מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 19 - ינואר 2020

נפש מניקה

עשה ואל תעשה לאנשי מקצוע כאשר אישה חושפת כי נפגעה מינית בעברה:

תגובות לא רצויות הימנעו מהבעת זעזוע או גועל. • הימנעו מתשאול מפורט על הפגיעה רק מתוך סקרנות (אלא אם היא מספרת). • הימנעו מהזדהות יתר, מגילויי רחמים, כעס או זעם כלפי הפוגע: "אני לא הייתי שורדת את מה • שאת עברת". אל תנסו להפחית מחומרת הפגיעה או מהשלכותיה. אל תביעו חוסר אמון או ספק: "את בטוחה • שזה מה שקרה?" הימנעו מהאשמה: "מדוע לא סיפרת לאימא שלך / למישהו?" • תנו מקום לסיפור – אל תתעלמו ממה שנאמר לפני רגע על ידי האישה – אל תשנו את הנושא. • תגובות רצויות הפגינו אכפתיות ואמפתיה: "נשמע שהיית חסרת אונים כשזה קרה / כשלא ידעת למי לפנות". • הסירו אשמה: "מובן שקשה לך עם ההנקה, ננסה יחד לראות אם אפשר להתגבר על הקושי, ואם • לא – יש חלופות מצוינות. הכי חשוב שתרגישי טוב ושהתינוק יחווה ממך קרבה". הכירו באופן מילולי בקושי של האישה לספר והחזירו לה שליטה: "תודה ששיתפת אותי / שבחרת • לשתף אותי", ובכך תחזירו לה את תחושת השליטה שנעדרה ממנה בזמן הפגיעה. בדקו רגשות שעולים: "איך את מרגישה עכשיו? יש משהו שאת חוששת ממנו? איך את מרגישה • כשהוא יונק?"

I נקודת מפגש 19