מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 19 - ינואר 2020

איריס צדוק וחנה צור

על מה שקרה לילד. חומר הגלם לעבודת המטפלת עם הילד ולבנייה של הנרטיב מתבסס על התנהגות הילד, 'כאן ועכשיו' בשהותו במעון. במצב כזה על המטפלת להבנות נרטיב שמתייחס למה שהיא רואה בפועל, ללא קשר קונקרטי לסיפור הילד ומשפחתו ולסיפור הרחב יותר של הטראומה. היא תתייחס למצבו הרגשי כרגע, לכאב שהיא משערת שחווה ולהתנהגויות שהיא מזהה. ילד שמתקשה מאוד להיות מווסת, הוא מרבה לבכות, לדוגמה: נצמד אליה ומתקשה לשחק ולתפקד באופן שגרתי. גם אם המטפלת יודעת שהרקע של הילד מורכב, אך אין לה מידע על פרטי המשפחה והמורכבות, היא תוכל להתייחס להתנהגותו כך: "אני רואה שהיום אתה מתקשה להירגע, אתה עצוב, מרבה לבכות וקשה לך לשחק עם אחרים. בזמן שאנחנו פה, נוכל להיות יחד, אני אחבק אותך כשארגיש שאתה עצוב ושקשה לך, וגם בזמנים שתסמן לי שזה מה שאתה רוצה..." לעיתים הצוות יכול להתבסס על מה שהילד סיפר למטפלת או לאיש צוות אחר במעון תוך כדי משחק (כל עוד לא מדובר בתוכן שמחייב דיווח). גם במצב כזה המטפלת תוכל להתייחס לחוויה הרגשית של הילד (פחד, אכזבה, כעס, עצב, חוסר ודאות, שמחה ועוד). חלק משמעותי . "אי אפשר למזוג מים מכוס ריקה": 8 בעבודת ההדרכה מתמקד בליווי המטפלת ובחוויה הרגשית שהיא מתמודדת עימה כאשר היא נדרשת לתווך לילד הצעיר את מה שקרה לו. ידוע לנו כי טראומה של אדם אחד עלולה TRAUMA TRIGGER לעורר טראומה אצל אדם אחר ולשמש (הדבר נכון הן בדינמיקה בין הילדים במעון והן בין המטפלות לילדים). ההדרכה מאפשרת מקום בטוח עבור המטפלת לשתף ברגשות שצפים בה בעקבות העיסוק באירוע המורכב שעבר הילד, וכן בהשלכות של העיסוק בתוכן ושל הקשר עם הילד על חייה שלה ועל תפקודה במסגרת החינוכית-טיפולית. מטרת ההדרכה היא להוות בסיס בטוח אשר במסגרתו המטפלת תרגיש מוכלת ומוחזקת ותוכל לשתף בקשיים .)Gosh-Ippen, 2019( שהיא חווה יש "תהליכים מקבילים" בין הקשר של המטפלת עם הילד ובין הקשר של המטפלת עם המדריכה. גם פה ראוי לזכור כי יש חשיבות רבה לשיח רגשי ולתיקוף רגשות; הדיבור על האירועים בהקשר שאינו מציף, מוחזק, מאפשר הכרה בשני הצדדים ומאפשר לתת קול לרגשות מודחקים, כגון פחד, אימה, אשמה, בושה, שבר באמון, וגם רגשות מעורבים (חיובי ושלילי בעת ובעונה אחת).

לסיום המאמר עסק בתהליכי ההדרכה במעונות היום ובהתמודדות של צוותים חינוכיים טיפוליים עם ילדים במצבי דחק לסוגיו. ילדים בגיל הרך שוהים שעות ארוכות במעונות היום, רבים מהם ילדים בסיכון. הסביבה המעונית נותנת לילד הזדמנות לחוות הנאה ממשחק וחקירה, הנאה מקבוצת השווים, וקשר עם דמויות מיטיבות שמאפשרות לו 'נִרמול' של רגשות, התנהגויות ותחושות. איכות הטיפול במסגרות חינוכיות לגיל הרך קשורה קשר הדוק לאיכות האינטראקציה בין המטפלת לילדים במעון ולאופן שהמטפלת מגיבה אליהם, למידת הרגישות, לזמינות שלה באופן כללי ולנוכח מצבים ספציפיים שהילדים חווים בחייהם. שיתפנו מניסיוננו בהדרכת צוותים לגיל הרך, ובהתבסס על מודלים טיפוליים שונים ועל תיאוריות התפתחות. הצענו מודל הדרכה מותאם טראומה, אשר מטרתו לחזק מטפלות וצוותים במעונות היום, ואת נטייתן של המטפלות להתערב ולהתייחס ברגישות לילדים במצבי דחק שונים. בתוך תהליכי ההדרכה שהמוקד שלהם הוא המטפלת עצמה – שלה ומתן כלים מתאימים – אפשר לחזק את well being- ה יכולותיה, את מותאמותה ורגישותה לילדים, כך שתוכל לפתח בהם ובעצמה חוסן והתמודדות. תל בסיס בטוח – התקשרות הורה ילד והתפתחות נפשית בריאה. .)2016( ' בולבי, ג אביב: עם עובד. גיל הינקות בישראל: צורכי הילדים .)2015( ' ואזן-סיקרון, ל', רותם, ר' ובן רבי, ד ירושלים: מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. וההורים, שירותים ומדיניות. חינוך לגיל הרך כמנוף לצמצום אי שוויון: מחקר, מדיניות .)2015( ' מושל, ס סקירה מוזמנת כחומר רקע לעבודת הצוות "אי שוויון וחינוך: קשרים בין ופרקטיקה. גידול באי שוויון חברתי כלכלי לבין שוויון בהזדמנויות ובהישגים בחינוך". היוזמה למחקר יישומי בחינוך. אתיקה ערכים והישרדות: תפקיד המטפלת מנקודת מבטן .)2005( ' צדוק, א עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. של מטפלות במסגרות לגיל הרך בישראל. האוניברסיטה העברית בירושלים. תל אביב: מא"ה – המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי, מסע ההדרכה. .)2014( ' צור, ח משרד הכלכלה. מנהל מחקר סטנדרטים להפעלת מסגרות חינוכיות לפעוטות. .)2009( ' רוזנטל, מ וכלכלה, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, אגף מעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך. http://www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/8F552CF8-43EA-470A-B9BD- F1B6710B9DA2/0/standarts.pdf לא נולדים אלימים: החיים הרגשיים והחברתיים .)2009( ' רוזנטל, מ', גת, ל' וצור, ח תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. של ילדים קטנים. מקורות

נקודת מפגש I 36