מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 19 - ינואר 2020

בניית חוסן ואיכות טיפול בתהליכי הדרכה במסגרות לגיל הרך

. שיתוף במידע באופן מותאם מבחינה התפתחותית 2 על הנרטיב להיות מותאם הן לרמה ומבחינה תרבותית: ההתפתחותית של הילד והן לאפיוניה של משפחתו ותרבותה ). יש להשתמש במושגים/מילים/ביטויים Gosh-Ippen, 2019( שנבחרו על ידי ההורים, בתיאום עימם, ולבחור את התיאור שאינו מציף את הילד אולם מתאר את המציאות שהוא חווה. יש לזכור כי אחת המטרות של יצירת הנרטיב . תיקוף רגשי: 3 היא הענקת תוקף רגשי למה שהילד מרגיש. בדרך הזאת הוא לא ירגיש לבד בהתמודדותו. הוא ירגיש כי אינו חווה את מה שחווה באופן שאינו קשור למציאות, הוא יפרש את החוויה ואת רגשותיו בצורה מותאמת ולא יתמודד בבדידות עם Lieberman, 2014; Osofsky & Lieberman,( האירוע הקשה .)2011; Osofsky, Stepka, & King, 2017 . דגש משמעותי מאוד בבניית הנרטיב קשור לשתי תמות 4 שני מסרים מהמטפלת, אשר מבטאים חוסן מרכזיות, והתמודדות: "מה שלא יהיה, עכשיו אנחנו יחד פה..." "אני יכולה לעזור לך כשתרגיש במצוקה, יכולה לנסות לסייע לך..." השיח עם הילד צריך להיעשות 'בגובה . ישירות ופשטות: 5 העיניים', בדיבור ישיר אליו ובלתי אמצעי. גם אם נדמה לנו כי ילדים צעירים בשלב הטרום ורבלי אינם מבינים את מה שאנו אומרים להם, הדיבור הישיר וה'פשוט', 'בגובה העיניים', נוסך בהם ביטחון, מרגיע ומייצר מעגל של הרגעה שקשור גם בחוויית המטפלת, שבמעון היא המקור להרגעת הילד. Lieberman, 2014; Lieberman( . מציאת המאפיין המיטיב 6 ): אף שלעיתים יצירת הנרטיב נוגעת בחייהם et al., 2005 של ילדים שעברו התעללות, הזנחה וקשרים לא מיטיבים עם הדמויות המשמעותיות להם, חשוב כי המטפלת לא תהיה שיפוטית כאשר היא יוצרת את הנרטיב ומשוחחת עם הילד. חשוב להתייחס לכוונות הטובות של האנשים סביב הילד ולרצונם הטוב. במצבים שידוע לנו כי הילד נפגע בתוך קשר עם הוריו, יש להימנע מלהאשים ולנקוט עמדה כנגד ההורה, ולהימנע מ"השחרת יתר" שלו. רצוי להימנע משימוש במילים שמעודדות חשיבה מפוצלת – "מבוגר רע" ו"מבוגר טוב", אך אפשר לדבר על בלבול, על כוונה טובה לצד התנהגות לא טובה וכדומה. . הבניית נרטיב שמתייחס רק למה שרואה המטפלת בפועל 7 לא אחת אנו נתקלים במצב שאין בידינו מידע מלא במעון:

שמכירה את הסיטואציה המשפחתית של דניאלה, מאפשרת לה להתקרב, מכילה, מחבקת ואומרת שהיא רואה שקשה לדניאלה עכשיו. עקרונות התערבות אשר יעלו כשיח בהדרכה הממוקדת בהתמודדות ובפיתוח חוסן של הילד ושל המטפלת: . הבניית הנרטיב – מה מספרים לילד? על מה מדברים עימו? 1 במצב שהילד מתמודד עם אירוע קשה, משבר או טראומה, Lieberman & Van( יש להבנות עם הילד את נרטיב האירוע ). הנרטיב כולל את ה'סיפור', את הדיבור על מה Horn, 2008 שקרה. בעזרתו אפשר לבטא השערה על הקשר בין מה שעבר הילד לסימפטומים שמופיעים בעקבות מה שקרה. הנרטיב גם מאפשר למבוגר לספק נחמה לילד ולטעת בו תקווה לתיקון, Lieberman, Padron, ;2016 , אופטימיות והתמודדות (בולבי .)Van Horn, & Harris, 2005 על הנרטיב לכלול שלושה מרכיבים: כולל את האירוע או האירועים: מה הילד הראשון המרכיב חווה? מה קרה? בחלק הזה יש לתאר את הרגעים שבהם הוא חווה את האירוע שמוגדר קשה, או את החוויה הכללית שלו – תיאור נסיבתי של מה שקרה: מה ראה? מה שמע? מה הריח? כולל את הסימפטומים שאפשר לזהות אצל השני המרכיב הילד, והתנהגות שיכולה להיות קשורה למה שחווה; למשל – חזר להרטיב במהלך השינה, בוכה הרבה, נצמד אל המטפלת, נבהל מאוד מרעשים פתאומיים ועוד. כולל את ההתמודדות המשותפת ואת שלישי המרכיב ה התקווה לתיקון. כאן תזכיר לו המטפלת שהיא נמצאת איתו בהתמודדות, שהיא פה כדי לעזור לו ולהיות איתו, כדי להגן עליו בזמן המשותף שלהם במעון וכדי לנחם אותו כשיהיה עצוב או במצוקה. עיקרון זה בהדרכה של צוות סביב אירוע קשה שהילד חווה מתבסס על מודל שהציעו פרופ' אליסיה ליברמן ופרופ' פטרישיה ואן הורן. מהניסיון שלנו בהדרכת צוותים במעונות, מצאנו כי אפשר לאמץ כמה מעקרונותיו של מודל זה, ולהנגיש אותם לעבודתן של המטפלות. חשוב להדגיש כי הדבר ייעשה מתוך שיח מקצועי עם המדריכה או עם אשת טיפול מעורבת, בנייה משותפת של הנרטיב, שיתוף והתייעצות עם אנשי בכל מקרה, יש לספר מקצוע, וכמובן – עם הוריו של הילד. את הסיפור באופן שמותאם לשלב ההתפתחותי של הילד וכן למידת ההסכמה של ההורים לשיח.

I נקודת מפגש 35