מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 21 - מרץ 2021

מניעת פגיעות מיניות בקרב מתבגרים ומתבגרות וקידום מיניות בריאה

) ביצעו מטא-אנליזה על התערבויות בבתי ספר, et al., 2017 שמטרתן הייתה למנוע או להפחית אלימות בין בני זוג, ובכלל מחקרים והראה כי אין 23 זה אלימות מינית. המחקר בדק השפעה משמעותית לתוכניות הללו. לצד זאת יש כמובן גם תוכניות אפקטיביות, ועל כך ארחיב בהמשך. הממצאים הללו מלמדים כי יש לבחור בקפידה את אותן תוכניות שהבסיס התאורטי והאמפירי שלהן איתן. אם כך, נשאלת השאלה מה אפשר לעשות? בסקירה שכתבתי מפורטים חמישה עקרונות מבוססי מחקר שנמצאו קשורים למידת האפקטיביות של תוכניות המניעה. עקרונות אלו יפורטו להלן. חמשת העקרונות לאפקטיביות של תוכניות מניעה . בואו נפסיק להפריד בין קידום בריאות מינית ובין מניעת 1 פגיעה מינית במשך שנים נראה שנעשתה בספרות ומחוצה לה הפרדה בין תוכניות לחינוך מיני ובין תוכניות למניעת פגיעה מינית. זו הפרדה בעייתית. למעשה, שני הנושאים קשורים זה בזה קשר הדוק. למשל, במדריך עדכני שהוצא בארצות הברית על ידי ) נכתב כי קידום בריאות CDC( המרכז הארצי למניעת מחלות מינית (חינוך למיניות בריאה) הוא אחת האסטרטגיות למניעת ). נראה כי ההתייחסות לשתי Basile et al., 2016( פגיעה מינית המטרות יחדיו, הן בספרות והן בפרקטיקה, היא ההתייחסות הנדרשת. ההגדרה העדכנית של מיניות בריאה יכולה אף היא להדגים טענה זו: מיניות המבוססת על גישה חיובית, הוגנת ומכבדת למערכות יחסים ולרבייה, כזו שהיא חופשית מכפייה, מפחד, ). ההגדרה CDC, 2012( מאפליה, מסטיגמה, מבושה ומאלימות עצמה מסייעת להדגיש את הצורך לאמץ שתי פרספקטיבות עיקריות: האחת נוגעת לשאלה כיצד אפשר לקדם גישה חיובית, הוגנת ומכבדת למיניות (קרי – קידום בריאות מינית); השנייה נוגעת לשאלה כיצד אפשר להפחית היבטים של כפייה ושל אלימות בהקשר של מיניות. . בואו נדבר מיניות חיובית! 2

ילדים תכנים של מניעה בהקשר של פגיעות מיניות. החוק ממדינות ארצות הברית, וסיפורה של ארין 37- עבר עד היום ב אכן מעורר השראה ותקווה. מהיכרותי עם השדה החברתי חשוב להבהיר בעיה נוספת, והיא מועילוּת המניעה. קל למי שבא עם כוונות טובות לפעול בשדה בהקשר של מניעה. לדוגמה, קל (יחסית) להקים עמותה, קל (יחסית) לבנות מערך שיעור, קל (יחסית) למצוא מקומות שבהם אפשר להעביר אותו לילדים ולבני נוער. אך האם המאמצים הללו, אף שהם נובעים מכוונות טובות, אכן משיגים את התוצאה הרצויה? במדינת ישראל התשובה היא שכמעט אי אפשר לדעת. הסיבה לכך היא שאיננו מבצעים די מחקרי הערכה בשדה החברתי והחינוכי. בחינת האפקטיביות של ההתערבויות שלנו עדיין איננה חלק מהתרבות הארגונית ברבים מהשירותים החברתיים והחינוכיים, והתערבויות בתחום המניעה – עוד פחות. לעומת זאת, במדינות אחרות כבר נצבר לא מעט ידע, ואולי נוכל ללמוד מהן. במסגרת סקירת ספרות שכתבתי עבור משרד העבודה יצאתי לבדוק מה כבר ידוע 5 הרווחה והשירותים החברתיים בעולם על מניעה אפקטיבית של פגיעה מינית בקרב מתבגרים ומתבגרות, צעירים וצעירות. במאמר זה אבקש לשתף את הקוראים בעיקרי הממצאים (ראו קישור ישיר בהערה מטה). ממצאי סקירת הספרות מסקירת הספרות העולמית עלו כמה ממצאים עגומים. אחד מהם הוא שגם היום מושקעים ברחבי העולם כספים בהיקף אדיר בתוכניות שחלקן לא רק שאינן מועילות אלא Fellmeth et( הן אף מזיקות. לדוגמה, פלמת' ועמיתותיה ) ביצעו מטא-אנליזה כדי לבחון את האפקטיביות al., 2013 של התערבויות פסיכו-חינוכיות למניעת אלימות זוגית בקרב מתבגרים ומתבגרות, צעירים וצעירות (ובכלל זה אלימות מחקרים שהשתתפו 38 מינית). במסגרת מחקר-העל נסקרו נבדקים. מסקנותיהן היו שלא נמצאה עדות 15,703 בהם למועילות של ההתערבויות בשינוי עמדות, בהתנהגויות De La Rue( ובתקריות אלימות. גם דה לה רו ועמיתותיה

). למרות שלושה תארים בעבודה סוציאלית שהשלמתי במוסד אקדמי מצוין, כמעט McCave & Rishel, 2011 אינני היחידה שטוענת זאת (למשל 4 שלא נחשפתי לקורסים שעסקו ישירות בנושא המניעה – בתאוריה או בפרקטיקה. את המונחים מניעה ראשונית, שניונית ושלישונית הכרתי רק מחוץ לאקדמיה, לאחר שהשלמתי את תואריי, אף שאני סבורה שערכי העבודה הסוציאלית ורוח המקצוע מתקשרים ישירות למניעת בעיות חברתיות ולא רק לצמצומן או להקלת הסבל שנגרם בשל בעיות אלה. https://bit.ly/2Wq7KPn 5

I נקודת מפגש 17