם כל גורמי הטיפול המקיפים את הילד והמשפחה, בייחוד עם גורמי חינוך וטיפול בבית הספר, גורמי רווחה והסביבה הקרובה. הזכרת את המשפחה של הילד כאחת המערכות המרכזיות הסובבות אותו. איזו עבודה נעשית עם ההורים? העבודה עם ההורים אכן חשובה מאוד והיא המפתח להצלחת הטיפול. בוודאי לא פשוט להורה לקבל את העובדה שילדו פגע מינית או שהוא מעורר מינית מחשיפה לתכנים מיניים. יש נטייה טבעית להמעיט בחומרת ההתנהגות של הילדים, ולכן לעיתים קשה לרתום את ההורים לטיפול. על ההורים להשקיע משאבים רבים בטיפול, ורצוי שגורמי חינוך ורווחה יחברו יחד ויסייעו להורים להבין שילדם במצוקה ונחוצה לו התייחסות מתאימה. כמה זמן נמשך טיפול בילד עם התנהגות מינית לא מותאמת? משך הזמן משתנה על-פי המאפיינים של הילד ושל המשפחה. עבור כל ילד נבנית התוכנית הטיפולית המתאימה לצרכיו, למצוקותיו ולקשייו. במקרים לא מעטים ההתנהגות המינית הפוגעת אינה חוזרת על עצמה אחרי תחילת הטיפול, אך מטרת התהליך היא להבין את הבסיס להיווצרות ההתנהגות – כדי שהילד לא יזדקק לה ולא ישתמש בה עוד בעתיד. למעשה, את מתארת תחום שחל בו שינוי מהותי — מהיעדר הכרה בילדים הפוגעים כמי שזקוקים לטיפול ועד הרחבת מרכזי הטיפול כדי שיטפלו בפוגע וגם בנפגע. מהם האתגרים בהמשך הדרך? חשוב להמשיך לפתח את ההכרה בילדים עם התנהגות מינית לא מותאמת או פוגעת כילדים החווים מצוקה ונזקקים לטיפול. מקצת הילדים נחשפו לתכנים מיניים כגון פורנוגרפיה (תופעה שמתרחבת משנה לשנה) או אף נפגעו מינית בעצמם, והדבר מתגלה אגב התנהגותו הפוגעת של הילד. ילדים אחרים חווים מצוקות אישיות ומשפחתיות מגוונות ומביעים זאת על-ידי התנהגות מינית לא מותאמת או פוגעת. כך או כך, מדובר בילדים בסיכון העלולים להוסיף ולפתח קשיים רבים בעתיד, ועלינו להתייחס למצוקותיהם בשלב מוקדם ככל האפשר.

העולם המקצועי עדיין מפוצל בעמדותיו. לנוכח פיצול זה

נקודת מפגש I 24