מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 16

"ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך"

משאבים וכלים להתמודדות עם קשיי המתבגרות במכללת "בת נדיב" פותחו כלים ייחודיים לסיוע לאוכלוסיית היעד של המתבגרות ומשפחותיהן. – הקמת "בת נדיב" . שותפות ארגונית ותמיכה קהילתית 1 היא ביטוי לאיגום משאבים ארגוני ומקצועי. המכללה מלווה בהנהלה מקצועית משותפת של גופים ציבוריים וממלכתיים העוסקים בתחום הנוער ומעצבת את מדיניות ההפעלה ואת הממשקים עם המענים הנוגעים למתבגרות בעיר. ההובלה של ראש העיר משותפת לאגף החינוך, אגף הרווחה ומתנ"ס מודיעין עילית ומהווה פלטפורמה רחבה לפעילות. שותפות זו מגייסת למעורבות תמיכה ותקצוב של משרדי ממשלה וארגונים שונים: משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; משרד החינוך; המשרד לביטחון פנים וקרנות ציבוריות כגון הקרן לילדים בסיכון בביטוח הלאומי, קרן רש"י, קרן ידידות טורונטו ועוד. המכללה פועלת בקשר הדוק עם לשכת רב העיר כדי לייצר תמיכה רוחנית ו"הכשר" לכלל הפעולות המתקיימות בשותפות רחבה זו. נעשה מול הורי 3 – חלק מהטיפול בתוך קִרבה . ליווי הורים 2 המתבגרת. הנחת היסוד היא שעל הצוות להיות הצלע המחברת בין המתבגרת להורים באמצעות העצמה הדדית. העבודה נעשית "בגובה העיניים" – חשוב להתחבר אל הכאב שלהם ואל תחושת חוסר האונים ולסייע להם היכן שהם מבקשים. ברוב המקרים מדובר במשפחות רב-בעייתיות הסובלות ממחסור בהזדמנויות חברתיות; הן חסרות דיור הולם, תעסוקה בטוחה, בריאות טובה וביטחון אישי. כמו כן הן סובלות ממחסור בהון סימבולי – מידת הכבוד שהן מקבלות בחברה והן סובלות מסטיגמה ומראייה סטריאוטיפית. על הצוות להיות ער לצורכי ההורים, נוסף על המודעות לצורכי המתבגרות. חיזוק הקשר עם ההורים בא לידי ביטוי בשיחות טלפון שוטפות, בביקורים ובמתן תמיכה דרך קבוצת אימהות. במשך השנה מתקיימים מפגשים מיוחדים של אימהות ומתבגרות. הקשרים עם ההורים מתאפיינים בעיקר בהקשבה והכלה בתחילת הדרך, מאחר שההורים בדרך כלל אינם פנויים להכוונה והדרכה. – נשות . צוות זמין גמיש המשמש מודל להתקשרות 3 הצוות משמשות דמויות להתקשרות עבור ההורים. כך הם מרגישים שהם לא לבד מול ההתנהגות המוחצנת של בנותיהם ויכולים להכיל אותה. הקשר האישי שנוצר עם ההורים מביא לתחושה של נשיאה משותפת בעול. המסגרת מנסה לאפשר תהליך התקשרות מתוקן של המתבגרות. חוויה של "מְכל" עבור ההורים וחוויה של "מוּכל" עבור המתבגרות. השאיפה היא שההורים יבחרו לעסוק בשיקום ושהסמכות ההורית שלהם תשוקם באופן אפקטיבי ובונה.

התוצאה היא ביסוס המכללה וגורמי הרווחה כגורם מיטיב: הקשר שנוצר הביא לרווחים משניים למשפחות. הדימוי של שירותי הרווחה השתנה והניכור פחת בשל השירות המיטיב שקיבלו. ההורים היו מעוניינים להמשיך ולהשתלב בתוכניות נוספות וליהנות מהעצמה בתחומים אחרים. הם הופנו לתוכניות משפחתיות וגילו מוטיבציה ורצון לשתף פעולה בתוכניות מתאימות. בעקבות האמון הגובר בטיפול עלתה בקשה מההורים "לטפל" בעוד ילדים בבית, ובכך התאפשר איתור צרכים נוספים שקיימים במשפחה. – טרם הצטרפותן של המתבגרות ל"בת נדיב" . תעסוקה 4 הן עבדו בעיקר ברשתות המזון בעיר, שהן סביבות עבודה לא מוגנות עבורן ובבחינת חסם להתקדמותן. לכן, עם כניסתן לתוכנית, הן התבקשו לצמצם את שעות העבודה, בקשה שהייתה קשה להן מכיוון שהתעסוקה תרמה לתחושת היציבות שלהן עד לכניסתן לתוכנית. התוכנית ב"בת נדיב" כוללת שילוב במקומות תעסוקה מוגנים ברחבי העיר החל משעות הצהריים, בד בבד עם השתתפות קבועה בסדנאות תעסוקה לרכישת מיומנויות תעסוקתיות. ישנן הכשרות שבהן משתתפת עו"ס או פסיכולוגית תעסוקתית ועולים בהן תכנים טיפוליים. מערך זה של תעסוקה מוגנת בליווי אינטנסיבי ומתמשך מביא להשגת יציבות ותפקוד נורמטיבי. התוכנית התעסוקתית עוסקת בעיקר בבניית הערך העצמי של המתבגרת והכרה בהישגים בעיני עצמה, בעיני הוריה ובעיני בני הקהילה. עולם התעסוקה יוצר הבנָיה של משמעות לחיים, טומן בחובו את החלקים התפקודיים הנורמטיביים ומביא למתן הזדמנויות חדשות ולהתנסויות אישיות. הוא מהווה גורם מרכזי בהחזרת המתבגרות אל אבני הדרך ההתפתחותיות ואל ההתמודדויות המתאימות לגילן ולרוח הקהילה שהן חיות בתוכה. גבולות בסביבה טיפולית מאפייני גיל ההתבגרות מפגישים את הסביבה עם הצורך בגבולות ברורים אך גמישים לנוכח הסערה הרגשית שהמתבגרת עוברת. גבולות מסוג זה עוזרים למתבגרת לחוש מוגנת ולעסוק במשימות ההתפתחותיות של גילה. במפגש מתאפשר שיח ובדיקה של המתבגרת בנוגע לגבולות החיצוניים והפנימיים. הצבת הגבול מהווה לעיתים הזדמנות לבחון את מחויבותה ואת רצונה של המתבגרת להיות בתהליך הטיפולי. במכללת "בת נדיב" הסתייענו בשני אופנים המבטאים גבולות – אחזקה – חוקי הבית, השלמת Holding בסביבה הטיפולית: – חיזור, הזנה Handling השכלה וגורמי סמכות חוקית; וטיפול פרטני. – משקפים את המציאות ומאפשרים עימות עם . חוקי הבית 5 נושאים של ויסות דחפים, תוקפנות ואמפטיה. ברוב המקרים

טיפול בתוך קִרבה הפך למושג עדכני בעבודה סוציאלית. הכוונה להיות "יותר" עם המטופל במקום שלו בכל המובנים: יותר ביקורי בית, פחות שיפוטיות, 3 לשמוע יותר מה הוא חושב ורוצה, להתקדם בקצב שלו, בסדר העדיפויות שלו וכדומה.

I נקודת מפגש 41