מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 19 - ינואר 2020

יפעת פולק כהן ומאירה עליאש

ביכולת של הורה לדאוג לילדו, לטפל בו, לשמור ולהגן עליו. יש שורדות המספרות על הפחד "שלא אהיה אימא טובה", "שלא אצליח לאהוב את התינוק שלי", וגם על הפחד שהתינוק לא יאהב אותה מכיוון שהיא מחזיקה בתפיסה שהיא פגומה. עוד פחד שזוהה בקרב שורדות הוא הפחד לגעת באיברים האינטימיים של התינוק, כדי שהדבר לא ייחשב כפגיעה מינית. יש גם תחושות או אמירות שמבטאות חוסר אמון בגוף, תחושה שהגוף "פגום" או "מלוכלך", וחוסר אמון באפשרות שגוף כזה יוכל לייצר משהו טוב ומיטיב כמו חלב אם. הדרישות האין- סופיות של התינוק עלולות לגרום לשחזור החוויה של חוסר שליטה ושל הדרישות האין-סופיות של התוקף. כמו כן עלולה לעלות תחושה שההנקה היא התנהגות מינית אסורה, והיא תלוּוה בתחושת אשמה וגועל. רמזים לכך נוכל למצוא במצב של סלידה ממגע עור בעור, ממגע בפטמות ומתחושת החלב על הידיים או על השד. פעולת ההנקה, הכוללת הכנסת הפטמה לפיו של התינוק, לכאורה ללא הסכמתו, יכולה לגרום אצל האם לתחושה שהיא "תוקפת" את התינוק או "פוגעת" בו. תחושה זו עשויה לנבוע מההזדהות שלה עם הפסיביות של התינוק, והיא משחזרת אצלה תחושת קורבנות. התוצאה היא מצוקה גדולה מפעולת ההנקה. רפלקס שחרור החלב והתזות של חלב מהשד עלולים לעורר אסוציאציה לפליטת זרע. שורדות מדווחות על הימנעות מהתעוררות בלילה לבכי התינוק, בעיקר אם אירועי הפגיעה המינית התרחשו בלילות, וכן דחיית זמן הארוחות וקיצורן. קשיים בהיבט הגופני-פיזיולוגי האישה עלולה לסבול מתופעות של מתח, נוקשות בגוף, דופק מהיר, נשימה מהירה, חוסר תיאבון, קושי בהזרמת חלב ועיכוב ביצירת חלב עקב רמה גבוהה של אדרנלין (דומה להתקף חרדה או מצב של דיסוציאציה). כמו כן, יש דיווחים רבים יותר על סיבוכים בהנקה, כגון מסטיטיס (דלקת בשד) וכאבים. עדות של שורדת פגיעה מינית בילדות "בסופו של דבר הבנתי שאם אני ממשיכה להניק, עם כל הפלאשבקים, אני אשתגע לגמרי... כעסתי על הבת שלי והאשמתי אותה בהתקפי החרדה. מרגע שהפסקתי להניק, לאט לאט התחלתי להרגיש חיבור לתינוקת ולחיים שלי בכלל" .)2010 , (לוי כאמור, הנקה מחייבת מגע אינטימי, וקשה להניק בלי להיות "נוכחת". לעיתים הנקה עלולה להביא לתגובות דיסוציאטיביות אצל האישה (מצב נפשי של ניתוק, ששימש מנגנון הישרדותי

בעת הפגיעה), כגון הנקה ללא מעורבות רגשית, ללא קשר עין – "הנקה מנותקת" שעלולה לפגוע בהתקשרות אם- תינוק. לכן יש חשיבות רבה בזיהוי ואיתור נשים שנפגעו מינית בילדותן בהקשר של הנקה. סימני אזהרה להלן כמה אמירות שעשויות להדליק נורה אדומה בהקשר למטעני העבר של האישה: "אני לא יודעת למה אני תמיד בוכה" • "זה תמיד קורה לי" • "אי אפשר לסמוך על אף אחד" • "אני לא יכולה לסבול ש..." מסמן שאולי נעשה משהו שמעורר • רגשות מהעבר. אל לנו להתעלם מאמירות אלו, ומחובתנו, כאנשי מקצוע, לקיים בירור עם האישה – אם יש דבר מה שהיא מנסה לומר לנו באמצעות האמירות הללו. מה אפשר לעשות? בשיח עם כל אישה לאחר לידה חשוב לברר בעדינות לבצע אפשרות של פגיעה. חשוב להחזיר לאישה שליטה. ) בין תפקיד השד כאובייקט מיני לתפקידו splitting( הפרדה לשלוט כאמצעי הזנה לתינוק. נוסף על כך, על המטפלים – מי רואה? מי נוגע? וללמד את האישה על סביבת ההנקה לשלוט בעצמה על סביבת ההנקה, ליצירת חוויה מתקנת של שליטה בניגוד לחוויית היעדר שליטה שחוותה בעת הפגיעה זכותה של המינית. סוגיה אחרת הקשורה בשליטה היא , בייחוד לנוכח המגמה החברתית האישה לבחור שלא להניק הברורה של תמיכה בהנקה / הנקה מלאה. יש חשיבות גדולה מאוד להבנה של אנשי מקצוע שהנקה עלולה לאתגר רגשית נשים במצבים מסוימים, וחשוב להשמיע את הקול האחר, זה שמאפשר לה לבחור אחרת, מצב שלא בהכרח הוא פחות טוב ממצב שבו אישה נאבקת בקושי בהנקה על רקע טראומה אפשר מינית. על המטפלים להימנע מהבעת דעות אישיות. להשתמש בבובה או בתמונות לצורך הדגמה, וכן בפטמת , או להציע לה לשאוב חלב לתינוק, שזו פעולה סיליקון כחיץ שהיא יכולה לשלוט עליה. אחת השורדות דיווחה שלאחר כמה שאיבות חלב היא הייתה מסוגלת להתחיל להניק. אם לבקש את רשותה של האישה לכל פעולה יש צורך לגעת – – להניח את יד המטפלת על יד האישה ולא ישירות על השד, או להנחות אותה לעשות את הפעולה בעצמה. לבסוף, על המטפלים לחזק ולהעצים את ההנקה של האישה – החלב ייעוד הגוף למטרה שלה תורם לצמיחת התינוק, כלומר – חיובית.

נקודת מפגש I 18