מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 2

הליכים שאורכים בדרך כלל זמן רב. נבנו קורסים אינטנסיביים וקוצרה תקופת ההכשרה - בתקווה ששינויים אלה ותוספת כוח אדם יסייעו לקצר את זמני ההמתנה. התוספת הברוכה הזאת מקדמת את יכולתם של החוקרים לעזור לילדים, אך מה קורה להם בלחץ העבודה האינטנסיבית? לפעמים, במקרים של פגיעה, ייתכן שהחוקר הוא היחיד שישמע את תיאור המקרים הקשים של סיפורי ההתעללות והפגיעה, ואם לא די בכך - מפגשי החקירה מתקיימים בתכיפות רבה ביותר ובאינטנסיביות 23-25( התובעת תעצומות נפש חקירות בחודש!). החוקרים רואים את הילד, נחשפים לטראומה, ואז ממשיכים לטראומה של ילד אחר! כדי להיות מסוגל לעשות זאת בכל יום, חוקר הילדים חייב להיות בעל חוסן פנימי ונפשי. מעבר ל"דרישת התפקיד" הזאת, יש התייחסות לנושא החוסן הרגשי של החוקרים, כפי שמספרת רונית צור: "הצבנו לנו מטרה לסייע לחוקרים להתמודד עם הקשיים הכרוכים בביצוע התפקיד, להגן מפני שחיקה וטראומטיזציה משנית. כיום לראשונה ישנו מערך מובנה של 'תחזוק' ואחזקה של החוקרים. בנינו תכנית ייעודית לכך. התכנית מופעלת לאורך השנה באופן קבוע בקבוצות במחוזות לכל החוקרים, וקבוצה למדריכים עצמם". חוקרי הילדים מנסים להתמודד עם הקשיים הרבים הכרוכים בעבודתם, עבודה שאינה מתגמלת דייה מבחינת תנאיה, אך הם מוּנעים בתחושת שליחות עמוקה שמלווה אותם. ההרגשה היא שהם נכנסים לשלב קריטי אצל הילדים הנחקרים, יוצרים

משימת החקירה: פיתוח כלים והכשרה, פיתוח הכלי: NICHD protocol

(NICHD: Institude of Child Health and Human Development the National Institute of Health (NIH), Bethesda, Maryland) "פרוטוקול החקירה": זה הכלי המרכזי שפותח בהנהגתה של פרופ' , לאחר כמה ניסיונות מתסכלים NICHD הרשקוביץ' וחוקרים בכירים מה- של קבוצת מומחים באנגליה ובארצות הברית. הכלי היה מבוסס מבחינה קונספטואלית, אך עדיין לא די מפותח מבחינת תרגומו לעבודה בשדה. , לאחר חזרתה של פרופ' הרשקוביץ' לארץ, היא התחילה לעבוד 1995- ב על אינטגרציה של כל גופי הידע לפרוטוקול: דלייה מהזיכרון, התפתחות מילולית, נרטיבית, זיכרון קומוניקטיבי, התפתחות רגשית ובין-אישית. לאחר העיבוד הזה הופץ הפרוטוקול למדינות רבות. כיום הוא כלי חובה בחקירות ילדים בארץ, ואין חקירה שתתבצע בלעדיו. בשימוש בפרוטוקול לומדים שצריך לתכנן את אופי השאלה, את הרצף, הסגנון הלינגוויסטי, התחבירי. צריך לדעת לשאול שאלה לא ארוכה מדי, לא קצרה מדי, וכל זאת - כש"יורים" שאלה אחרי שאלה. השימוש בפרוטוקול מצריך אינטגרציה של כל מה שנלמד. ככל שמכירים טוב יותר את העבודה איתו, יודעים מה לשאול בכל שלב, איך לבנות את החקירה ואיך ליצור אינטגרציה של כל הממצאים. יש צורך לשאול שאלות קצרות, מתוך שימת לב להדגשים הקטנים, להתבסס על עקרונות היסוד - איך ילדים מפתחים שפה סוגסטיבית ועוד. צריך כמובן להיות מודעים לרגישויות ולהתאמות תרבותיות ואינדיווידואליות, כגון סגנונם השונה של ילדים: יש מופנמים, יש נמנעים, יש מילוליים ופחות מילוליים.

בעבודתו הקשה והמורכבת של חוקר הילדים. ההישג המקצועי של חוקרי הילדים מקביל במידת מה לפיתרון הקתרטי של התעלומות בספרות הבלשית הקלאסית, אך בעוד שם הפיתרון מוביל לאנחת רווחה, במציאות שחוקרי הילדים פועלים בה הפיתרון של חקירה אחת הוא רק תחנה בדרך אל המציאות הכואבת הבאה שהם צריכים לפגוש.

קשר ומצליחים לקבל מהם מידע שיכול לעצור את תהליך הפגיעה. זו פונקציה מיוחדת וחשובה ויש בה סיפוק רב ותגמול למאמצי החוקרים. הייחוד של התפקיד בעשיית עבודה מקצועית מדויקת; כל הידע הרב מתנקז לעבודה עם הילד, ובבית המשפט מצליח החוקר בהתמודדותו המקצועית ומסייע בעשיית צדק בהליך הפלילי. אין ספק - זה הישג מקצועי חשוב ואחד השיאים

נקודת מפגש 15