מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 20 - ספטמבר 2020

ורד וינדמן ומיכל גולד

השתתפות בדיוני בית משפט בעניינם. ואולם לילדים ובני נוער רבים אין אמצעים לקשר מקוון, חֶסֶר הפוגע בהם בתחומים אלה. שולחן המשנה הציף את הצרכים גם בהקשר הזה, וסייע במיפוי הן של הילדים ובני הנוער שנדרש עבורם מענה והן של יוזמות שונות בנושא.

צעד רלוונטי וחיוני. זאת, לא רק בתקופת משבר בריאותי, אלא גם בעיתות מלחמה ואף בתקופת חודשי הקיץ, כאשר ילדים ובני נוער אינם לומדים בבית הספר. לאורך תקופת משבר הקורונה, ועם ההוראה על הטלת סגר, נולדו יוזמות שמטרתן לאפשר לילדים ובני נוער ערוצי פנייה לסיוע במצבי סיכון או מצוקה. קמפיין דיגיטלי של המועצה לשלום הילד עלה בפלטפורמות דיגיטליות שילדים ובני נוער מכירים, והזמין אותם לפנות למרכז הפניות והסיוע במועצה. בהמשך עלה בפלטפורמות שונות גם קמפיין של מוקד המידע והסיוע במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – , שפנה לכלל האוכלוסייה, ובד בבד הוציא משרד החינוך 118 תדריך מיוחד לצוותי ההוראה כדי להעלות מודעות בנוגע לסימני זיהוי סיכון ומצוקה בכלל, ובנוגע לתקופת הקורונה וניהול הקשר המקוון בפרט. הניסיון הקולקטיבי בהקשר זה לימד כי בשעת סגר, או בנסיבות אחרות שהילדים אינם נמצאים במסגרות החינוכיות, קשר בין העובדות והעובדים של המערכות חיוני שיישמר הרלוונטיות ובין הילדים ובני משפחותיהם, גם האוניברסליות אם מרחוק ובאופן מקוון. המעבר לקשר מקוון דורש פיתוח פרוטוקולים מקצועיים וגיבוש כללי אתיקה המתאימים לגורם המקצועי שמנהל את הקשר, לגיל הילד ולרמת הסיכון, אם ידוע על סיכון כאמור. על קשר זה להיות יזום, והוא רלוונטי לילדים שידוע למערכות האוניברסליות שהם בסיכון או במצוקה, ורלוונטי לא פחות לקבוצה הכללית של הילדים, מתוך הנחה שקשר יזום כזה עשוי לעודד פנייה לעזרה. ערוצי פנייה דיגיטליים ואחרים כמהלך משלים, חיוני להבטיח קווי סיוע של ארגוני חברה פתוחים לילדים וידועים להם: אזרחית כדוגמת המועצה לשלום הילד ושל המדינה (משרד החינוך ומשרד הרווחה), שנשענים על קמפיינים מתמשכים, יכולים לעודד פנייה לעזרה של ילדים ובני נוער, בין שנפגעו בעצמם ובין שמבקשים לסייע לחבריהם, שכן לעיתים קרובות החברים הם הראשונים שיודעים על מצבי מצוקה של חבריהם. מובן שפעילות דיגיטלית אינה מתאימה לכלל והתאמות נדרשות להיעשות בהתאמה אוכלוסיית הילדים, שאינה לגיל הילדים ולהשתייכותם לקבוצת אוכלוסייה משתמשת באינטרנט או בטלפונים חכמים, למשל. כל תהליך שיתוף ילדים ובני פיתוח כזה ראוי וחשוב שייעשה מתוך , כפי שהמועצה לשלום הילד אכן החלה לעשות. נוער כך גם בהקשר של טיפול בילדים ובני נוער בסיכון והסיוע על להם. ככל שהקשר עימם עובר לקשר מקוון, חיוני להתגבר , ובכלל זה פערים חברתיים-כלכליים בכל הקשור לדיגיטציה הבטחת אמצעים לטיפול מקוון שוויוני ורחב, פיתוח תשתיות

ד. דיון . שותפות בין-מגזרית כמנוע לפעילות אפקטיבית בעיתות 1 ד חירום השותפות הבין-מגזרית, הכוללת מנכ"לים של ארגוני חברה אזרחית לצד נציגים בכירים ממשרדי ממשלה רבים, שימשה פלטפורמה יעילה ואפקטיבית לריכוז מגוון זוויות ראייה, הן מהשטח והן מהמטה, ועל כן גם אִפשרה להציף יריעה רחבה של צרכים בפרק זמן קצר יחסית, כפי שנחוץ בעת משבר, לקיים חשיבה משותפת ומהירה בדבר הפתרונות, ולתרגם את ההמלצות וההצעות כמעט מייד לכדי פעולה. העובדה שהישיבות התקיימו באופן מקוון תרמה אף היא לריכוז מספר בכל דיון) בפרק זמן קצר, מתוך התגברות 50- רב של אנשים (כ על אתגרי השגרה בקיום ישיבות רבות משתתפים, כגון מציאת מקום מתאים, מרחקים גאוגרפיים בין המשתתפים, ואתגרים הקשורים לניהול דיון מסודר ופורה בפורום כה נרחב. תחושת החירום הכללית תרמה אף היא לזמינות, לנכונות להירתם בהתראה קצרה ולמיקוד העשייה. דיוני השולחן אפשרו חיבור בין התקנות, ההנחיות וההוראות שהוצאו ובין התרגום של אלו בשטח, והראייה הרחבה סייעה לזהות אתגרים ודפוסים שחוזרים על עצמם כתופעה רחבה ולא נקודתית. מעל כל אלה התאפיינה העבודה הבין-מגזרית בשימת הילד במרכז. . החירום כמקדם פיתוח מענים לילדים ובני נוער בסיכון 2 ד לעת שגרה ולעת משבר עתידי אפשרי אחד מאתגרי התקופה המשמעותיים ביותר הוא צמצום היכולת לאתר ולזהות ילדים ובני נוער בסיכון, לרבות סיכון בביתם שלהם, במצב של חירום או סגר. המגבלות שהוטלו, והיעדר מסגרות חינוכיות ועין מבוגרת מחוץ למשפחה, העלו חשש כבד באשר ליכולת לזהות מצבים אלה. נוסף על כך, סגירתן של מסגרות החינוך צמצמה גם את היכולת לחקירת ילדים במסגרות אלה, כאשר נדרשת חקירה בלא ידיעת הוריהם. ברור אפוא שפיתוח מענים לאיתור וזיהוי ילדים ובני נוער בסיכון – בהיעדר מערכות אוניברסליות פעילות – הוא

נקודת מפגש I 20