מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 23 - יולי 2022

איילת נועם-רוזנטל

בעיקר בפגיעות על ידי זרים או על ידי אנשים מחוץ למערכת המשפחתית. ממצאי המחקר הנוכחי מלמדים על חשיבות החקירה והפיתוח של שיח ציבורי וחברתי גם על תופעת ההתעללות הנפשית, מתוך ההבנה שילדים סבורים כי היא פוגעת לא פחות מהתעללות פיזית. ההקשר התרבותי ממצאי המחקר מלמדים גם על הבדלים בתוך קבוצת הילדים בתפיסת החומרה שהם מייחסים להתנהגויות של התעללות בילדים. למשל, נמצא כי ילדים יהודים נוטים לדרג התנהגויות של התעללות פיזית ונפשית כפוגעות וחמורות יותר מבני גילם הערבים. הממצאים הללו מבליטים את חשיבות ההקשר התרבותי בתפיסת תופעת ההתעללות ובפוטנציאל ההשפעה שלו על תפיסות הילדים. לצד זאת, נראה כי ההבדלים בין הקבוצות נגעו בעיקר לחומרה שכל קבוצה ייחסה לאקטים הפוגעניים, אם כי נראה שיש הסכמה כללית בקרב ילדים יהודים וערבים על התנהגויות שנתפסות כהתעללות ועל כאלה שאינן נתפסות כהתעללות.

יותר ודורשת מענים נרחבים יותר, אך ילדים תופסים פגיעות נפשיות כלא פחות חמורות מפגיעות פיזיות. גם במחקר ובשדה המשפטי – בפסיקה ובחקיקה – יש התייחסות מעטה ומצומצמת להתעללות נפשית, ואילו ההתייחסות להתעללות פיזית נרחבת יותר.

התעללות נפשית היא לא רק קו-מורבידית לדפוסים אחרים

כאמור, התחום של התעללות נפשית זוכה להתייחסות מועטה במחקר, בפרקטיקה ובשדה המדיניות, וגם כאשר הוא מקבל ביטוי, הוא לרוב מופיע כדפוס שהוא "קו-מורבידי" לדפוסי פגיעות אחרות בילדים – למשל, להתעללות פיזית או לחשיפה לאלימות של ההורים. התשובות של הילדים במחקר הנוכחי מלמדות כי התעללות נפשית היא דפוס פגיעה בילדים שעומד בפני עצמו, שיש לתת עליו את הדעת גם כאשר הוא אינו נלווה לדפוסים אחרים של התעללות בילדים. ממצא זה משקף את הפער בשיח הקיים הנוגע להתעללות בילדים: נכון להיום השיח על מוגנות של ילדים מתמקד בעיקר במוגנות מינית או פיזית, ואילו השיח עם ילדים על מוגנות מתמקד

הציון המממוצע שילדים נתנו למידת החומרה של התנהגויות הוריות - אלימות גופנית, רגשית ומשמעתית

5.8 משמעת

8.5 רגשית

8.6 גופנית

ניכר כי ילדים הבחינו בין תגובות משמעתיות ובין אקטים פוגעניים ומתעללים, אולם הם לא הבחינו בין התעללות רגשית לפיזית. מכאן אפשר להסיק שילדים רואים התעללות רגשית בחומרה זהה לזו של התעללות פיזית. Rosenthal & Ben-Arieh, 2022 מקור:

נקודת מפגש I 16