מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 21 - מרץ 2021

התערבות בריפוי בעיסוק בילדים ובמתבגרים במצוקה

מסכם כי הקהילה המקצועית, על כל גווניה, חייבת לפתח, לחקור ולספק שיטות איתור, טיפול והתערבות מוקדמת בקרב ילדים נפגעי התעללות והזנחה – כדי למנוע, או להפחית ככל האפשר, את השפעת הלחץ המזיק להתפתחות המוח .)2020 , בילדות (ברגר

כדמות מיטיבה ומסייעת. במהלך הטיפול עלו אצלו שאלות רבות בניסיון להבין ולהפחית חרדה, ובהדרגה הוא החל להרגיש בטוח יותר במפגשים והיה אפשר להתחיל לעבוד על מטרות הטיפול. המטרות התפקודיות שתורגלו הן קידום ההתארגנות במרחב דרך תכנון פעילויות כגון בישול וכתיבה, דרך כתיבת חוויות אישיות וכתיבת פעילות לכיתה שי' העביר בסיוע המחנכת. המשימות הותאמו לטווחי הקשב שלו כדי לאפשר לו חוויית הצלחה ותחושת מסוגלות. ההורים עודכנו וכן מחנכת הכיתה והמדריכים במשפחתון. ריפוי בעיסוק כמענה לאוכלוסיית ילדים ונוער במצבי מצוקה הפילוסופיה של ריפוי בעיסוק מבוססת על ההשקפה שרוח האדם משתקפת בכלל עיסוקיו. לכן העיסוקים משמשים כלי להבנת האדם ולהעצמתו, שכן אישיותם וחייהם של בני ). מדובר AOTA, 2014( האדם מתעצבים דרך מה שהם עושים בדיאלוג בין האדם לסביבה ובין האדם לעצמו, איזון עדין בין הצרכים, הפוטנציאל ורוח האדם. כאשר אדם משתתף בשגרת יומיום הכוללת עבודה, טיפול עצמי, פנאי מעבודה והשתתפות חברתית, הוא מעצב את תבנית נוף חייו וקובע מי הוא ולאן ). המודל התאורטי Kielhofner, 2008( הוא חותר להגיע ) שעליו מתבססת Model of Human Occupation) MOHO עבודתנו המקצועית במסגרות החינוכיות והטיפוליות שם דגש על שליטה של האדם על חייו, שאם היא קיימת האדם יכול להבין את הפוטנציאל הטמון בו ולהתחבר אליו, להגביר את איכות חייו ולייצר משאבים פנימיים מתוך השגרות וההרגלים המרכיבים את חייו. מטרת ההתערבות בריפוי בעיסוק – לשמש זרז של תהליכי שינוי ושיקום מתוך עבודה עם הפוטנציאל העיסוקי הייחודי הקיים בכל אדם. כך במהלך ההתערבות המוצגת נבחרה פעילות משמעותית לנ' ולי', כגון הכנת מאכל לטעמם, הכנת משחק לחברי הכיתה, כתיבה על חוויה ושיתוף המחנכת. פעילויות אלה תרמו לתחושת המסוגלות שלהם להשתתף, ובאמצעותן היה אפשר לגעת במיומנות שהתקשו בה ולתרגל אותה, כגון ויסות קצב אכילה או ארגון המרחב, התארגנות לכתיבה ויצירת קשרים חברתיים. שני מונחים מעולם המושגים המקצועי של הריפוי בעיסוק עוסקים בהשפעת הדיכוי על ההשתתפות ועל חיי האדם: "אי ) ו"הדרה עיסוקית" Occupational Injustice( " צדק עיסוקי ). אי צדק עיסוקי מגדיר מצב Occupational Apartheid( שבו ההשתתפות בעיסוק משמעותי מוגבלת, אסורה, נשללת, אינה מפותחת, מנוצלת או מדוכאת בכל דרך אחרת ). הדרה עיסוקית היא מונח Townsend & Wilcock, 2004( המגדיר סוג של דיכוי היוצר חוסר שוויון בהזדמנויות לבחירה,

תיאורי מקרה מהלך ההתערבות

, נערה נבונה וסקרנית, הגיעה השנה לפנימייה 14 . נ' בת ה- 1 על רקע החמרה בהתקפי חרדה, אמירות אובדניות ופציעה עצמית. בעבר שהו נ' ואימהּ במרכז לנשים מוכות בעקבות אלימות של האב, ונ' הייתה עדה לאיומי התאבדות מצידו. נ' באה לבית הספר בשיער פרוע, ריח גוף לא נעים, סימני גירוד ופצעים על הידיים, וכמעט שאינה יוצרת קשר עין. במהלך ההשתלבות בכיתה נצפו התנהגויות מסתגרות ומודעות נמוכה לשמירה על הרגלי היגיינה בסיסיים. משיחה עם המדריכה במשפחתון עולים קשיים הקשורים בצורת אכילה – בפה פתוח במהירות, ובשמירה על ארגון וסדר. הדבר יוצר דחייה חברתית ומקשה עליה להשתלב בכיתה ובמשפחתון. נ' הופנתה לריפוי בעיסוק לצורך קידום עצמאותה בתפקודי היומיום, בדגש על היגיינה אישית בכלל ובתקופת הווסת בפרט, וכן לתרגול קצב אכילה מותאם במהלך הארוחה, מתוך שמירה על ניקיון המרחב האישי. לאורך המפגשים עם נ' תורגלו מטרות תפקודיות, כגון שימוש יומיומי בסבון ובקרם פנים, הכנת מאכל ותרגול אכילתו בקצב מתאים, וכן הקפדה על ניקיון המרחב האישי ותכנון אסטרטגיות לשמירת ניקיון הידיים והגוף במהלך תקופת הווסת. בד בבד התקיימו שיחות עם המדריכים במשפחתון ועם המחנכת, כדי שיהיה המשך לתרגול גם מחוץ לחדר הטיפול. , שנה שנייה בפנימייה, הופנה על רקע קשיי קשב, 8.5 . י', בן 2 רמת חרדה גבוהה, אלימות, שיפוט חברתי לא תקין והפרעות ויסות. המסגרת הביתית כאוטית, יש אלימות של י' כלפי אחיותיו ומדווח על קונפליקטים רבים בין ההורים. י' מתקשה ליצור ולגבש זהות עצמאית ונפרדת, התנהלותו נשענת על המבוגר שבסביבתו, חוויות של חוסר הצלחה מאיימות מציפות אותו ומקשות עליו להסתייע בגורמים חיצוניים באופן שיאפשר המשך למידה והתפתחות. י' הופנה לריפוי בעיסוק עקב קשיי התארגנות וויסות בכיתה, קשיים בכתיבה ובהתמודדות עם מטלות לימודיות. י' מטופל זו השנה השנייה. בשנה הראשונה התקשה לעזוב את הכיתה ולהגיע לטיפול, לקבל את הסטינג ולתת אמון במרפאה בעיסוק

I נקודת מפגש 61