מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 21 - מרץ 2021

מרב פורת ותמר גרוספלד

Pollard( לחשיפה ולהתנסות בעיסוקים משמעותיים לאדם .)et al., 2008 עם הקבוצות הנתונות בסיכון לחוות אי צדק עיסוקי והדרה Kronenberg( עיסוקית נמנים ילדים ובני נוער במצבי מצוקה ). אוכלוסיית התלמידים כגון נ' ו-י' שאנו פוגשות et al., 2005 במהלך העבודה בבית הספר חוותה, ועדיין חווה, אי צדק עיסוקי והדרה עיסוקית עקב סביבה מזניחה, מונעת ופוגענית, מעמד חברתי-כלכלי נמוך וגורמים חברתיים ותרבותיים. לריפוי בעיסוק יכולת ייחודית לקדם ילדים ובני נוער בסיכון בעצם השימוש בכלי הטיפולי המשקם של איתור וחשיפה ). על כן Sakellariou & Algado, 2006( לעיסוק משמעותי ההתערבות בריפוי בעיסוק במסגרת החינוכית מתמקדת בליווי התלמיד במציאת עיסוקים שיהיו משמעותיים לו וחשיפה לעיסוקים בסיסיים שאינם מוכרים לו, ומאפשרת לו בכך להתקדם במידת עצמאותו בחיי היומיום. התהליך הטיפולי תורם לחוויית שליטה פנימית ולהעצמת הדימוי העצמי של התלמידים לאחר שנים של חוסר חשיפה; התהליך מחבר אותם לרוח הפנימית ולפוטנציאל שלהם, ובכך מקדם את עצמאותם בתפקודים המשמעותיים להם, ובהתאמה – שלהם, ופועל לקידום הצדק Well-being- גם את תחושת ה העיסוקי שנשלל מהם. . נ' באה בשמחה ומשתפת פעולה לאורך המפגשים. היא 1 מראה שיפור ניכר במטרות הטיפול. היא מקפידה על סיבון הפנים מדי יום ויש שיפור בקצב אכילתה ובארגון ארון הבגדים שלה. בד בבד נראה שהיא מתחילה ליצור קשרים חברתיים עם נערות בנות גילה. הנגיעה בתפקודים אינטימיים, כגון שימוש בתחבושות במהלך הווסת, מייצרת מרחב בטוח עבור נ' להעמקת הקשר הטיפולי בינינו. נ' מצליחה לשתף אותי בקשיים החברתיים שהיא חווה בהשתלבותה בפנימייה ובבית הספר ובמערכת היחסים שלה עם ההורים. נראה שנ' הייתה רוצה להשתלב חברתית, אך הדימוי החברתי שלה בעיני עצמה הוא כזה שהיא חווה קשיים בלתי ניתנים לפתרון ("חברים זה לא היה אף פעם הצד החזק שלי"). אני משקפת לנ' את הקשר האפשרי בין הקושי החברתי לצורך שלה לא לשמור על היגיינה ולדחות חברתית את סביבתה כפי שהיא רגילה מניסיון חייה. נ' מקשיבה לכך ומאשרת. ניכר הצורך להמשיך לעבד איתה נושאים אלה, והדבר יוכל לסייע להעלות את רמת המוטיבציה שלה לשפר את הרגלי ההיגיינה הקיימים. תיאורי מקרה — סיכום ההתערבות

. י' בא בעקביות לטיפול ומשתף פעולה, זוכר את יום הטיפול 2 ואת השעה ולעיתים אף "מזכיר לי". י' חש בטוח יותר – ממשיך לשאול שאלות רבות, אך גם מסוגל לווסת אותן כאשר אני מבקשת להתמקד במשימה, ומביע תחושת של סיפוק והנאה מפעילויות בטיפול ואף יוזם ובוחר בעצמו. נראה שי' בטוח יותר בעצמו ובקשר איתי, ושנבנתה תחושת מסוגלות המאפשרת לו להתמודד עם אתגרים חדשים. כן ניכרת פניות מוגברת לתרגל תפקודי התארגנות וכתיבה ולהתמיד בהם, וגם לחוות חוויות של הצלחה. מדיווח של המורה עולה שחל שיפור בתפקודו בכיתה. דיון ומסקנות במחקרים שבחנו עבודת מרפאות בעיסוק עם אוכלוסיית ילדים הסובלים מטראומה מורכבת נמצא כי למרפאות בעיסוק יש הידע והמיומנות הייחודיים לנתח את מצבו ההתפתחותי של הילד מפרספקטיבה תפקודית, וכך לפתח ולהפעיל תוכניות התערבות הנדרשות לאנשים במצבי מצוקה, כדי שיהיו מעורבים בעיסוקים משמעותיים וישתתפו בהם באופן .)Fraser et al., 2019( פעיל, מווסת ועצמאי בהיותנו מרפאות בעיסוק, העובדות למעלה מעשור במסגרות לאוכלוסיית ילדים ובני נוער במצבי מצוקה אשר הוצאו מבתיהם, אנו נוכחות לדעת עד כמה מקצוע זה הוא בעל פוטנציאל לאבחן פגיעה התפתחותית דרך ההיבט התפקודי. ייחודו של הריפוי בעיסוק בכך שהוא מאפשר לקדם את עצמאות הילד או המתבגר בתפקודים שהם משמעותיים להתנהלותו היומיומית, וכך המרפאה בעיסוק יכולה לאבחן ולאתר מיומנויות שנפגעו וקשיים על רקע התפתחותי. על כן ריפוי בעיסוק יכול לשמש כלי משמעותי לאיתור ולאבחון מוקדם של פגיעות באוכלוסייה במצבי מצוקה קשים. תיאורי המקרה של נ' וי' מדגימים כיצד תהליך ההתערבות המופנה לעולם המושגים התפקודי מאפשר לגעת בדרך עקיפה בנושאים אינטימיים ורגישים, כגון תחושת חרדה ובניית מסוגלות, דחייה חברתית ושמירת היגיינה, ולייצר מרחב בטוח עבור הילד והמתבגר לשוחח על הנושאים האלה ולעבדם. הבסיס לכל אלה הוא תהליך בניית הקשר הבטוח ויצירת אמון המאפשר את התהליך הטיפולי. בתיאורי המקרה שהוצגו ניכר עד כמה הקשיים התפקודיים מחמירים ככל שהאיתור נעשה בשלב מאוחר יותר, כגון במקרה של נ'. קשייה התפקודים השפיעו לאורך זמן על

נקודת מפגש I 62