מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 19 - ינואר 2020

יפעת פולק כהן ומאירה עליאש

יותר של סיבוכים בהנקה. לכן יש צורך בהתאמת התמיכה בנשים, ובכלל זה מציאת דרכים לספק לתינוק חלב בד בבד עם הגנה עליהן. נוכח שכיחות התופעה, ראוי שהצוות המטפל הבא במגע עם נשים לאחר לידה יתייחס אליהן ברגישות, ומתוך מודעות לכך שייתכן רקע של פגיעה מינית בעברן. סוף דבר ליאת המשיכה לחוות קשיים בהנקה בימים הראשונים בבית. כאשר באה לטיפת חלב בשבוע שלאחר הלידה, סיפרה לאחות בטיפת חלב על קשייה והוסיפה כי היא לא יודעת מה קורה לה אבל היא אינה יכולה לשאת את מגע ידו של התינוק על שדיה. ליאת נשאלה על ידי האחות, על פי נוהל משרד הבריאות בנושא אלימות במשפחה, אם נפגעה מינית בעברה, וליאת ענתה שבעברה הרחוק היה "משהו" אבל מאז עברו הרבה שנים, היא התגברה על כך והעניין מאחוריה. האחות הסבירה לליאת כי ייתכן שיש קשר בין מה שקרה בעבר ובין הקשיים שהיא חווה בהנקה והציעה לה לפנות לטיפול. בד בבד, היא סייעה לה להתמודד עם ההנקה באופן רגיש, ועם תמיכה מותאמת.

חוויית ההנקה מתוארת כחוויית ריפוי אצל שורדות: "אם אתן לו למנוע ממני להניק את הבת שלי – אני כבר לא .)Sperlich & Seng, 2008( " שורדת היחס של הצוות הרפואי/טיפולי כלפי אישה ששרדה התעללות מינית בילדות עשוי ליצור את ההבדל בין הנקה שנחווית כטראומה חוזרת לחוויה מעצימה, שתגביר את ההערכה העצמית והביטחון העצמי של אותה אישה. נוכח הצפה של זיכרונות הקשורים להתעללות שחוותה, יחס מכיל, מכבד ואנושי של מטפלים עשוי להפוך את חוויית הלידה וההנקה של האישה למשהו שמשתלב בתהליך ההחלמה – גם במצבים שלא במקום חוויה המשחזרת את הטראומה – ידוע לצוות המטפלים על פגיעה מינית בעברה של האישה. לסיכום פגיעות מיניות בילדות אינן מהוות גורם לירידה בשכיחות ההנקה, ואולי אף להיפך. לעומת זאת, תיתכן שכיחות גדולה

נקודת מפגש I 20