מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 2

למאבקים בעלי אופי אלים ופוגעני, על שירותי הרווחה להיערך ולהתאים את עצמם למציאות החדשה, ולהציע מענים מתקדמים ומשוכללים כדי לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בילדים. המפגש של אנשי טיפול המטפלים בילדים נפגעי עבירה עם מערכת המשפט איש טיפול המטפל בילד נפגע התעללות - פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי - לעִתים פוגש לא רק את הילד ומשפחתו אלא גם את מערכת המשפט. הילד נפגע העבירה עובר בהליך המשפטי ראיונות ותהליכים שעלולים להוסיף על הטראומה של הפגיעה. איש הטיפול מוצא את עצמו, במישרין או בעקיפין, שותף לתהליכים אלה ומתלבט בשאלה מהי בעצם טובת הילד ואם ההליך המשפטי מיטיב עִמו או פוגע בו עוד יותר. איש הטיפול לעִתים מוצא גם את עצמו "נגרר" לתוך הליך משפטי המשתמש בשפה שונה מזו הטיפולית. להלן מספר דילמות המתעוררות בהליך המשפטי ומשפיעות הן על הילד נפגע העבירה ומשפחתו והן על מי שמטפל בו:

והוא גורם קושי רב לאנשי טיפול ולמטופליהם. עובדים בשירות הציבורי המקלידים את רישומיהם במחשב אינם אמורים לכלול בהם את התרשמותם הפרטית. על אנשי טיפול להביא בחשבון את האפשרות שיידרשו למסור את רישומיהם, ולחשוב כיצד להתמודד עם בקשות האלה. ילדים נפגעי עבירה שתוקפיהם הורשעו בהליך הפלילי לעִתים פונים להליך האזרחי בדרישת פיצויים על הנזק שנגרם להם. הפיצויים מאפשרים להם לקבל את הטיפול הדרוש ולפצות על הפגיעה בבריאות או בתפקוד. במקרה שהפוגע הוא בן משפחה, קביעת פיצוי גבוה עלולה לגרום להרס כלכלי של בני משפחה אחרים (למשל, דודה שקרובה אל הילד תיאלץ לעזוב את ביתה בגלל סכום הפיצוי שנקבע בעקבות הפגיעה של בעלה בילד). אלה אחדות מהדילמות שאיש הטיפול חשוף להן בעת טיפולו בילד. נראה כי עליו לראות לנגד עיניו גם את העולם המשפטי הסבוך של המטופל שלו כדי להבין היטב את מציאות חייו. האם דרישת פיצוי כספי גדול בהליך ק האזרחי תמיד עוזרת לילד?

האם כדאי שהילד יעיד במשפט? ק לחוקר הילדים מנדט בלעדי להתיר או 14 לאסור עדות של ילד מתחת לגיל בבית המשפט. חוקר הילדים, בבואו לגבש את החלטתו אם להתיר או לאסור עדות ילד בבית המשפט, צריך לשקול מכלול של נתונים ולהעריך את כוחותיו של הילד וסביבתו. רוב המקרים שבהם חוקר הילדים אוסר על מתן עדות של הילד נסגרים בפרקליטות מחוסר ראיות, שכן הפשעים נגד ילדים מתרחשים לרוב בלי עדים ובלי הוכחות. כלומר, אם אוסרים על עדותו של ילד, יש סיכוי גבוה יותר שהפוגע בו לא ייענש. העיקרון של "משפטנות טיפולית" הוא שהתמודדות עם מערכת המשפט עשויה להוות חוויית העצמה עבור הילד. עם זאת, החוויה של מתן עדות ועמידה מול שופטים וסנגורים ומול הפוגע עצמו עלולה לגרום טראומטיזציה נוספת. האם סודיות וחיסיון אכן מתקיימים ק בחדר הטיפול? בית המשפט רשאי לדרוש חומרים כתובים של איש הטיפול על הילד, אפילו את רישומיו הפרטיים. מנדט זה פוגע בעיקרון של סודיות בטיפול

נקודת מפגש 29