מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 15

מיכל ברגר

ההורה הלא ידוע אם פעולות האיתור עלולות לסכן את חייו או את בריאותו של מי מההורים או של הילד או לגרום למי מהם נזק בלתי הפיך; אם הילד נולד בעקבות מעשה של קיום יחסי מין שעובדותיו מהוות עבירת מין או מקיום יחסי מין בין בני משפחה או אם ההורה ידע על ההיריון או על קיומו של הילד ונמנע בלא סיבה סבירה מקיום קשר עם האם בנוגע להיריון או מקיום קשר עם הילד. הוראות חוק אלה הביאו לידי ביטוי את האיזון הרצוי בעיני המחוקק בין האינטרסים השונים, ומטרתן הייתה, בין היתר, לקבוע הוראות ברורות, הן לעו"ס לחוק האימוץ שלפתחה מגיע מקרה מסוג זה והן לבית המשפט הדן בבקשות להכרזת קטין ) הנ"ל. 1() (א 13 בר אימוץ לפי סעיף אלא שאז הגיע פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת "תינוק המריבה", פסק דין אשר טרף את הקלפים והותיר את העובדים בשטח ואת בתי המשפט ללא פסיקה ברורה שמתווה דרך פעולה ידועה וברורה. בין פטיש לסדן — תיאור המקרה והכרעת בית המשפט העליון עניינה של פרשה זו בקטין אשר אימו, צעירה לפני גיוס, חתמה על הסכמת הורה לאימוץ וסירבה למסור פרטים על האב. לטענתה, רצתה להמשיך בחייה בלי לטפל בילד ובלי לקשור את חייה בחיי האב. האם מסרה את גילו של האב, את מוצאו, את העובדה שאינו בן עירה ואת העובדה שאביו נפטר בשנה הקודמת. סמוך לאחר לידתו הוכרז הקטין בר אימוץ כלפי אב לא ידוע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה והועבר למשפחה למטרת אימוץ. חודשים אחדים לאחר העברת הקטין למשפחה נודע לאב, באמצעות אחת מן הרשתות החברתיות, על הולדת ימים לאחר שהועבר הקטין למשפחה, הגיש 110 , התינוק, וכך האב בקשה לביטול הכרזת הקטין בר אימוץ. לאחר התנהלות משפטית ארוכה הגיעה הפרשה להכרעת בית המשפט העליון, להרכב מורחב של חמישה שופטים. תוצאתו הסופית של פסק הדין הייתה שדין הכרזתו של הקטין בר אימוץ כלפי אב לא ידוע להתבטל, ובעקבות הביטול הועבר הקטין לאביו הביולוגי, לאחר שהִייה של למעלה משנה אצל המשפחה המיועדת לאמצו. בפסק הדין נחלקו השופטים בדעותיהם בכמה מישורים, ובהם שאלת גדרי הפעולות שהיה על עו"ס לחוק האימוץ לנקוט כדי לאתר את האב. דעת המיעוט שכתב כבוד השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאה, גרסה כי אין מקום, בנסיבות העניין, לבטל את הכרזת הקטין בר אימוץ, ולכל הפחות יש מקום למנות מומחה אשר יבחן את טובתו של הקטין. על-פי דעת המיעוט, קיים ספק אם ניתן לאתר את האב על-פי הפרטים שהיו ברשות שירותי הרווחה בלי לפגוע פגיעה של ממש בפרטיותה של האם, שכן פרטים אלה לא סיפקו מידע שיש בו כדי לאפשר

וציבורים שבהם אימהות יחידניות אינן עניין מקובל, והוא עלול אף להעמידן בסכנת חיים. לכן יש לנסות לברר את המניעים לסרבנות האם, ואם מקורה בחששות כנים למעמדה החברתי ולעתידה, יש להעניק לכך משקל ממשי. – אינטרס זה תומך באיתור הוריהם של האינטרס הציבורי קטינים, למשל לשם מניעת נישואי קרובים. ואולם דחיקת אימהות לפינה על דרך של אי כיבוד פרטיותן והאוטונומיה שלהן עלולה להוביל להצהרות כוזבות, לנטישת תינוקות, לסיום היריון בצורה של הפלה וכדומה. נוסף על כך, אמצעי חקירה "פולשניים" עשויים להביא להתערבות קשה של השלטון בחיי הפרט, המשפחה והקהילה. חקירה בדבר זהות האב מחייבת בדיקה חטטנית במשפחה ובקהילה של האם, וזו עשויה לגרום, מטבע הדברים, סבל רב לאם ולכל המעורבים, שלא חטאו במאומה. במקרה זה, בשקלול האינטרסים האמורים, הגיע בית המשפט העליון לידי מסקנה שלא היה מקום לפעול בניגוד לרצון האם כדי לאתר את האב, אף שלכאורה היה אפשר לעשות זאת באמצעים טכניים פשוטים יחסית, ועל כן הקטין הוכרז בר אימוץ. התיקון לחוק האימוץ תוקן חוק האימוץ, בין היתר בעקבות פסק 2010 בשנת הדין הנ"ל, ונקבעו בו כמה שינויים משמעותיים: חתימת הורה על הסכמה לאימוץ לא תתבצע עוד בפני עו"ס • לחוק האימוץ בלבד אלא יצטרף למעמד גם משפטן משירות המדינה, שהוכשר לכך. נקבע פירוט מדוקדק של הפרטים שיש להסביר למי שחותם • על ההסכמה, ובכלל זה חשיבות מסירת פרטיו של ההורה השני. התווספה האפשרות להשאיר את שם ההורה השני במעטפה • סגורה, כדי שישמש בעת הצורך לאיתורו למטרה רפואית, למטרת בירור יוחסין או למטרה אחרת שיציין ההורה; כן נקבע כי לא ייעשה שימוש בפרטים שנמסרו באופן זה, אלא למטרות שלשמן נמסרו וכי תינתן להורה הודעה על כוונה לאתר את ההורה השני באמצעות פרטים אלה, אם ההורה ביקש זאת או אם העו"ס לחוק האימוץ סבר שהדבר דרוש. כמו כן נקבעו בחוק הוראות מפורשות בנוגע לאמצעים שעל המדינה לנקוט כדי לאתר את ההורה שפרטיו אינם ידועים, זאת מתוך שמירה מרבית על פרטיות ההורים והילד וכל אדם אחר: ב) בדיקת מידע המצוי בידי רשויות הרווחה;  ג) בדיקת קיומן של פניות אל רשויות הרווחה על-ידי אדם הטוען כי הוא הורה הילד או קרוב משפחה של הילד.

א) בדיקה במרשם האוכלוסין; 

קביעה חשובה נוספת בתיקון הייתה שאין לפעול לאיתור

נקודת מפגש I 48