מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 19 - ינואר 2020

נפש מניקה

1 יפעת פולק כהן 2 ומאירה עליאש

ובפרקטיקה המקצועית לתחום ההנקה התייחסות מעטה לפגיעות מיניות, אף שתקופות ההיריון, הלידה וההנקה ידועות ברגישות ובסיכון שיש בהן למצבי רגרסיה ושחזור של אירועים טראומטיים. יש חשיבות רבה לזיהוין ואיתורן של נשים שנפגעו בילדותן, מאחר שללא נוכחות רגשית של האם, ההנקה עלולה להיות "מנותקת", מה שעלול לפגוע בהתקשרות אם-ילד החיונית להתפתחותו התקינה של הילד. עדות של שורדת פגיעה מינית "כאשר שמתי את התינוק על השד, חוויתי התקפי חרדה והתנתקתי. ההנקה גרמה להופעה פתאומית של זיכרונות מההתעללות יחד עם הכאבים בבטן. שנאתי את התחושה הפיזית של ההנקה. שנאתי לתת את הגוף שלי לתינוק. הרגשתי שהתינוק הוא כמו אדם זר. בכל פעם ששמתי אותו על השד רציתי לצרוח ולהקיא ביחד. ההנקה הכריחה אותי לחיות את ההתעללות מחדש. לא הבנתי מה קורה לי ולכן לא .)Beck, 2009( " סיפרתי לאף אחד מהמחקרים הקיימים ידוע שיש נשים שחוו פגיעה מינית בילדות ("שורדות") שיבחרו שלא לנסות להניק כלל. למקצתן תהיה מוטיבציה גבוהה, אך בכל זאת הן ייתקלו בקשיים מרובים. כמו כן נמצא ששורדות יזמו הנקה יותר מנשים שדיווחו כי לא נפגעו מינית, אולם משך ההנקה של השורדות לא היה ממושך. הנקה עלולה להיות טריגר המעורר את חוויית הטראומה .)reenactment( המינית מחדש עדות של שורדת פגיעה מינית בילדות שורדת אחרת מדווחת שכאשר קירבה את תינוקה אל השד בפעם הראשונה לאחר הלידה סבלה מפלאשבק מפחיד עד כדי כך שהיא צרחה והפילה את התינוק על המיטה. כאשר האחיות במחלקה הגיעו אליה, היא בכתה וביקשה שייקחו Wambach & Riordan,( ממנה את התינוק לתינוקייה .)2016 קשיים רגשיים והתנהגותיים ישנם פחדים פוטנציאליים הטמונים בנפש השורדת, כגון הפחד לפגוע בתינוק, להזיק לו או לא להיות אם די טובה עבורו. ניסיון החיים שלהן מביא אותן לחוסר ביטחון בסיסי

, מאושפזת במחלקת יולדות לאחר לידה 28 ליאת, בת ראשונה. מהלך ההיריון היה תקין, והוא הסתיים בניתוח . היא חווה קושי בהנקה ונראית 41- חירום קיסרי בשבוע ה מתוחה ודרוכה בכל פעם שהיא מתבקשת להניק, בוכה לעיתים קרובות ומדווחת על כאבים עזים בזמן ההנקה. יועצת ההנקה במחלקה אמרה לליאת שהמצב שכיח, נתנה הדרכה בנושא ניהול הנקה, מניעת כאבים וטיפול בפטמות, והציעה לליאת שלא תוותר על ההנקה. לאחר יומיים ליאת משתחררת לביתה עם התינוק. חוויה משנה גבולות גוף הנקה היא המשך טבעי להיריון וללידה, ויש בה יתרונות רבים ביותר לתינוק ולאם. ואולם אי אפשר להתעלם מהעובדה שהנקה היא פעולה אינטימית הדורשת מגע קרוב של פה התינוק עם פטמת האם, פעם אחר פעם, ביום ובלילה, ללא התחשבות בחוויית הכאב או העונג של האם – חוויה שמשנה את גבולות הגוף בעבורה. חוויה זו עלולה להיות מאתגרת ומאיימת לנשים שנפגעו מינית בילדותן. מטרת מאמר זה לזרוע אור על משמעות ההנקה לאחר לידה בקרב נשים שחוו פגיעה מינית בילדותן, לדון בהשלכות הטראומה המינית על הנקה ובתפקידם של אנשי המקצוע והסביבה הפוגשים את האישה. בהקשר זה נציע כמה דרכים להתמודדות של המטפלים בנשים מניקות בתקופה שלאחר הלידה, כדי שיוכלו להציע להן מענים מותאמים. לפי הסטטיסטיקה העולמית, אחת מתוך שבע נשים נפגעה מינית בילדותה בתוך המשפחה, ואחת מתוך שלוש נשים צפויה לעבור פגיעה מינית במהלך חייה. בספרות המקצועית מדובר רבות על פגיעות מיניות בילדות ועל השלכות הטראומה המינית על המשך החיים של הנפגעות בהיבטים רבים – הרפואי, הפיזי, הנפשי והמיני. עם זאת, יש בספרות

. עבדה קרוב לשני עשורים בשירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים M.S.W , יפעת פולק כהן היא עובדת סוציאלית 1 החברתיים כחוקרת ילדים, חוקרת מיוחדת ומדריכת חוקרים. היום היא עו"ס מחוזית לאלימות במשפחה ותקיפה מינית בלשכת הבריאות המחוזית מרכז במשרד הבריאות. , יועצת הנקה מוסמכת, אחות מרכזת תחום אוכלוסיות בסיכון בלשכת הבריאות נפת פתח תקווה, מדריכה RN, BA , מאירה עליאש היא אחות מוסמכת 2 ומלווה אחיות טיפת חלב בנושא משפחות בסיכון.

I נקודת מפגש 17