מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 19 - ינואר 2020

איריס צדוק וחנה צור

מכאן שאחד המרכיבים החשובים בהדרכה הוא מניעה וטיפול בשחיקה על ידי טיפוח עוצמתה של המודרכת (מנהלת/מטפלת), בניית תחושה של מסוגלות, מתן משמעות לעבודתה ובניית תחושת שייכות של "המעון כבית" – גורמים מונעי שחיקה. תהליך ההדרכה נועד לספק למטפלת כלים יישומיים להתמודדות עם הילד בשגרת היומיום בעת שהותו במעון: . החזרת האמון והביטחון של הילד בקשר עם מבוגר. 1 . שיפור יכולות הוויסות של הילד. 2 . הגדרת כיתת המעון כמקום בטוח עבור הילד. 3 . החזרת תהליך ההתפתחות של הפונקציה הניהולית. 4 . שילוב של הילד בקבוצה, פיתוח יכולת חברתית 5 ובעיקר אמפתיה. . בניית חוסן – חיזוק גורמי הגנה קיימים. 6 . בניית נרטיב לאירועים קשים שילדים חווים. 7 עקרונות בנייתו של נרטיב לאירועים קשים שהילדים חווים העבודה עם ילדים צעירים במסגרות החינוך לגיל הרך חושפת את המטפלות למצבים שבהם הן נדרשות להתייחסות חומלת בעקבות אירוע קשה או חשש שמא הילד עבר טראומה. בחלק זה של המאמר נדגים את עקרונות בנייתו של נרטיב לאירועים קשים שחווים הילדים. ילדים בגיל הרך חשופים לאירועים קשים ואף טראומטיים – ברמה הקהילתית, המשפחתית והפרטית, כגון אובדן טראומטי של אדם יקר, תאונת דרכים, הזנחה, אירועים ביטחוניים, אלימות במשפחה וגירושים סוערים ופוגעניים. ילדים הם חלק מאירועים קשים שמתרחשים בקרב החברה שהם משתייכים אליה, למשל השתייכות לקבוצה מודרת חברתית ) או אירוע שפוגע בהמונים, כגון אירועי Gosh-Ippen, 2019( טרור ומלחמה. בגיל זה הם פגיעים מסביבתם ומושפעים ממנה. הם עלולים להיפגע גם אם אינם חווים במישרין את המצב הטראומטי אבל אדם משמעותי וקרוב אליהם (דמות ההתקשרות או דמות קרובה אחרת) חווה אותו. בכל המצבים האלו ילדים עלולים להיפגע, להגיב לאירוע הקשה ולבטא Lieberman & Van Horn, 2008;( סימפטומים טראומטיים .)Osofsky & Lieberman, 2011 כאמור לעיל, מטפלות וצוותים חינוכיים טיפוליים במעון יום הם דמויות משמעותיות עבור הילדים הפוקדים אותו, והם .)Zeanah, 2019( נדרשים לתת להם מענה מותאם ורגיש חשוב לזכור כי אירועים שהילדים חווים הם לעיתים בבחינת 'טריגר' שעלול לעורר אירוע קשה בחייה של המטפלת. לנוכח זה, תפקיד המדריכה הוא לזהות ברגישות כיצד מושפעת

המטפלת מהסיטואציה הנוכחית, ולספק מענה הדרכתי ורגשי .)Lieberman, 2007( מותאם באופן מעשי, המדריכה במעון היא חלק בלתי נפרד ממענה מותאם של הצוות במעון לילד שעבר אירוע קשה. מענה רגיש ומותאם לילד ולמשפחתו והתייחסות למה שעבר הילד מחייבים חשיבה משותפת בתהליכי הדרכה צוותיים ופרטניים, עיבוד התוכן והתלבטות במגוון רחב של נושאים מקצועיים ואתיים. אתיקה ושימוש במידע על האירוע שעבר הילד פעמים רבות צוות המעון (או חלק ממנו) אינו חשוף למידע המשמעותי על הילד, בשל מדיניות הארגון והנחיותיו. אי חשיפת המידע קשורה גם למתח ולדילמות אתיות בין שמירה על סודיות מידע רגיש על הילד ומשפחתו ובין הענקת טיפול רגיש ומותאם למצבו ההתפתחותי והנסיבתי של הפעוט בעקבות אירועים שעבר. לעיתים מדיניות זו של הארגון נקבעת בשל חשש לשימוש לא מותאם ולא מקצועי במידע, וחשש להתערבויות לא רגישות או כאלה שאינן מתבססות על כלים נכונים בהתחשב במצבו של הילד ובחוויה שעבר. עניין זה מייצר סיטואציה מורכבת עבור הילד ועבור המטפלות, שכן על אף השהייה המשותפת במעון והקִרבה הפיזית והרגשית, בחלק מהמקרים מועבר מסר שאסור להן להתערב ולשוחח עם הילד על דברים שחווה. במקרים אחרים הן נעדרות כלים להתערבות נכונה ולהתייחסות למצבו של הילד. חשוב להדגיש כי הדרכה מותאמת ומפתחת חוסן היא כזאת שמנסה לתת מענה ולהתייחס למצבים שבהם הצוות עוד חשוב חשוף למידע על הילד ויודע כי "משהו קרה לו". שהתערבות המטפלת והצוות תהיה לגיטימית ומדוברת עם הדמויות המשמעותיות לילד, ושתהיה לגיטימציה להתייחס למה שקרה. מאחר שילדים חווים אירועים קשים באופן סומטי וסנסורי, מידע על החוויה הגופנית שלהם חיוני. כאשר אפשר, יש לשתף בכך את המטפלת מתוך התייחסות לפרטים ולדברים שהילד הרגיש וחווה (מה ראה? אילו קולות שמע? מה הרגיש בגופו?). יש לכך סיבות: ייתכן שהילד יחווה במעון חוויות אשר יזכירו לו את האירוע הקשה ויעוררו את הטראומה. המידע הזה יאפשר למטפלת לנסות למנוע מהילד לשחזר אותן. כמו כן, בסיטואציות שאפשר לחזות מראש שהן עלולות לעורר את הטראומה מחדש אצל הילד, המטפלת תוכל לתמוך בו, להכיל וללוות אותו. דניאלה חוותה פרידה קשה מאביה בעקבות גירושים. לדוגמה: בכל פעם שמגיע אב לאסוף ילד במעון, נראה שדניאלה חשה מצוקה, מתחילה לבכות ולהיצמד אל המטפלת. המטפלת,

נקודת מפגש I 34