מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 17

התערבות במקרים של פגיעות מיניות בין אחאים

את הנטייה להעדיף באופן גורף את ועדות הפטור במקרים של אחאים, בטענה שאין די ידע על האופן שבו משפיעה ההתערבות על הנפגעים בטווח הארוך. הם שאלו את עצמם אם ייתכן שנפגעת שהמקרה שלה קיבל ועדת פטור לא תרגיש בשלב מאוחר יותר שהיא לא קיבלה הגנה מספקת מהמסגרות שאמורות להגן עליה. – מצאנו דמיון רב בין מרכזי ההגנה, על אף המרחק לסיכום הפיזי הרב ביניהם. דמיון זה נובע ממודל מרכזי ההגנה, שהחל בארצות הברית ויושם בישראל. ייתכן שהוא נובע גם מרמת השליחות, הנחישות והמוטיבציה הגבוהה של חברי שני הצוותים, שריגשו אותנו מאוד. הוא נובע גם מהמורכבות שהמקרים הללו מעלים, שלא מאפשרת לאנשי מקצוע להשתמש בתבניות קיימות. מצאנו גם שוני בין המרכזים, שוני שאפשר לשייך למסגרות החוקיות השונות שהמרכזים פועלים בהן, וכן שוני שנובע מהיבטים מבניים, חברתיים ותרבותיים. המחקר ההשוואתי שלנו נמשך. במחקר הבא אנחנו מבקשים להשוות בין שלושה מרכזי הגנה – בירושלים, במונטגומרי ומרכז באוקלהומה – ולבחון באמצעות שימוש בווינייטות כיצד יטופלו מקרי הפגיעות בין האחאים.

חוקיים, בחקירה משפטית ובנקיטת הליכים משפטיים נגד האח הפוגע. במרבית קבוצות המיקוד חברי מרכז ההגנה במונטגומרי לא נטו לפקפק בכך שהליכים חוקיים כנגד הפוגע הם התגובה הטובה ביותר במקרים של פגיעות מיניות בין אחאים. גם התפיסות שלהם בנוגע למוגנות התמקדו בכך שחיוני שהאח הפוגע יוצא מהבית מייד לאחר חשיפת הפגיעה. יש להניח שעמדתם זו הושפעה מהמסגרת המבנית החוקית שמקרים אלו מטופלים בה, המבוססת על חקירת ילדים עוד טרם התחלת ההליך במרכז ההגנה. לעומת זאת, חברי מרכז ההגנה בירושלים היו אמביוולנטיים מאוד בנוגע להליכים משפטיים חוקיים במקרים של פגיעות מיניות בין אחאים. חברים אחדים בקבוצה ראו בחובת הדיווח ובהליך הפלילי פוטנציאל למשבר גדול שיכול לפגוע במשפחה. הנטייה שלהם בעקבות זאת הייתה לבקש להפנות את מרבית מקרי האחאים שבהם טיפלו לוועדת פטור ולקבל פטור זמני מדיווח – כדי שיהיה אפשר לספק למשפחה התערבות טיפולית ולא לפנות להליכים חוקיים משפטיים. הם חשו שהם נקרעים בין חובת הדיווח ובין הרצון לסייע למשפחה לקבל טיפול ולהשתקם. עם זאת, חברים אחרים בקבוצה ביקרו

בתמונה: לזלי סלינגסבי ואבי ניומן, מרכז ההגנה מונטגומרי בפנסילבניה, וד"ר דפנה טנר, ביה"ס לע"ס ע"ש ברוואלד, האוניברסיטה העברית בירושלים.

I נקודת מפגש 39