מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 17

שיח עם ילדים

1 כרמית כץ

אנשי מקצוע ונשות מקצוע מדיסציפלינות שונות נפגשים לעיתים קרובות עם ילדים החיים במרחבים מסַכְּנים (למשל – התעללות והזנחה, חשיפה לאלימות במשפחה או סכסוך גירושין). מפגשים אלה, שרבים מהם נוגעים בטראומות קשות ולא מעובדות, מעמידים לפני אנשי המקצוע אתגרים רבים. שיח עם ילדים שונה במהותו משיח עם מבוגרים, ולכן הוא רגע לפני שהם מתמקדים דורש מהם היערכות מיוחדת. בלמידה וברכישת מיומנויות, חשוב להתבונן בכמה מיתוסים רווחים ולהתחיל לנפצם. ילדים אינם יודעים לשמור סוד כמה פעמים שמענו את המשפט הזה – שילדים הם שומרי הסוד הגרועים ביותר? התפיסה הרווחת היא שילדים, בגלל סוגיות התפתחותיות, רגשיות וחברתיות, אינם מסוגלים לשמור סוד. אבל האמת הכואבת היא שילדים יודעים לזהות סוד רע, מסוכן ומסַכּן ולשמור עליו טוב הרבה יותר ממבוגרים. אנשי המקצוע, וכן הציבור הרחב, שומעים תכופות על "ילדים" ו"שקרים" כאילו זו משוואה ליניארית, אולם ממצאי מחקרים מצביעים בבירור על כך שילדים הנתונים בדינמיקה של פגיעה והתעללות נאמנים מאוד לפוגעים בהם ולכן הם נוטים להגן עליהם בכל מחיר ולשמור את הסוד הקשה. ילדים יגזימו בפרטי מידע על אירועים שחוו מרבית הילדים נוטים לשמור לעצמם את הזוועות שהם חווים, מתוך חשש לשיתוף ובעיקר מחשש לפגיעה בדמות שהם אוהבים ואליה הם קשורים. כשהם כבר מספרים – הנרטיבים שלהם דלים בהרבה ממה שהיינו מצפים למצוא בסיפורים מורכבים כגון סיפורי התעללות. הנרטיבים הדלים יחסית שהילדים מוסרים על האירועים שחוו מעלים לעיתים תכופות ספקות בקרב אנשי המקצוע. ההסבר לדלות זו נטוע עמוק בתוך תחושות הבגידה שהילד עשוי לחוות, לצד תיאוריות בתחום הטראומה המהוות בסיס מרכזי וחשוב מאין כמותו כאשר ניגשים לשיח עם ילדים. תיאוריות בתחום הטראומה מצביעות על קונפליקט נאמנות אדיר, על קשיים גדולים

Shutterstock shutterstock

ד"ר כרמית כץ היא מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב 1 שאפל, אוניברסיטת תל-אביב.

I נקודת מפגש 13