מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 19 - ינואר 2020

שינויים במבנה המוח של תינוקות עקב התעללות

dreamstime

האם הם ניתנים לריפוי ולשיקום?

1 איתי ברגר

הידיעה שנפגעי התעללות והזנחה זקוקים לסיוע אינה חדשה לקהילה הרפואית-טיפולית. לרוב נדע איך להעניק טיפול רפואי לילד שסבל מאלימות פיזית, אך כיצד להבריא, להפחית ולמתן את ההשפעה המתמשכת של טראומה, של התעללות ושל ״סטרס רעיל״ על תהליכים קוגניטיביים, התנהגותיים ובריאותיים ארוכי טווח – זהו תחום מחקר חדש יחסית, והמידע עליו אינו מלא. הבסיס הביולוגי לנזק לטווח ארוך עקב התעללות והזנחה הוא שכמעט כל אינטראקציה שאנחנו נחשפים אליה, פעילות שאנו עושים, משפטים שאנו שומעים ומשמיעים וחווים מינקות ועד סוף החיים ״משאירים את רישומם״ בפועל, משפיעים על התפתחות המוח ומעצבים את מבנהו. מבנה המוח ותפקודו תלויים בשילוב של גורמים גנטיים, גורמים סביבתיים והשפעת ההתנסות. תינוק בריא נולד עם כמות נוירונים מספקת ואף גדולה מכפי שהוא זקוק לה, אך היכולת להפעיל ולהבשיל את פעילותם המשותפת של הנוירונים הללו, ולהביא את מערכת העצבים המרכזית לכדי מוח שלם מתפקד, מתפתחת במהלך החיים. קצב ההתפתחות המהיר והאינטנסיבי ביותר הוא בשנות החיים הראשונות.

השפעת טראומה על תפקוד המוח ועל תפקודו אצל ילדים אנו יודעים כי טראומה בגיל צעיר גורמת במישרין לסיכונים בריאותיים ארוכי טווח. עובדה זו הודגמה במחקרים רב- תחומיים רבים בשני העשורים האחרונים, אבל עומקם, היקפם ומשמעותם המדויקת של סיכונים אלו אינם ידועים במלואם ועדיין נחקרים. בד בבד עולה השאלה אם אפשר לצמצם את עוצמת הסיכונים ארוכי הטווח הללו, ואם כן – כיצד, מתי ובאילו אמצעים?

פרופ' ברגר הוא מומחה בנוירולוגיה של הילד והתפתחותו, מנהל השירות לנוירולוגיה של הילד בביה״ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד, הפקולטה למדעי 1 הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע; פרופ׳ חבר עמית בביה״ס לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים.

נקודת מפגש I 12