מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 17

עופר בן דוד ארז ונופר מזורסקי

רבים. לתגובות סביבתיות תומכות במצבים אלו השפעה מכרעת על בריאותו הפיזית והנפשית של הצעיר. מן המחקר מחקריםמהעשורהאחרון הראו כי צעיריםלהט"בים נתוניםבסיכון גבוה לסבול מהפרעות נפשיות כגון דיכאון, חרדה, שימוש בסמים, מחשבות וניסיונות אובדניים לעומת צעירים הטרוסקסואלים (Busseri, Willoughby, Chalmers, & Bogaert, 2008; Hall, 2017; Shenkman, & Shmotkin, 2010). הנתונים שעולים מסקרים הנוגעים לאיכות חייהם של נוער להט"בי מעלים תמונה קשה. המרכז האמריקני למניעת התאבדויות במחלקה לבריאות ושירותי רווחה ערך סקירה אמפירית ומצא: מבני הנוער הלהט"בי ביצעו ניסיון אובדני (שיעור 10%-5% · מבקרב בני נוער הטרוסקסואלים) 3 עד 1.5 הגדול פי .)Suicide Prevention Resource Center, 2008( מבני נוער אלה העידו כי בשנה האחרונה סבלו 77% · מהערות מיניות לא רצויות או הקשורות למיניותם. דיווחו כי בשנה האחרונה נכפה עליהם לבצע 20% · אקט מיני שלא רצו בו. חוו אלימות ואיומים מילוליים. 73% · חוו התעמרות והתעללות בבית הספר. 70% · כל אלו – לצד חוסר הביטחון שרבים מהם חווים בבית: · מבני הנוער הלהט"ב העידו כי משפחתם גורמת 48% .)HRC, 2018( להם להרגיש רע בשל היותם להט"בים בגורמים המרכזיים שנקשרו להתנהגויות מסַכּנות נמצאו תמיכה נמוכה מהמשפחה, מבית הספר, ממוסדות הדת, מהקהילה ומהשכונה, וכן קבלה עצמית נמוכה של הנטייה Higa et al., 2014; Wang, Plöderl, Hausermann,( המינית ). אשר לגורמי תמיכה סביבתיים, נמצא כי Weiss, 2015 תמיכה מהמשפחה, מהחברים ומהקהילה מנבאים בצורה חזקה הסתגלות טובה יותר ושביעות רצון גבוהה יותר מהחיים .)Snapp, Watson, Russell, Diaz, & Ryan, 2015( חשוב לזכור כי ייחודו של הנוער הלהט"בי בתוך ההגדרה "נוער בסיכון" נעוצה בכלל המרכיבים שנסקרו לעיל. עם זאת, חשוב להדגיש כי השתייכות לקהילה הגאה איננה מכלילה את הפרט באופן אוטומטי בהגדרה "נער או נערה בסיכון". אומנם אין ספק שההתמודדויות הצפויות לנוער להט"בי, מעצם זהותו המינית או המגדרית, מגדילות את הסיכון שלו להיות נתון במצבי סיכון, להתעללות, וכן להזנחה אישית או משפחתית – בהשוואה לנוער הטרוסקסואלי.

מה אנו יכולים לעשות כדי לסייע לצעירים אלו? כאנשי טיפול או חינוך, כנותני שירות, ואף בחיינו הפרטיים עלינו להיות ערים לכך שאלמלא פעלנו באופן אקטיבי להוכיח אחרת, ההנחה הבסיסית של נוער להט"בי היא שעליו לחשוש ולהיזהר מפני חשיפת סודו, שמא ייתקל בעוינות ובפגיעות שנסקרו לעיל. נראה שרק התמודדות משולבת תאפשר לבני הנוער להתרחק מגורמי הסיכון הנקרים בדרכם. התמודדות משולבת זו עשויה להיות פעולה אקטיבית ומתן לגיטימציה שיכולים לבוא לידי ביטוי בהזמנה של סדנה בנושא להט"ב לבית הספר, הנכחה בשיח היומיומי של האופציה להיות להט"ב, תליית פלייר או דגל גאווה במקום גלוי, ועוד. פעולות אלו מייצרות מרחב בטוח לשיתוף ומעודדות גילוי עצמי אותנטי בד בבד עם בניית נרטיב חדש, אישי וחיובי. נוסף על כך, פעולות אלה מאפשרות יצירת קשרים עם קבוצת השווים ובניית קשרי אמון עם גורמי סמכות. תיאור מקרה מהבית הפתוח , פנתה לקבוצות הנוער שמפעיל 14 לפני כחמש שנים, ע', בת הביתהפתוח. השתתפותהבמפגשיםהייתהללא ידיעתהוריה, והם היו המפגש הראשון שלה עם הקהילה הגאה בכלל ועם השתייכותה האישית בפרט. ע' חיה במשפחה דתית, למדה בישיבה של גברים והגיעה כנער שהזדהה כהומוסקסואל. במהלך השנה וחצי הראשונות של השתתפותה במפגשים חלה הידרדרות בתפקודה הלימודי עד כדי נשירה מישיבת הגברים שבה למדה ומעבר לבית ספר אחר. בד בבד חלה התרופפות גם בזיקתה לדת, והיא החלה בתהליך של חזרה בשאלה. ע' חשה שאין לה מקום בתוך החברה הדתית. לאחר מכן יצאה מהארון בפני הוריה, ותגובתם הייתה לדבריה "סבירה", כלומר – האווירה לא הייתה תומכת ולא התקיים שיח נוסף בעניין. בעקבות זאת פנתה ע' לאפיקים שליליים כדי לקבל לגיטימציה, כדוגמת ניהול מערכות יחסים עם בגירים, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים. בשלב זה הציע הבית הפתוח לקשר את ע' עם עובדת סוציאלית ממחלקת קידום נוער, אך ע' סירבה לכך מחשש מפני תגובת הוריה והמסגרת הלימודית. כעבור שנה וחצי – תקופה שבה המשיכה ע' להשתתף במפגשים לקבוצות הנוער של הבית – יצאה ע' מהארון כטרנסית והתחילה 17 הפתוח, בהיותה בת לחיות כאישה. בבית ההורים התקבלה בשורה זו בתחושות קשות ביותר. בנקודה זו רכז נוער וצעירים של הבית הפתוח, אשר היה דמות סמכות שאפשר לסמוך עליה בעיני ע', החל בעבודה משותפת עם המשפחה ועם בית הספר כדי להקל את מצבה של ע' ולעודד את התמיכה בה. הרכז ליווה את התהליך מקרוב, וכך תחושות הבדידות של ע' התפוגגו.

נקודת מפגש I 42