מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

ייצוג טובת הילד בהליכי גירושין בעצימות גבוהה – מבט רפלקטיבי

מילדיו. המשמורת של הילדים נקבעה באופן מלא אצל האם, ותביעת הנזיקין של האב כנגד האם התקבלה אף היא. מבלי לערער על הקביעות השיפוטיות (אשר הפכו כבר לחלוטות), נבקש להאיר את המחירים ששילמו שלושת לסוגיית הנתק ללא קשר הילדים בגין ההליכים המשפטיים, בינם ובין אביהם. לאורך שבע שנות קיום ההליכים המשפטיים היו הקטינים נתונים לחקירות פולשניות חוזרות ונשנות ולמעורבות אינטנסיבית של מערכות אכיפת החוק, הרווחה והמשפט בכל היבט של חייהם. הקטינים אובחנו ונפגשו פעם אחר פעם עם דמויות טיפוליות מתחלפות אשר תכליתן אחת – לחדש את הקשר בינם ובין אביהם. כאשר תכלית זו לא מומשה, דמויות אלו יצאו מחייהן כלעומת שבאו. כל הטיפולים המשפחתיים שעליהם הורה בית המשפט התמקדו בחידוש הקשר בלבד,ונעשו בכפייה ביחס לשלושת הילדים. לעומת זאת, בקשת הקטינים באמצעות האפוטרופסית לדין לקבל , שאינו מכוון אך פרטני חיוני טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי ורק לחידוש הקשר, בהתאם לצורכיהם הייחודיים הנפרדים של כל אחד מהילדים (וכמתחייב מהמלצות גורמי הרווחה והמאבחנים השונים) – בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט. בתחילת הדרך הציעה האפוטרופסית לדין דרכים חלופיות לחידוש הקשר בין הקטינים ובין אביהם, בהתאם לעמדת בקיום המפגשים 9- הקטינים ונוכח הקושי של הקטינה בת ה בתוך מרכז הקשר, אולם הצעות אלו נדחו הן על ידי האב והן על ידי בית המשפט. לבסוף דחה בית המשפט את בקשת אחת הקטינות לנסוע לחו"ל על בסיס התנגדות האב, מתוך העמדת חידוש הקשר עימו כתנאי לנסיעה. רק לאחר התערבות ערכאת הערעור הסכים בית המשפט לענייני משפחה להיפגש עם הקטינים ולשמוע אותם במישרין (כמתחייב מפרק ב' לתקנות בית משפט לענייני משפחה [סדרי ). זאת, רק לאחר חמש שנות התדיינות. 2020- דין], התשפ"א בשלב הזה סירבו הקטינים להגיע למפגש. בסופו של יום, לאפוטרופסית לדין מסרו הקטינים כי חוו את ההליך המשפטי כהליך פוגעני, המתעלם לחלוטין מטובתם, מצורכיהם ומזכויותיהם, ופוגע ביכולתם לקיים אורח חיים

הקשר, והעמדת חידוש הקשר כמטרה יחידה אשר לעיתים מנותקת מראיית רווחתו של הקטין בכללותה. נזכיר כי עקרון טובת הילד כפי שעוגן באמנה בדבר זכויות הילד ובחוק ובפסיקה בישראל הוא עקרון-על החולש על דיני הורים-ילדים, אך הוא גם מהווה זכות מהותית של הקטין עצמו: זכותו של הילד כי תיעשה הערכה מקצועית מעמיקה של מכלול האינטרסים והצרכים המרכיבים את טובתו, וכי בקבלת החלטה בענייניו. שיקול מרכזי טובתו תהווה מה הרכיבים שיש לשקול במסגרת הערכת טובתו של הילד הספציפי? צרכים מיוחדים, שפה, דת, קשרים משמעותיים בחייו, עמדת הילד, זכויות הילד לחינוך, בריאות, חיים חברתיים, חופש התנועה של הילד ועוד. בכל גיל, הכרעה מהותית בעניין טובת הילד הספציפי מחייבת מיפוי כלל הזכויות והצרכים, איזון בין השיקולים השונים ומתן משקל הולם לכל אחד מהם, 10. מתוך התחשבות בטווח הקצר ובטווח הארוך נבקש להמחיש את התוצאות הקשות של הנסיגה במעמדו של עקרון טובת הילד באמצעות סיפור מקרה שבו יוצגו שלושה 11. אחים על ידי אפוטרופסית לדין מטעם מערך ייצוג קטינים במועד תחילת הייצוג. 15- ו 13 ,9 עסקינן בשלושה אחים, בני סכסוך הגירושין בין הורי הקטינים התנהל במשך שבע שנים, בעצימות גבוהה, וכלל אלימות מילולית בין ההורים, הכפשות הדדיות, ריבוי הליכים משפטיים, ומעורבות אינטנסיבית של מערכות הרווחה, המשפט, אכיפת החוק ומומחים שונים. ההליכים המשפטיים כללו תביעות משמורת הדדיות, בקשות לשינוי מקום מגורים, צווי עיכוב יציאה מהארץ כנגד הקטינים, תביעה נזיקית שהוגשה על ידי האב כנגד האם בגין פגיעה בקשר בינו ובין ילדיו וכמה הליכי ערעור. טענה לפגיעה מינית מצד האב ושלושת 9- הקטינה בת ה הילדים טענו לאלימות מילולית מצידו וסירבו לקיים עימו קשר. האב מצידו טען להסתה של הילדים על ידי האם עד כדי התפתחות תסמונת ניכור הורי אצל שלושת הילדים. בסופו של הליך משפטי ממושך קבע בית המשפט כי מדובר במקרה מובהק של ניכור הורי, כי לא ניתן לחדש את הקשר בין הילדים ובין אביהם, כי האשם בפגיעה בקשר בין האב לילדיו רובץ לפתחה של האם, וכי לא הונחו לפניו ראיות לכך שאכן הייתה פגיעה מינית או פגיעה כלשהי מצד האב במי

.2016- לחוק אומנה לילדים, תשע"ו 17-7 לאמנה בדבר זכויות הילד וכן סעיפים 31-27 ,15-12 ,9 לעניין זה ראו למשל סעיפים 10 בדוגמאות המובאות ברשומה שונו כמה מהפרטים העובדתיים כדי למנוע זיהוי של הקטינים ופגיעה בפרטיות הצדדים, מכיוון שפסקי הדין לא 11 הותרו לפרסום.

I נקודת מפגש 47