מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 17

"סמי האונס"

את השימוש בחומרים פסיכואקטיביים לצורך פגיעה מינית, כאשר לקורבן אין אפשרות להתנגד והוא נתון במצב מעורפל, אם כי בחוק הישראלי אין התייחסות מפורשת לחומרים פסיכואקטיביים. בארצות הברית, בעקבות עלייה בשימוש בחומרים לצורך חוק פדרלי המחמיר את 1966 פגיעות מיניות, חוקק בשנת שנה – אם נעשה שימוש בסם 20- הענישה עד כדי מאסר ל 2000 המופיע בפקודת הסמים המסוכנים לצורך אינוס. בשנת הרחיב הנשיא קלינטון את החוק וקרא לו על שם שתי צעירות בכמות אדירה. 3 GHB שנפטרו בעקבות סימום באמצעות החוק מסדיר בין היתר את הצורך בפרוטוקולים מניעתיים להעלאת המודעות – של צוותים כגון עורכי דין, רופאים, מטפלים, שוטרים, מחנכים, אחיות ציבור ואחרים – לסכנות ולהשלכות של סימום לצורך פגיעה מינית, לצד פיתוח כלים פורנזיים לגילוי מעבדתי של שימוש בסמים בתקיפה מינית ומחייב פרסום דוח שנתי מטעם משרד הבריאות על כל המקרים. מאפייני קורבנות של תקיפה מינית בהשפעת חומרים פסיכואקטיביים חומרים פסיכואקטיביים מגבירים את הסיכון לתקיפה מינית בעיקר באוכלוסיותשהן פגיעותמלכתחילה, כגון מי שמשתמש בסמים על רקע סביבתי (סטודנטים באווירת קולג') או על רקע אחר, כגון פגיעות מיניות בעבר. בספרות יש עיסוק רב בפגיעות מיניות בהשפעת חפ"א בקרב סטודנטים בארצות הברית. לרוב נלוות להן פגיעות פיזיות ואלימות, מה שמגביר את שכיחות התפתחותה של הפרעת דחק פוסט טראומטית ושל דיכאון. תת-קבוצה פגיעה במיוחד באוכלוסיית הסטודנטים היא סטודנטיות המתגוררות במעונות האוניברסיטה. עוד אוכלוסייה המועדת לפגיעות מיניות בהשפעת חפ"א היא נשים שחוו התעללות מינית בילדותן, והן מועדות להיפגע בבגרותן. גם נשים שחוו טראומות אחרות, לאו דווקא מיניות, מועדות לשוב להיות קורבנות, כאשר הן משתמשות בחפ"א כדי "לטפל" בעצמן בבעיותיהן. עוד נמצא כי בקרב נשים שהתחילו את פעילותן המינית בגיל צעיר יחסית, ודיווחו על מספר רב של בני זוג, היו שיעורים גבוהים יותר של פגיעות מיניות בהשפעת חפ"א. במחקרים שנערכו במדינות שונות נמצא כי גם בני נוער נתונים בסיכון גבוה לתקיפה מינית בהשפעת חפ"א. נמצא קשר בין גיל, מגדר ושימוש מוקדם בחפ"א ובין הסתברות מוגברת לפגיעה מינית בהשפעת חפ"א ללא יכולת להתנגד. עוד נמצא כי בתוך קבוצה זו הנתונות בסיכון הגבוה ביותר

) שחוו טראומות קודמות ונוטות 17 הן נערות בוגרות (בנות להיפגע בשנית. מעורבות חומרים פסיכואקטיביים בפגיעה היא גורם משמעותי ומשפיע על חומרת התקיפה ועל המצב הנפשי של הקורבן, והיא הופכת את הפגיעה הנפשית לקשה יותר. כאשר בפגיעה מעורבים חומרים פסיכואקטיביים, יש פחות צורך בהפעלת כוח של התוקף כלפי המותקף, וזאת מעצם היותו מנוטרל. לקורבן שהיה בהכרה מעורפלת בעת התקיפה בשל השימוש בחפ"א עשויה להיות תחושה של חוסר ודאות באשר למה שהתרחש בזמן הפגיעה, מה שמגביר את תחושת האשמה והבושה שהוא חש – תחושות שעלולות להוביל לתסמינים נפשיים כגון דיכאון וחרדה. קבוצה אחרת המועדת לפגיעות מיניות, ושכיחות תקיפות אלה בה גבוהה מבאוכלוסייה הכללית, היא בני אדם הסובלים מתחלואה נפשית. קבוצה זו נתונה בסיכון גבוה לאלימות בכלל ולאלימות מינית בפרט, בין היתר בשל קשיים התנהגותיים, תלות באנשים אחרים, קושי בקבלת החלטות ובידוד חברתי. מהם סמי אונס? המונח סמי אונס הוא שם כוללני לקבוצת חומרים פסיכואקטיביים מסוכנים שהתוקף עושה בהם שימוש מכוון כחלק מתקיפה מתוכננת שמטרתה לנטרל את הקורבן. חומרים אלו גורמים לירידה ביכולת ההתנגדות של הקורבן לתקיפה המינית, לערפול הכרה וישנוניות, ולחוסר יכולת לזכור פרטים הנוגעים למה שאירע. סוגי החומרים הנפוצים בשימוש סם השייך לקבוצת הסמים המדכאים – הוא פועל :GHB\GBL לדיכוי מערכת העצבים המרכזית. במינונים מסוימים הוא משרה תחושת אופוריה, הרפיה וישנוניות, אך בעת העלאת המינון הוא עלול לפגוע בקצב הלב ובקצב הנשימה, עד כדי איבוד הכרה ומוות עקב דום נשימתי. החומר מופיע בדרך כלל כנוזל שקוף, ללא צבע או ריח, אך הוא קיים גם בצורת אבקה ונצרך בבליעה. מכיוון שהסם חסר צבע או טעם, התוקפים נוהגים למהול אותו במשקאות כגון משקאות קלים תוססים, יין, קפה ומשקאות אלכוהוליים. השפעתו על הגוף מהירה ושרידיו מתפוגגים בתוך זמן קצר, דבר המקשה את איתורו בבדיקות מעבדה. כמו כן, החומרים הללו נמצאים בכמות מזערית גם בגוף, באופן טבעי, ויש להביא זאת בחשבון בעת ביצוע הבדיקה. במדינות רבות הגבילו את השימוש בו לאחר שהתברר שהפך לסם רחוב וסם מסיבות, בעיקר בקרב הקהילה הגאה, ואפשר להשיגו בקלות יחסית.

פירוט החומרים – בהמשך המאמר. 3

I נקודת מפגש 31