מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 2

צריך למצוא את הדרך להרחיב את מה שידוע לנו עד כה, לא נוכל להתעלם ממנו. הדבר מוכח במתודולוגיות מבוססות ביותר, קיים הידע שהיה לנו עד כה, והמחקר העדכני מביא לנו ידע חדש. אי לכך צריך לעבוד יותר על אינטראקציה. הדבר מצריך הבנה גלובלית ורחבה יותר. ולפתח גישה גמישה יותר". אוכלוסיית הילדים, אומרת הרשקוביץ', היא אוכלוסייה של נחקרים הנוטים לסוגסטיה או להטיות אחרות. חשוב להיות ערים לכך שבחקירה המבוגר הוא איש סמכות ביחס לילד. מעבר לסוגסטיה, יש גורמים רבים המשפיעים על החקירה עם ילדים, והם בעיקר התפתחותיים. פרופ' הרשקוביץ' מפרטת נטייה אופיינית להתנהגות של ילדים: אם הילד אינו מבין שאלה, יש לו נטייה להגיד כן. ילד שלא שמע טוב לא רוצה לאכזב, והוא עונה בלי לשאול שוב. כשיש שאלה מורכבת, נדמה לילד שמצפים שהוא יאשר. ילדים נוטים לאשר דברים מתוך נטייה לריצוי . לכן כשיש כן ולא - והטיית תגובה לרוב יגידו כן, אבל יסתרו עצמם אם נשאל אותם הפוך. שאלות של כן ולא אינן רצויות והן אף מסוכנות. נוסף על כך, מושג הזמן של ילדים שונה משל מבוגרים, לדוגמה: "קרה פעם אחת או יותר מפעם אחת?" הילד: "המון". ייתכן שכשפגש את התוקף הוא נישק אותו בהרבה מקומות בגופו, ואילו אנחנו התכוונו ל"פעם" במובן של אירועים נפרדים. אל מול הקשיים האלה העלולים לעלות בעת הניסיון להבין את אשר קרה לילד יש שתי נקודות אור. האחת קשורה בילדים עצמם. לצד היותם סוגסטיביים ולפעמים מאתגרים בחקירה, הם

צריך להיות ייצוגי ובעל יכולת רהוטה של כתיבה וניסוח. יכולת להתמודד במצבי לחץ. הוא אמור לעמוד לעִתים במשך שעות בבית משפט מול חקירה נגדית. לנתח נכון את החומר ואת המצב. במקרים בהם ילדים מעידים יש צורך באסרטיביות בבית המשפט כדי לשמור על זכויות הילדים המעידים".

התחום הוזן במודעות ציבורית ובכסף רב. במקרים של אילי הון בקליפורניה שהילדות שלהם הפכו לנשים והיו בטיפול, ובמהלך הטיפול הכריזו ש'אבא פגע מינית', נוצרו תביעות ענק של מיליארדי דולרים. בעקבות כך, הוקם גוף מחקר גדול עם משאבים . רבים ואינטרסים פוליטיים"

פרופ' אירית הרשקוביץ'

גב' רונית צור

אחת הטענות המרכזיות בהקשר זה מתמקדת בתופעה של עדויות לא מדויקות (סוגסטיביות, שתולות, "מפוברקות") או בשם המוכר יותר - "המצאת" עדויות. הניסיון להשיב על הטענה הזאת נעזר בתאוריות מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית: אלה מציעות עוד ועוד עדויות מדעיות לכך שזיכרונות טראומטיים וזיכרונות של אירועים טראומטיים אינם פחות נגישים מזיכרונות לא טראומטיים. בניגוד לכל התפיסות האחרות, יש עדויות על בהירותם של זיכרונות אלה ואף על יכולתם להיות נגישים יותר. לממצאים הללו, אומרת הרשקוביץ', "יש השלכות מדיניות, חברתיות ומדעיות נרחבות. צריך למצוא חיבור טוב יותר בין הידע הקליני ובין הגילויים האחרונים". והיא מוסיפה: "בתחילת הדרך נעשה מאבק דמים בגישה זו. ולכן כל סדק מאיים. אך הדבר הזה קיים.

מאפיינים אלה הם רק תנאי בסיסי לבחירתו של העובד הסוציאלי המתאים להתחיל הכשרה בחקירות ילדים. מעבר להכשרה בעבודה סוציאלית, המתעתדים להיות חוקרי ילדים עוברים הכשרה ייחודית שבה הם לומדים את התורה המעשית של חקירות ילדים ורוכשים ידע מקיף בתחומים רבים: רפואי, משפטי ופלילי, וכן ידע בתחום התפתחות הילד: התפתחות קוגניטיבית, רגשית ומינית ומיומנויות ריאיון מותאמות לשלב ההתפתחותי. התחום של חקירות ילדים בארץ, על פיתוחו והמחקר שלו, הוא מהמתקדמים והמובילים בעולם. פרופ' אירית הרשקוביץ', מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ומהחוקרות הבכירות בתחום "תחום חקירות ילדים, אומרת: חקירות הילדים קיבל תנופה אדירה, סביב מבוגרים שנזכרו במקרי פגיעה בילדות, במיוחד בארצות הברית.

נקודת מפגש 13