מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 21 - מרץ 2021

רחל איגר-לוין ודורית ליבנזון

הצביעו על תרומה של ממש לשיפור הקשר בין הילדים ובין הוריהם בזמן שהייתם במשפחות אומנה.

השתנה והטיפול מתרחש בשלושה setting- במציאות שבה ה מרחבים – מרחב ההורה בביתו, מרחב הילד בבית האומנה בביתה – הואצו תהליכים שלא היו קיימים מימד ומרחב עו"ס קודם לכן, של קִרבה והתעניינות בין ההורים ובין הורי האומנה. בשל החשיפה במפגשים דיגיטליים בבית, היו ילדים שהראו להוריהם את החדר שלהם ומרחבים אחרים בבית, פעולה שיצרה קִרבה בין ההורה לילדו; היו משפחות אומנה שהרגישו חודרנות וחשיפה, והיה צורך לעזור להם, לעבד איתם את התחושות ולקבוע כללים, והיו משפחות אומנה שהקשר דִבררה מימד הלא פורמלי שחרר אצלן מתח וחרדה. מנחת את הרגשות והתחושות במפגשי הדרכה, הן עם ההורים והן עם הורי האומנה, מתוך אחזקת טובתו של הילד ובריאותו הנפשית. חוויית השיתוף של הילד הגדל באומנה בשיח בין שני זוגות הוריו המתעניינים אלו באלו היא חוויה חשובה להתפתחותו. כך הילד שגדל באומנה יכול להירגע נפשית ולהשתחרר מהצורך לבחור בין שתי המשפחות ומהחשש שאי אפשר לאהוב את ההורים וגם את הורי האומנה בלי לפגוע או להעליב. היכולת של הילדים לראות בעיניהם ולשמוע את השיח המכבד בין ההורים, גם אם לזמן קצר, השפיעה מאוד על חוסנם הנפשי ועל ויסות התנהגויותיהם. 3 דיאדה לדוגמה להלן הצצה לדיאדה שבה, דרך מפגשי זום, הצליח הילד לא רק להביע בהתנהגותו את המתח שהרגיש אלא גם לדבר אותו. לחייה, היא אם יחידנית לשני 40- שרה, אישה בשנות ה בנים. הבכור בן עשר, גדל בפנימייה מגיל שש, ודניאל בן חמש וחצי הוצא בחירום לפני שנתיים וחצי למשפחת אומנת חירום בעקבות הזנחה קשה. בשנתיים האחרונות דניאל גדל החל לפני שנה וחצי, והוא מימד במשפחת אומנה. טיפול מתקיים בקביעות אחת לשבועיים. האם ובנה נפגשים גם . מימד במרכז הקשר בשבוע שלא מתקיים טיפול במהלך המפגשים בין שרה לדניאל היה אפשר לראות כי דניאל מתקשה לקבל את רצון אימו בקשר עם האם האומנת. שרה רצתה מאוד לפגוש את האם האומנת בסיום המפגשים ביניהם, להגיד לה שלום ולתת לה חיבוק, ואילו דניאל סירב לכך בתוקף. שרה פירשה זאת בכך שדניאל מקנא בקשר שלהן. לדוגמה, הוא לא הסכים שילוו אותו אל דלת היציאה , אל האם האומנת שחיכתה בכניסה לבניין, מימד בסיום מפגשי וביקש לעשות את המעברים לבד. כמו כן כאשר ראה בטלפון של אימו תמונה שלו מבית משפחת האומנה שאל איך יש לה

תוצאות המחקר מהם לאחר סיום ההתערבות הטיפולית 72% עמדתם של בתוכנית הייתה שיש בידם כישורים וכלים להיות הורים טובים יותר לילדם. מהם הייתה שהיום הם מרגישים 68% בדומה לכך, עמדתם של כשירים במידה רבה עד רבה מאוד לגדל את ילדיהם. בנוגע לאפשרות של חזרת ילדם הביתה – בדיון בוועדות לתכנון טיפול והערכה שמתקיימות פעם בחצי שנה לגיל הרך ופעם מההורים היו סבורים שטוב 63% – בשנה לילדים גדולים יותר יהיה לילד אם ישוב לביתו. חולל שנוי בתפיסותיהם מימד הממצאים מלמדים שתהליך ניכר למימד של ההורים בנוגע למהות ההורות. בעת הכניסה שרוב ההורים אינם מזהים את החולשות והחסכים שבהורות ובשיקוף מימד שלהם. לאחר תהליך השתתפותם בטיפול הדינמיקה בקשר של הורה-ילד, ההורים גיבשו תפיסה מציאותית יותר ומתונה יותר של הורות, ונבנתה תשתית תודעתית לשיפור במאפייני ההורות שלהם. . לאור תוצאות 2021 הפיילוט עומד להסתיים באוגוסט המחקר המלווה, בהנהלת המינהל לשירותים חברתיים תהיה חלק מימד ואישיים התקבלה החלטה שלפיה תוכנית מכל טיפול באומנה, ושמנחת האומנה תטפל בחיזוק הקשר הורה-ילד ובשיקומו - בד בבד עם הדרכת ההורים האומנים וליווי הילד במעגלי חייו. מצב זה יאפשר לילד לעשות בתוכו אינטגרציה בין הדמויות ההוריות המשמעותיות בחייו בנוכחות אחר משמעותי. מגפת הקורנה אילצה את מנחי האומנה לחשוב על שינויים בסטינג כדי לייצר רצף והמשכיות במפגשי הורה-ילד באמצעים דיגיטליים. ההבנה שחוסן ועמידות נפשית נבנים כאשר יש רצף והמשכיות של הקשר הורה-ילד עודדה יצירתיות רבה וגמישות. לדוגמה, בגיל הרך המפגש התקיים בזמן שהפעוט יושב בכיסא אוכל, מוקף בצעצועים שהוא אוהב והמצלמה מולו; במגזר החרדי, בהיעדר טלפונים חכמים, הקשר עבר לסרטונים ולשיחות ועידה או למפגשים בגינות ובמקומות פתוחים אחרים.

השמות בדויים. 3

נקודת מפגש I 72