מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 17

חורבן הבית והנפש

מניפולטיביות וקושי להבחין בין היבטים מיטיבים למזיקים הגלומים במערכות יחסים. הטיפול בלילה בעיצומו. כל הזמן מרחפת מעליו סכנת "בריחה" ממסגרת הטיפול ויש חשש תמידי שהיא תנשור ממנו. היום היא בעיצומו של תהליך השתלבות בחינוך החילוני ועמוסה מאוד, הן בשל הצורך להשלים פערים לימודיים והן בשל הצורך להתמודד עם חברה שונה מאוד מזו שגדלה בה. , גילוי עריות בין אחים הוא במקרים רבים נייר לקמוס לסיכום לחולי חריף בתוך התא המשפחתי. חשוב מאוד להעניק טיפול רב-מערכתי לכל אחד מילדי המשפחות האלו, גם אם נדמה תחילה שהם "ניצולים". בראשית המאמר צוין כי האחאים העדים סובלים מטראומה משנית בשל היותם עדים לזוועה המקרה .)1998 , או בשל רגשות אשמה (פינצי, פלד ורם שתואר במאמר זה מעלה אפשרות כי לצד הסיכון שגם האח העד נפגע מגילוי עריות, האח העד – הילד שנראה לכאורה מתפקד, הילד שספק אם עיניו חזו בזוועה אולם נפשו ספגה את אווירת הבית שהצמיח אותה – זקוק לטיפול ועזרה. סיפורה של לילה מצביע על קשיים נפשיים שהם מחיר של בריחה, חוסר אונים ואימה, חשיפה לאלימות מתמשכת וחוסר אפשרות לגדול בתוך יחידת אחים המוגנת על-ידי הורים מתפקדים, כמאפשרת תנועה הכרחית בין שייכות לייחודיות ונפרדות. איזון עדין: התמודדות ). מחוץ לתחום – הבת כקורבן מיני במשפחה. 1983( ' איילון, ע תל-אביב: ספריית פועלים. במצבי לחץ במשפחה. תל-אביב: עם עובד. טראומה והחלמה, .)1994( הרמן, ג'"ל ). תפקיד הראי של האם והמשפחה בהתפתחותו של הילד. 1971( ויניקוט, ד"ו תל-אביב: עם עובד. משחק ומציאות, חברה ). השפעת גילוי עריות על האחאים העדים. 1998( ' פינצי, ר', פלד, ע' ורם, א .280-269 ,)2( ורווחה, יח תל-אביב: ערס פואטיקה. דברי הימים. ). חורבן הבית. 2018( ' קיסר, ע Ballantine, M. W. (2012). Sibling incest dynamics: Therapeutic themes and clinical challenges. Clinical Social Work, 40 (1), 56-65. מקורות

והתפרצויות זעם תכופות שלוו באלימות מילולית ופסיכולוגית כלפי אִימה וכלפי הילדים. בתוך הטיפול, לילה מתחילה לסבול מהתקפי חרדה ומצב רוחה מידרדר. היא מדמיינת שאביה רודף אחריה והשעות הטיפוליות הופכות למקלט מבטחים בעת מסע הבריחה שלה. באחת הפגישות היא מבקשת לשתף אותי בסוד, ומספרת על פגיעה מינית שביצע בה האב כמה שנים קודם לכן. אחרי שהסוד יוצא לילה הולכת ונחלשת עוד יותר. היא החלה את שנת הלימודים כתלמידה מצטיינת, אבל היא התקשתה להיקלט בפנימייה החדשה, ובינתיים אִימה אומרת לה שהיא מתגעגעת מאוד, וכך תם לו מסע הבריחה ולילה שבה אל הבית, או ליתר דיוק – אל שרידי החורבן. בבית גרה כעת שארית הפליטה, לאחר כניסת ההורים להליך גירושין, ורק האם בבית. האח הפוגע הוצא לפנימייה בצו בית משפט. כעת אף אחד פרט לאב כבר אינו דתי. הוא עיבוד הטראומה שהיא תוצאה מוקד הטיפול בלילה של ילדות בבית חרב, בית שהפקיע ממנה חוויה של שייכות למקום קבוע ומיטיב. לילה מעבדת את תהליך הבריחה על כל היבטיו, ולצד זה – את התקווה להמציא את עצמה מחדש. היא מבטאת כמיהה להינתק מבית גידולה, כמו מבקשת לטשטש את עקבות מוצאה, ולצד זה מתקשה להשתלב במקום חדש. לילה נאבקת לשנות את הזהות החיצונית והתרבותית שלה, ומתקוממת מול עדות לסימני ההיכר של הבית. בתוך כך הופכת האחות הנפגעת למושא של ניכור וסלידה. האחות, מייצגת של העוני, העליבות, ה מבעד לעיניה של לילה, היא הנזקקות, הכישלון וחוסר התקווה. לרגעים עולים ניצנים של אמפתיה לאחות, במיוחד נוכח הכרה בקנאה שזו חשה כלפי לילה, היפה והמוצלחת. בשעות הטיפוליות אני עדה לקצב המסחרר שאפיין שנים את הכאוס של מציאות חייה. הדיבור על הבית מציף בעוצמה רבה את הדיכאון ואת הידיעה, שהיא מבקשת לרוב לשכוח, שבשלב זה של חייה אין לה בית אמיתי בעולם הזה. באיזו מידה יוכל ילד לבסס תחושת שייכות ללא תא משפחתי ) כתב כי האפשרות 1971( שייצר את הניצנים לכך? ויניקוט לגדול בתוך תא משפחתי שיש בו הורים וגם אחים קריטית כדי להתפתח כייחודי ונפרד, ובו בזמן מזדהה, דומה ושייך. ניכור ובריחה, שאפיינו את ההתמודדות של לילה עם "חורבן הבית", היו אולי ביטוי של חוכמה, תושייה ויכולת הישרדות. אולם במובן העמוק, הניכור והבריחה הם תולדה של תחושות סלידה וניכור כלפי התא המשפחתי שבו גדלה. היבטי הסיכון הנובעים מכך מתבטאים ביחסה של לילה אל מסגרת הטיפול והקשר הטיפולי. לילה זקוקה מדי שבוע לתזכורת על שעת הטיפול, וגם כאשר היא מתוזכרת, לעיתים היא "שומטת" את שעת הטיפול ולא מגיעה. הקשר הטיפולי, לצד מערכות יחסים אחרות בחייה, מתאפיין בקשיי התקשרות, סכנת ניצול,

I נקודת מפגש 21