מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 20 - ספטמבר 2020

שלי סלומון אברמסון וליאת ספיר

בנם, הוריה של רבקה הצליחו בעזרת ההתערבות במרכז להיות נגישים לבִתם ולצרכיה, להפגין כלפיה חום, רוך ואהבה, ובכך נתנו תוקף לפגיעה וסייעו לה בהתמודדות מיטבית עם החשיפה שלה ועם הזעזוע שיצרה בתא המשפחתי. אנו סבורים כי נקודת פתיחה זו חשובה גם להמשך ההתמודדות עם השלכות עתידיות של הפגיעה ועם יכולת המשפחה להשתקם. נציין כי עם גיוס ההורים לתהליך, תהליכי החקירה הנוספים שנדרשו עם הבן הפוגע, ובהם גם בניית תוכנית מוגנות למניעת הישנותה של הפגיעה, לוו בשיתוף פעולה של המשפחה ואפשרו להתחיל בתהליך משמעותי של שיקום וטיפול. ממקרי 70%- לנוכח הנתונים הידועים לנו, שלפיהם כ הפגיעות המיניות המטופלים במרכזי הגנה מקורם בפוגע מהמקרים הפוגע הוא מתוך 30%- מחוץ למשפחה ורק בכ המשפחה, כדוגמת סב, אב, דוד, אח וכדומה, הרי ששינוי זה משמעותי גם לימי שגרה. המרחק מהפוגע נשמר בשל הריחוק החברתי שנכפה מיכל הגיעה למרכז ההגנה לאחר שחשפה כי נפגעה מינית באופן מתמשך על ידי סבהּ. חשיפת הפגיעה אירעה דווקא בזמן הקורונה, כאשר היה צורך לשמור על ריחוק חברתי, מה שאולי אִפשר מרחק בטוח מהפוגע והפסקה – ולוּ זמנית – של הפגיעה. האֵם, שנחשפה לפגיעה שבתה עברה, פנתה למשטרה, ומיד עם פנייתה הופנתה למרכז ההגנה. בתחילה האם באה לבדה להגיש את התלונה ולשוחח עם העו"ס במסגרת המרכז – כדי לאפשר לה לשתף בדברים ולסייע לה בוויסות ובתמיכה, וכך כאשר תבוא עם בִּתה תוכל להיות לה משענת ומקור תמיכה משמעותי. למחרת הגיעה האם עם בִּתה וניכר היה כי היא אסופה יותר, למרות הטלטלה הפנימית שחוותה, ונראה כי הצליחה להיות פנויה לבִתה ולהיות לה משענת בחשיפת הפגיעה. כדי למזער את ההשפעות של הפגיעה ולהבטיח רצף טיפולי, זיהינו – עם האם יחד – כי המחנכת של הקטינה היא מקור תמיכה חשוב לילדה, והאם שיתפה אותה בפגיעה ובתהליך המתקיים במרכז ההגנה. לאחר מכן, בעזרת תשתית קיימת של שיתופי פעולה בשגרה, ובתיאום עם השפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) ומנהלת מרכז הטיפול האזורי בפגיעות מיניות, בנינו מענה מותאם אשר יספק הדרכה למורה כדי שהיא תמשיך לשמש לילדה ולאם משאב התמודדות מיטבי – עד לחזרה לשגרה ולהתחלת טיפול.

נפגעים והוריהם בהיעדר גורמי תמיכה להלן תיאור מקרה שהתרחש בזמן הקורונה והוא מדגים עקרונות אלה: משפחה חרדית ובה זוג הורים וחמישה ילדים הגיעה למרכז סיפרה לאחותה הגדולה כי 10- הגנה לאחר שרבקה בת ה פגע בה – פגיעות הכוללות אינוס ומעשי סדום. 14- אחיה בן ה ההורים הגיעו עם בִּתם למרכז ההגנה, בהפניית המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, לצורך חקירת הילדים. בתחילת ההתערבות קיבלו ההורים הסבר על מהות התהליך, והתאפשר להם להעלות את חששותיהם ותחושותיהם הקשות סביב הפגיעה והאמביוולנטיות הנגזרת ממורכבת הפגיעה בין אחים – מתוך ההבנה שגם חברי התא המשפחתי, לרבות ההורים, מושפעים באופן דרמטי מהפגיעה בילד. ההתערבות הראשונית במרכז ההגנה מכוונת גם להורים, ומטרתה לאפשר עיבוד ראשוני של חוויית הפגיעה, ויסות הרגשות העזים העולים מהפגיעה, מתן תמיכה, וגם העצמת ההורה כדי שיוכל לשמש מקור תמיכה משמעותי לילדו. ההתערבות במרכזי ההגנה מושתתת על עקרונות של העצמה ועל אפשרות ליצירה מחודשת של קשרים אשר נפגעו במהלך הפגיעה. היא באה לידי ביטוי ביחסים המעניקים כבוד, מידע, קשר ותקווה, המסייעים לבסס חוויה של ביטחון ואמון ומהווים בסיס חיוני להתמודדות מיטבית עם השלכות הפגיעה. , כאשר יש חשד לפגיעה בתוך המשפחה, לעיתים בימי שגרה קרובות עולה חשש שהבאת הילד עם הוריו למסירת עדות על בן משפחה קרוב עלולה להוביל ל"זיהום החקירה" בשל ניגוד עניינים, קונפליקט סביב חשיפת הפגיעה ועוד. כדי למזער אפשרות לזיהום של החקירה על ידי ההורה, בשלב הראשוני מתנהלת חקירה במסגרת בית הספר, ללא ידיעת ההורים , כאשר בתי ספר נסגרו במהלך משבר הקורונה ומעורבותם. ונחשפו פגיעות על ידי בני משפחה, לא הייתה חלופה לקיום חקירות במסגרת ללא ידיעת הורים. מעורבות ההורים ברוב המקרים היוותה אתגר, אך היא טמנה בחובה גם הזדמנות נוכחנו לדעת לגיוסם למעורבות משמעותית למען הילד הנפגע. כי במרבית המקרים ההכרח לשתף את ההורים בתהליכי החקירה והטיפול הוביל להתערבויות מיטביות שתועלתן לילד ולטיפול בו עלתה על הנזק שבזיהום החקירה. למרות הקושי להחזיק את מורכבות הפגיעה שהתבצעה בידי ההכרח בשיתוף ההורים הוביל להתערבויות מיטביות

נקודת מפגש I 70